Download as a PDF
The Gemarra in Taanis teaches[1] that the travels of the Meraglim begin at the end of Sivan and they return on the eighth[2] or ninth of Av[3]. But in the Pesukim the period of time that they travel is described, “And the days were the days of the blossoming of the grapes.[4]” Why is that how the Torah chooses to describe the dates of their travels?
In addition, the Pasuk is unusual. The word “days” appears twice. What does that mean?
Various Mefarshim deal with this question[5]. But the Zohar also asks this question and through this clarifies something unique about Eretz Yisrael[6].
The Eitz Hadaas of the sin of Adam and Chavah is explained in many sources as a grapevine. Chazal say that Chava took the grapes, squeezed them, and gave the wine to Adam to drink. The Megaleh Amukos writes[7] that the Meraglim sinned the same sin as Adam Harishon. That they both sinned with grapes is obvious, but what is the deeper meaning?
R Tzadok explains[8] that we find in Chazal that the word days can also refer to the Sefiros. The seven days of creation are the seven lower Sefiros through which Hashem created the world. The higher Sefiros are what the Midrash explains that the Torah existed two thousand years before the world was created. Each thousand years is one day of Hashem, and those are the two higher Sefiros of Chochma and Binah. The highest Sefira of all, Keter, is the source from which all creation begins.
Moshe tells the Meraglim to be strong and take from the fruits. This is to overcome the sin of the Eitz Hadaas. These days that the Meraglim travel are the Sefiros that need to be connected to Hashem. When Chava sinned, they were disconnected. Moshe is warning the Meraglim that this is your opportunity to rectify the sin of Adam.
Eretz Yisrael is blessed with seven species which represent the seven lower Sefiros. If you look at the Pesukim in Eikev, it lists three sources of water from which those fruits grow. Those are the three higher Sefiros. Conquering Eretz Yisrael is to be able to utilize the connection to Hashem through the Sefiros to reconnect the physical world to its spiritual source.
That is what Moshe is warning the Meraglim. These are days that we can rectify the disconnect of the Sefiros that Adam and Chava created.
But the days of Tamuz are days of Din. Therefore, the goal is to take the Din that exists in the world since the sin of Adam and repair it.
We can see this in several ways. It is in the Name of Hashem associated with Tamuz, the letter of the Aleph Bais, and the idea of the summer solstice, Tekufas Tamuz.
The variation of Hashem’s Name for Tamuz is the complete inversion of the Name. And even more, it is hinted in a statement of Haman. When Haman sees Mordechai, he is so incensed that he says, “And all of my wealth is worthless when I see Mordecai.” This is the inversion of Hashem that nothing is worthwhile if there is one Jew in the world. That is the creed of Amalek. And that is the Name of Tamuz.
Even Av is not as bad. The Name of Av is half inverted, but half straight. This will be explained more in Av, but concisely since Av changes to happiness on the fifteenth of the month, half of Hashem’s Name is correct.
The complete opposite of Tamuz is Nissan. In the month of Hashem’s miracles then the Name is straight and the Pasuk is, “Let the heavens be happy and the earth rejoice.”
But there is a positive way to understand the Name of Tamuz. There are two ways to read the Aleph Bais. One is straight, and the other is what is called תשר”ק from the end to the beginning. The month of Nissan is also called Aviv. That is described in the Zohar as the Aleph Bais correctly. But the name of Tishrei is backwards. That is the month of justice and Din.[9]
There are two directions of connection. One is from us to Hashem, and the other is from Hashem to us. The two different directions represent the two types of Aleph Bais. One is beginning to the goal, and the other the inverse.
Therefore, when Moshe sends the Meraglim he wants them to take the grapes but reconnect them back to Hashem. But they do not do this, and just become more distanced from HKB”H.
Wine is potentially bad, as we saw by Adam. But it can be used correctly.
As we said the days of the Meraglim are called, “The days of the blooming of the grapes”. In the Zohar it connects this to the sin of Adam and Chava eating from the Eitz Hadaas. This also fits with the Gemarra that there is nothing that brings mourning more than wine.
But the same Gemarra also says that wine was created to comfort mourners. Which one is it?[10]
The answer is that nothing Hashem created is inherently evil. The question is how we utilize it. Darkness seems to be the absence of good, but it really exists to serve as a background for seeing the brilliance of the light of good. So too, the wine that brought death into the world with the sin of Adam, can comfort man from that sorrow.[11]
Klal Yisrael is also called grapes and wine. This means that we are to repair the sin of Adam that misused wine. The Gemarra says if one merits wine brings happiness. But wine can also be the reason for the sin of the Sotah, and the Zohar says that the Yetzer Hara is only found where there is mirth of wine. This is the general concept that the Yetzer Hara is always an imitation of the Yetzer Tov, like a monkey imitates a person.[12]
That is what Moshe says, “Does it have a tree or not.”[13] The regular understanding is that having trees is good. But the word for ‘not’ is ‘ayin’. That can also mean the empty space from which Hashem created everything, “Yesh from Ayin”. In that understanding Ayin is a place where physicality has not yet taken hold. There is a level of seeing Eretz Yisrael as a place of physical Ayin, but full spiritually. From there Hashem created everything. If you can see the Ayin in Eretz Yisrael then the grapes will connect back to that.
