In this week’s Parsha – Re’eh – we continue the Haftoros of the seven weeks of Nechama. This is seen also in the many Mitzvoth that concern the transfer from the Mishkon in the desert to the Bais HaMikdosh in Eretz Yisroel. The most basic is the Mitzvah to build a permanent Bais HaMikdosh, which is learnt from Pasuk in Parshas Terumah[1]– “And you shall make for Me a Mikdash, and I will dwell among you”. The Rambam brings this in the first Halacha in Hilchos Bais HeBechira as the source for the Mitzvah to build a Mikdosh[2]. But in order to prove that the Mishkon of the desert was not sufficient, and there needs to be a permanent dwelling place for the Shechina, the Rambam brings a Pasuk from our Parsha. “For you have not yet arrived at the resting place and the inheritance.” But he also brings[3] the Pasuk which I would like to expand upon – “But unto the place which the HaShem your God shall choose out of all your tribes to put His name there, even unto His habitation shall you seek, and there you shall come.”[4]
The Ramban[5] based upon the Sifri[6] learns that this Pasuk includes two parts. The first is an ongoing Mitzvah to seek out the place of the Bais HaMikdosh in order to build it correctly. The second, is even after having done that, to await the approval of a Navi. The Ramban emphasizes that even though there is a need to receive the approval of the Navi, that does relieve Klal Yisroel from the responsibility to search out the place of the Mikdosh on their own.
There are a number of questions on this idea. First, what are the two stages in this process? Either stage will reach the desired outcome, knowledge of the place of the Mikdosh, so why do we need both? Second, how can a Navi decide something like this, do we not have a rule that Torah is not decided in Shamayim? Third, was this only true by the first Bais HaMikdosh, or this is an ongoing Mitzvah, by the second and IY”H the third Bais HaMikdosh?
The Sifrei D’Bei Rav says that the need for two stages is seen clearly in the Pasuk. The first part “shall you seek” is plural. The second part “and there you shall come” is singular. Therefore, he learns there are two components to this Mitzvah. The need for the Navi, explains the Toldos Adam and the Meshech Chochma[7], is according to Tosafos in Avoda Zarah[8]. Even though a mountain which is worshipped cannot become Asur to use because it is part of the earth, but for the purposes of serving HaShem it is prohibited. Since all the mountains in Eretz Yisroel were worshipped by the nations living there, a Navi was needed to clarify that this mountain was not served. So the Halacha was decided through the Torah, and the facts could be clarified by a Navi.
This is what the Sifri says took place in the time of Dovid. First Shmuel and Dovid learnt and decided according to the understanding of the Pesukim where the Bais HaMikdosh was to be built. Then there was a need for Gad the Navi to allow Dovid to build it there. Since Gad told Dovid not to, it waited till the Navi allowed Shlomo to build it. But Dovid fulfilled the first part. As the Sifri quotes from the Pesukim in Tehillim that express Dovid’s longing for the Bais HaMikdosh[9], “A Song of Ascents. HaShem, remember for David all his affliction; 2 How he swore unto the HaShem, and vowed unto the Mighty One of Jacob: 3 ‘Surely I will not come into the tent of my house, nor go up into the bed that is spread for me; 4 I will not give sleep to mine eyes, nor slumber to mine eyelids; 5 Until I find out a place for the HaShem, a dwelling-place for the Mighty One of Jacob.” That was Dovid’s fulfilling the Mitzvah of longing for the Bais HaMikdosh.
It seems that this same need was true in Bayis Sheini. Klal Yisroel longed for the Bais HaMikdosh. But till the Neviim, Chagai, Zecharyah, and Malachi; told them how and exactly where to build it; they could not. And it would seem that this process is true for the Bayis Shelishi. We are obligated to desire the Bais HaMikdosh, learn all we can; but it needs the approval of a Navi for the final construction. (I am not entering into any political debates here, just learning a Sifri.)
