Download as Word
In the beginning of Parshas Balak, there is an interesting phrase ‘Eyes of the earth’. In Balak’s message to Balaam he says[1], “A nation has left Mitzrayim, and it has covered the eyes of the earth.”
This phrase appears only one other time in Tanach, At the beginning of Parshas Bo[2] the Pasuk says, “And the Arbeh covered the eyes of the earth.” What does this unusual phrase mean?
In both places The Targum translates it the same[3]. “It covered eye of the sun.” The sun provides light to see the land. When the sun is covered you cannot see the world. The eyes are how see, so when there is no light, our eyes cannot see the world. Even the Pasuk says ‘earth’ it means the sun was covered. The Targum is translating the meaning not the literal words.
Rashi explains this differently in each place. In Bo he writes[4], “the Arbeh did not allow the view of the earth.” Rashi does not mention the sun like the Targum. It is about the view of the land itself.
But in Balak Rashi explains[5] that the ‘eyes of the earth’ are Sichon and Og who were supposed to guard the entrance to Eretz Canaan.
In Bo the Mizrachi asks why did Rashi not just explain like the Targum? The Gur Aryeh explains[6] that Rashi means that the Arbeh is in between the sun and the earth and since the light of the sun causes the earth to be seen, when it is blocked you cannot see the earth.
In Balak the Gur Aryeh explains[7] that there is no reason for Balak to be afraid that Klal Yisrael are so numerous that he cannot see the land. Therefore, Rashi explains it differently than the Targum.
But the Sfas Emes in Balak explains that the ‘eyes of the earth’ in what seems to be a different manner[8]. But looking closely we will see how it is all one idea.
In Lashon HaKodesh the word for world is Olam[9]. In the early Sefarim that word is connected to the root that means ‘hidden’. What is hidden in this world? Hashem is hidden. The world is a physical world and when Hashem created it, He ‘minimized’ Himself. He is hidden and our Avoda is to reveal Him.
But there is also another level of this revelation. The world has an innermost point of Kedusha from which everything else expands. We are supposed to reveal that point, and Klal Yisrael are supposed to live their lives connected to that innermost point. This revelation is supposed to fill the world till even the nations see that everything only exists because of Hashem’s Kedusha.
Hashems’ involvement with the world is described as[10] “The spiritual eyes of Hashem constantly observe the world.” The eyes are the highest level by which Hashem interacts with and directs the world. Hashem’s observation is not just passive, but how Hashem controls the world.
But in Balak’s world the earth has its own eyes. They are physical eyes that only see that the world seems to run according to a physical system with no place for Hashem. When Klal Yisrael covers the physical eyes then Hashem’s eyes are apparent.
Imagine you see a system that is working. On the surface it seems like a certain energy is controlling that system. And that surface view seems so obvious that no one even wants to look deeper. The only way to show the real controller is to cover the surface view so it is obvious it is not the real source. Only then does the true source become apparent. Only by covering over the earthen eyes, do the eyes of Hashem become visible. (Based on R Meilech Biderman Shlit”a.)
But there is a second part to this idea. That point of Kedusha is meant to be guarded with Tznius. Like anything valuable it needs to be protected so it cannot be ruined or dirtied by being used incorrectly. Just as a person would guard the source of his power, so we are to guard the point of Kedusha from being exposed to the nations. If it is exposed incorrectly, then it can be used in the wrong way.
When Eisav confronts Yakov on his return to Eretz Yisrael, all the wives and children of Yakov present themselves to Eisav. The first three the children stand behind their mothers. But Yosef stands in front of Rachel so Eisav cannot see her. He is protecting the Kedusha of Rachel from being seen by Eisav.
The Pasuk in Mishlei says[11], “A golden ring in the snout of a pig.” Why specifically that piece of jewelry? Why not a bracelet or earrings? A pig uses its snout to burrow in the refuse. If it were a bracelet, it would be silly. But it wouldn’t be abusing the ornament. When you put the ring in the pig’s nose, it is abusing the ornament by sticking it in the garbage heap. That is to protect the Kedusha, so it is not ruined.
When Balak complains that they have covered the ‘eyes of the earth’ he means that they are not allowing me to look at the Kedusha and through that vison sully it. (This is the Bracha of מה טובו.)