But we have a problem. Because as much as we learn and long for the Bais HaMikdosh, we do not have Nevuah! Even more, Nevuah was removed, and anyone who comes and says he is a Navi is inherently lying, since Chazal taught us there are no new Neviim since the Churban? The Brisker Rav asks this question even more forcefully[10]. When Eliyahu comes how can we trust him? There is no Nevuah? He answers by pointing out the last Pasuk of the last Navi is predicting the arrival of Eliyahu. Therefore, he says that the Nevuah of Eliyahu is specifically exempted from this rule, and if someone comes and says he is Eliyahu comes and fulfills the requirements that prove he is a Navi, we can accept him. Once we have Eliyahu and Nevuah is restarted, then the problem is removed. But how do we do return Nevuah? If we understand why we lost Nevuah we can solve that problem.
The reason we lost Nevuah was because we did not want Nevuah. When the Neviim prophesized, we rejected them. The Sfas Emes says[11], that is the antidote. If we show we desire Nevuah, then it will be returned. Where can we do this? I think the clearest place is in the Brachos of the Haftorah. We say there about HaShem choosing the Neviim and the trustworthiness of their words. This is an expression of our desire to once again hear them. That is similar to our desire for the Bais HaMikdosh, and through the true longing for both of these sorely lacking parts of our spiritual nation, we can retrieve them.
There is one more level to this Pasuk. The original Pasuk that commands the construction of the Mikdosh is written “And you shall make for me a Mikdosh and I will dwell among them.” It should say, “And I dwell in it”? The answer is[12] that ultimately HaShem is to dwell among us. But then, the Halachos of building a Mikdosh apply to each of us. We are obligated to long and desire, and learn what it is to build a Mikdosh. But even after that we need a gift from above to reach that a complete Mikdosh. This is what the Mesilos Yesharim writes at the end of the entire process and ladder of steps[13]. Even after we have done all that we are supposed to, the last step is from HaShem. In our personal Mikdosh, we need to long for HaShem and Daven for that heavenly gift. As Elul begins, at least let our desires be for a ikdosh, both for Klal Yisroel and for ourselves.
[1] שמות פרק כה – (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
[2] רמב”ם הלכות בית הבחירה פרק א – (א) מצות עשה לעשות בית ליי’ מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה וגו’:
[3] רמב”ם הלכות מלכים פרק א – (א) שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה:
[4] דברים פרק יב – (ב) אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: (ג) וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: (ד) לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַידֹוָד אֱלֹהֵיכֶם: (ה) כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה: (ו) וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם: (ז) וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ: (ח) לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: (ט) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
[5] רמב”ן על דברים פרק יב – (ה) וטעם לשכנו תדרשו שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב (ישעיה ב ג), כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם (ירמיה נ ה) ובספרי (ראה ח), תדרשו, דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת”ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואח”כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו’ ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה’ אלהי ישראל וממנו אמרו חכמים “שכינה”:
[6] ילקוט שמעוני דברים – פרק יב – רמז תתעט – כי אם אל המקום אשר יבחר ה’ אלהיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ואתה מוצא ואחר כך יאמר לך נביא. וכן את מוצא בדוד זכור ה’ לדוד וגו’ אשר נשבע לה’ נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני וגו’ עד אמצא מקום לה’, שלא תעשה אלא על פי נביא שנאמר ויבוא גד (החוזה) [אל דוד] ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה’ מזבח בגורן ארונה היבוסי. ואומר ויחל שלמה לבנות את בית ה’ בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו,
[7] משך חכמה על דברים פרק יב פסוק ב – לא תעשון כן לד’ אלדיכם, פירוש שלא תעשון כן לצורך ד’ לאבד ע”ז מן המקום ולבנות מזבח במקומו, דיש נעבד במחובר אצל גבוה (שם מו רע”ב), ומכשירי קרבן כקרבן דמי, (שם מו רע”ב), כ”א אשר יבחר ד’ אלדיכם ע”פ נביא מותר שאין לך הר וגבעה שלא עבדו עליו ע”ז כדאמרו במשנה פרק כל הצלמים (שם מה) וכן אמר בירושלמי (ג-ה) על הך משנה סברינן מימר דבר שיש בו רוח חיים אעפ”י שאינו אסור להדיוט אסור לגבוה [וה”נ במחובר אסור לגבוה אעפ”י שאין לו תפיסת ידי אדם] בית הבחירה איכן נבנה, ע”פ נביא ויעל דוד בדבר גד אשר דבר ביד ד’, ועיין הראב”ע (פסוק ד) בפירושו. ונראה שרמב”ם פי’ כן (ה’ איסורי מזבח ד-ה), דז”ל כל שיש בו שם לעו”ג לא יעשה למלאכת הקודש, היינו אף שבטלו ודמחובר יעו”ש.