And these two points are really one. Paradoxically, what brings out the Kedusha in the world is that the source of Kedusha is protected and ony used for Kedusha. Tznius is not hidden but protected. By treating that point with Tznius, that itself shows the world that the real center and source of the world is Kedusha. And that the center of the world is HKB”H. Balak wanted Klal Yisrael to be ‘normal’. But Klal Yisrel continues to view the world through eyes of a higher level.
The same concept is true of the Arbeh.
Before Klal Yisrael left Mitzrayim, there was only one way to see the world. Chazal said that the Dibur, the word of Hashem, was in Galus. Nothing in the world publicly proclaimed the existence of Hashem. And the inhabitants of the world were perfectly happy with that. They wanted an existence with no spiritual demands. There might be a Hashem. But so long as He leaves us alone, we will leave Him alone. Moshe came and took the Dibur out of Galus. He declared that Hashem is present in our lives, and He controls the world. That created a problem for the nations.
When Egypt and Pharoah controlled the viewpoint of the world, Hashem was hidden. The ten Makos are to rectify and make visible Hashem’s connection to the world. The way Hashem interacts with the world is through the Ten Sefiros. The Sefiros are divided into two groups, the lower seven which represent the parts of the body from the shoulders down, and the upper three which are the head and includes the ability to think.
The events of the Makos are related in two Parshiyos, Va’era and Bo. The first seven are in Va’era, and the last three in Bo. They split like that because they represent different aspeccts of Hashem’s interaction with the world.
Through the first seven Makos Pharoah saw Hashem’s control of the physical world. But he continued to delude himself that Hashem’s control was only in the physical realm. The final three makos in Bo are where the Pharoah realizes that Hashem controls even the spiritual and intellectual aspects of the world. The Makos are divided into two Parshiyos to emphasize this division.
Arbeh is at the beginning of Parshas Bo. That is the beginning of the upper three, the power of Binah. And the plague of Arbeh was the beginning of another level of this revelation[12].
This division is related to the idea of the Gur Aryeh in his explanation of Rashi. The Arbeh which block the sun from illuminating the earth represent the connection between the spiritual and the physical. The sun not only illuminates the earth physically, but it is the heavenly body which shines on the earth. It represents the spiritual influence from above.
Pharoah does not want to acknowledge that connection. His punishment is to be shown a world where that connection is broken. And as a result, whatever good and sustenance might have been left after the previous Makos, now is gone. The Makos are now affecting a higher level of the world.
The Arbeh are described in Mishlei as a swarm that has no king[13]. They punish Pharoah who believes that the world has no authority. They darken the earth because they make the world a dark completely physical place.
That is also the battle of Balak against Klal Yisrael.
The battle against Sichon is a continuation of that revelation. But Balak did not want to see the revelation of Hashem’s control of the world through the Makos. He continues to say that the world has eyes of earth. He does want to acknowledge that Klal Yisrael has covered the vision of the earth. Their revelation of Hashem’s control of the world ruined his earthy view of the world. By covering that view, they reveal Hashem. “Go away and continue your own journey. But do not force us to see Hashem.”
There is an anomaly in another Pasuk in this Parsha. The Parsha begins[14], ““What the nation of Klal Yisrael did to the King of the Emori”?” Sichon was the king of the Emori. Og was the king of the Bashan. But the Pesukim at the end of Chukas, that immediately preceded Balak were about the victory over Og. And Rashi says that Balak saw the defeat of both Og and Sichon, and that is why he contacted Balaam. Then why does the Pasuk say that he only saw the defeat of Sichon?
To understand this, we need to delve more deeply into the battle between Klal Yisrael and the seven nations of Canaan. In the Sefer Likutei Yehudah, a collection of Divrei Torah from the family of the Chidushei HaRim, he explains this[15].
When Hashem promises Avrohom the land of the Canaanites, He promises Avrohom ten nations. But when Klal Yisrael actually enters the land, we only conquer seven. Chazal say the last three await us in the time of Mashiach.
The battle for Eretz Yisrael is also about the spiritual Sefiros. The conquest of the nations is removing their anti-spiritual connection to the land. And just as above, the nation’s spiritual abilities are divided into a lower seven and an upper three. And till the time of Mashiach, we can only subdue the lower physical seven. Only in the future can we reach the level to acquire the higher intellectual three.
Each one of these seven nations is the opponent of another aspect of spirituality. Emori is from the word to speak. Chazal say[16] that Sichon is from the word Sicha – speech. Sichon is the king whose spiritual goal is to interfere with the ability to speak words of Kedusha. And even though the Dibur was removed from Galus when we left Egypt, there was still another level of revelation to be able to conquer Eretz Yisrael.
Because Balak was aware of this, he approached Balaam. Balaam was unique among the nations that his power was also in speech. He was a Navi. Rashi says[17] that the word Navi is from the words Niv Sefasayim, the speech of the lips. Hashem gave the nations one person with the power of speech. And he misused it.
Sichon fills the world with words of physicality. But when Klal Yisrael defeats him, they world can now speak words of Kedusha. The world which had covered the eyes of Hashem through the incorrect speech of Sichon was now revealed to speak the words of Hashem. Before Hashem sent the Arbeh to remove the physical eyes. Now Klal Yisrael covers the physical eyes to reveal that it is the eyes of Hashem that direct the world. And that is the battle against Balak and Balaam.
[1] ספר במדבר פרק כב – הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי:
[2] ספר שמות פרק י – (ה) וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ
[3] תרגום אונקלוס על שמות פרק י פסוק ה – (ה) וחפא ית עין שמשא דארעא ולא יכול למחזי ית ארעא
תרגום אונקלוס על במדבר פרק כב פסוק ה – הא חפא ית עין שמשא דארעא
[4] רש”י על שמות פרק י פסוק ה – (ה) את עין הארץ – את מראה הארץ
[5] רש”י על במדבר פרק כב פסוק ה – הנה כסה את עין הארץ – סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום:
[6] גור אריה על רש”י על שמות פרק י פסוק ה – את מראה הארץ. פירוש שמפני שהארבה יהיה כל כך הרבה עד שיפסיק בין האור שעל הארץ ובין הארץ, ובזה יכסה מראה הארץ, שלא יהיה נראה מראה הארץ. אף על גב שלא יהיה הארבה ממש על הארץ, מפני שהוא מפסיק בין האור ובין מראה הארץ – הרי הוא מכסה מראה הארץ
[7] גור אריה על רש”י במדבר פ”כב פסוק ה – סיחון ועוג שהיו שומרים וכו’. דאין לומר כמשמעו – שהן רבים כל כך עד שהם מכסים את עין הארץ, שיראת בלק היה מפני שהרגו סיחון ועוג, כדכתיב (פסוק ב) “וירא בלק וגו'” (רש”י שם), אם כן למה לא שלח לבלעם עיקר היראה שלו, שהרגו את סיחון ועוג, אלא בודאי “הנה כסה עין הארץ” פירושו שהרגו סיחון ועוג:
[8] שפת אמת – במדבר – בלק – שנת [תרל”ג] – כסה את עין הארץ כו’ י”ל ב’ פירושים שבנ”י מכסין השגחה החיצוניות בגשמיות. רק להיות ניכר חיות הפנימיות בכל דבר. וכאשר בנ”י יצאו ממצרים האירו פני תבל עד שנתגלה הקדושה בכל מקום עד שגם האומות ראו שלא בטובתם כמ”ש וירא בלק. וחרה להם ע”ז כמ”ש פן יראה בעיניו כו’. ועוד יש פי’ שבנ”י צריכין להסתיר נקודה הפנימיות מלכותו ית’ אשר בכל משלה והשגחתו ית’ נסתר בכל דבר ובנ”י צריכין לשמור נקודה זו. והענין כפי מה שאדם שומר כח פנימיות שבו שלא להשתמש בו לגשמיות, כמו כן נשמר ואין שולט מגע נכרי בפנימיות. וכל מה ששולטת עין רע שלהם בקדושת ישראל הוא ע”י חסרון שמירת הפנימיות כנ”ל. וז”ש כסה כו’ עין הארץ היא השגחה האמיתיות כמ”ש תמיד עיני ה’ אלקיך בה כו’. ומצינו שיוסף הגין שלא יביט עשו ברחל והוא כענין הנ”ל. וב’ אלו הפירושים הם ענין אחד שכפי מה ששומרים חיות הפנימיות שלא להשתמש בו לגשמיות ממילא מעלין החיות שבכל דבר לשורשו עד שמתבטל כל החיצוניות כמו שיהי’ לעתיד שלא יהי’ כלל חיות רק לסטרא דקדושה. וזה העיקר שחרה לבלק ובלעם כי רצו שבנ”י שיצאו ממצרים ילכו לדרכם ולא יכנסו בתיקון הגשמיות. אך ואעפ”כ והוא יושב ממולי דוקא כנ”ל:
[9] שפת אמת ליקוטים – פרשת בראשית – וזהו שאמר אא”ז זצלה”ה שנקרא עולם על שם העלם
[10] ספר דברים פרק יא – (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
[11] ספר משלי פרק יא – (כב) נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם:
[12] פרי צדיק בא אות ב – ועל כן לא כתיב בפרשת וארא הג’ מכות, כי פרשה זו מדברת רק מהז’ מכות שהם היציאה מז’ תחתונות דקליפה שהוא מהנגלות ועדיין היו משוקעים בנסתרות במעמקי הלב. וכמו שאמרו על חכמה ובינה שהם מוחא ולבא דעל אילין תרין כתיב הנסתרות לה’ אלהינו. ועתה בפרשה זו שהתחילו הג’ מכות האחרונות שהם נגד ג’ ראשונות והיה נצרך להוציא את ישראל מג’ הקליפות שהם כנגד ג’ ראשונות
[13] ספר משלי פרק ל – (כז) מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ:
[14] ספר במדבר פרק כב – (ב) וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי:
[15] וירא בלק וגו’ עשה ישראל לאמורי – אא”ז רבי שמואל שמרי’ אבד”ק אוסטרובצא ז”ל כותב פרש”י מתנחומא אמר אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם אנו על אחת כמה וכמה לפיכך ויגר מואב וצריך לבאר אמאי כתיב אשר עשה ישראל לאמורי שהוא סיחון הלא גם עוג נהרג אשר נתנו לו מס לשמור וה”ל לזכור שניהם ונ”ל לתרץ ע”פ ששמעתי מאדמו”ר מוה”ר יעקב יצחק ז”ל מפרשיסחא שאמר לי פי’ הפסוק (תהלים קלו יט) לסיחון מלך האמורי כי לעולם חסדו כי סיחון הי’ הקליפה הממונה על הדיבור הקדוש שלא יהיו יכולים להוציא דיבור קדוש וזה מלך האמורי שהי’ מלך על אמרות טהורות וכשהרגו אותו יכול אדם להוציא מפיו אמרות קדושים וזה כי לעולם חסדו ולפ”ז מיושב קושיא הנ”ל שעיקר פחד בלק הי’ על שהרגו ישראל לסיחון מלך אמורי ויש להם עי”ז כח הדיבור באמרות קדושות וידוע לו שקול קול יעקב ולפיכך ויגר מואב ושאל את מדין שנתגדל משה בשם כמו שפרש”י במה כחו של משה ואמרו בפה כמו שכתב בזוה”ק (עי’ בזוה”ק ח”ב כה) ועוד שמשה רבינו הוציא הדיבור מגלות מצרים והי’ להם עד עתה תקוה כי היו בטוחים על סיחון שהי’ מלך על הדיבור כמ”ש אדמו”ר הנ”ל זכותו יגן עלינו וכעת שנהרג סיחון אבדה התקוה ולכן בקשו מבלעם לעזור להם שיהי’ זה לעומת זה והי’ ג”כ כחו בפה כנגד משה רבינו ודו”ק היטב (זכרון שמואל)
[16] פירוש האלשיך ז”ל – במדבר – פרק כא פסוק כו-כח – סיחון, אכלה ער מואב, ההולך אחר שיחה נאה
[17] רש”י על שמות פרק ז פסוק א – יהיה נביאך – כתרגומו מתורגמנך וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והוא מגזרת (ישעיה נז) ניב שפתים
Torah Thoughts from Rabbi Zave Rudman 