[8] תוספות עבודה זרה דף מה/א – כל מקום שאתה מוצא הר גבוה כו’ – בירושלמי פריך מבית הבחירה ומסיק ע”פ נביא נבנה שם:
[9] תהילים פרק קלב – (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְדֹוָד לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ: (ב) אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַידֹוָד נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב:
(ג) אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: (ד) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: (ה) עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַידֹוָד מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:
[10] הגרי”ז הלוי על מלאכי פרק ג פסוק כג – וביאר הגר”ח דהנה ידוע שעם דברי הנביא האחרון נחתמה הנבואה ונסתלקו הנביאים מקרב ישראל עד בא הגואל וכמו שאמרו חז”ל (יומא ט’) משמתו נביאים אחרונים חגי, זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל. ומעתה אם יקום נביא בישראל לנבא בשם ה’, נדע שהוא נביא שקר, כי מיום שנפסקה הנבואה מישראל אין לנו שיור רק התורה הזאת לצאת ולבוא על פיה, וכל מה שעלינו לדעת נדע רק ממנה ועל ידה. ועל דבר זה הזהיר מלאכי בסיום נבואתו האחרונה, כי מעתה עלינו לזכור ולעשות רק מה שכתוב בתורת משה עבד ה’ אשר ציוה אותנו בחורב כי בה כל סמכותנו. ועד ביאת הגואל אין לנו לקבל שום נבואה או נביא, אולם היות שלפני ביאת הגואל יופיע אליהו הנביא לבשר הגאולה ולהשיב לב בנים על אבות, משום כך ה” צריך מלאכי להודיע בנבואה מיוחדת כי נבואת אליהו לפני בוא יום הגדול היא יוצאת מן הכלל, שאליו ולנבואתו, אנו מוזהרים וזקוקים לשמוע:
[11] שפת אמת ספר דברים – פרשת שופטים – שנת [תרמ”ד] – בפסוק תמים תהי’. נביא מקרבך כו’ כמוני כו’. דכתי’ לא ימנע טוב להולכים בתמים. דבכל דבר יש פנימיות והוא חיות שבא בכח התורה שנק’ טוב וע”ז נאמר מה רב טובך כו’ צפנת כו’ לחוסים בך נגד בנ”א. פי’ שהקב”ה ברא עוה”ז בבחי’ הטבעיות. וזה חלק האומות שיש בטבע ג”כ כמה מיני חכמות וכישופים. אבל תכלית בריאת כל אלה הענינים הי’ שבנ”י ילכו בתמימות כמ”ש לא כן נתן לך ה”א פי’ שגם שרואין ומבינים כל עצות האומות כמ”ש לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות כו’. להניח כל אלה החכמות ולהיות תמים עם ה’ ועי”ז זוכין להתגלות טוב הגנוז שהוא הפנימיות וכפי מה שהי’ נמצא זאת התמימות והבטחון בו ית’. כך הי’ נמצא נביאים בישראל כאשר דור המדבר היו בזה התמימות שנמשכו אחר הקב”ה למדבר. כמ”ש זכרתי לך כו’ ועי”ז זכו לקבל התורה טוב הגנוז בחי’ נבואת מרע”ה כנ”ל. וזה הדרך נשאר לעולם. תמים תהי’ ואז נביא כו’ כמוני יקים לך כו’
[12] שפת אמת ספר שמות – פרשת שקלים – שנת [תרל”ו] – מאת כל איש כו’ תקחו את תרומתי. פי’ שגם הכלל צריך לפרט. וזאת צריך כ”א לידע כי מעשיו נוגעים לכללות בנ”י. ואיתא באלשיך ע”פ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. בתוכו לא נאמר. רק שע”י מעשה המקדש אשכון בתוכם של בנ”י ממש ע”ש:
[13] ספר מסילת ישרים פרק כו – בביאור מדת הקדושה – ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו: שתחלתו הוא מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו
Torah Thoughts from Rabbi Zave Rudman 