Tamuz is the month of the sun. The word Tamuz means heat. The Tekufa – the longest day of the year – is in Tamuz. Chazal say, Moshe is the sun and Yehoshua is the moon. Entering into Eretz Yisrael without the sin of the Meraglim would have enabled the ‘sun’ to enter Eretz Yisrael. That would have connected Eretz Yisrael to the higher level of Moshe.
The same is true of the letter of Tamuz, ח. It is first found in the word Choshech – darkness. But is darkness the disconnect from Hashem? Or is it the darkness of ayin – where Hashem is there, but on such an elevated level that we can see nothing.
This is the power of Tamuz, and we have to return the mistake of the Meraglim to the correct connection to grapes.
[1] תענית דף כט/א – ותניא בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים וכתיב וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום הני ארבעים יום נכי חד הוו אמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד לשבור בחורי וכתיב ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר רבי יוחנן (אותו היום ערב) [אותה לילה ליל] תשעה באב היה
[2] רש”י על תענית דף כט/א – הני ארבעים נכי חד – שנים מסיון ועשרים ותשעה מתמוז הוה שלשים ואחד, ושמונה מאב הוה שלשים ותשעה:
[3] תוספות על תענית דף כט/א – אמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוה. ועשו אותו משלשים ימים כדי שיכלו המ’ ימים בתשעה באב שלשים יום דתמוז ואחד דסיון דבכ”ט שלח המרגלים ותשעה באב הרי ארבעים ימים וביום תשעה באב שבו המרגלים מתור הארץ:
[4] במדבר פרק יג – (יז) וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן …וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים:
[5] צרור המור על במדבר פרק יג פסוק – ואמר והימים ימי בכורי ענבים. להורות גודל השגחת השם עליהם, לפי שידוע שיותר יקפיד אדם על אשכול אחד בזמן שמתחילים הענבים לבכר, ממשא אחד בזמן האסיף. ולכן אמר שהזמן היה זמן בכורי ענבים:
[6] זוה”ק ח”ג קנ”ח: – והימים ימי בכורי ענבים, והימים, מאי קא מיירי, דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה, אלא והימים, אינון דאשתמודען, כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן, ענבים היו, ועל דא והימים, אינון דאשתמודען, ימי בכורי ענבים דייקא:
[7] מגלה עמוקות על התורה – פרשת שלח לך – כי המרגלים חטאו חטא של אדה”ר כ”ש והימים ימי בכורי ענבים חטא (דברים לב) ענבימו ענבי ראש אשכלת מרורות למו הוא אדה”ר שחוה סחטה ענבים והביאה לו
[8] פרי צדיק ראש חודש תמוז – אות ד – בזוהר הקדוש (שלח קנ”ח ב’) והימים ימי בכורי ענבים והימים מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודעין כלהו הוי מתחברן בההוא זימנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו וכו’. מפרש דהימים, היינו הז’ ימי בראשית שמרמזים על ז’ המדות שנקראו גם כן ימים כמו שנאמר כי ששת ימים עשה ה’ ולא כתיב בששת ימים (זח”ג צ”ד ב’) וכן יום שביעי כנגד מדת מלכות (זוה”ח תולדות) ובמדרש (וי”ר ר”פ י”ט) ב’ אלפים שנה קדמה תורה לבריאת עולם שנאמר ואהיה אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה וכו’, והיינו חכמה ובינה שהם גם כן נקראו ימים.
[9] ראש חודש תמוז – אות ד – והאריז”ל חשב י”ב צירופי הוי”ה לי”ב חדשי השנה וצירוף חודש זה הוא הוה”י אתוון למפרע היוצא מסופי תיבות וכל זה” איננו” שוה” לי” ולכן כתב דהחודש זה זמן דין דהשם למפרע מרמז על דין. ובחודש זה היה קלקול המרגלים (תענית כ”ט.) וצירוף חודש ניסן יוצא מראשי תיבות “ישמחו “השמים “ותגל “הארץ אתוון כסדרן מורה שהשפעה כסדר מאות י’ שהוא בחינת חכמה,
[10] ראש חודש תמוז – אות ד – [ד] בזוהר הקדוש (שלח קנ”ח ב’) והימים ימי בכורי ענבים והימים מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודעין כלהו הוי מתחברן בההוא זימנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו וכו’. …ובגמרא (סנהדרין ע.) אין לך דבר שמביא יללה אלא יין ואמר (שם) לא נברא יין בעולם אלא לנחם אבלים וכו’.
[11] ראש חודש תמוז – אות ד – הענין שבאמת השם יתברך לא ברא דבר לרע והחושך נברא רק שיהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא וטבא מגו בישא, והיינו כדי שיהיה נעשה מזה עצמו טוב מאוד וזהו מה שאמר לנחם אבלים שהיין שהביא יללה ומחץ מכתו של עולם יתהפך לטוב ויהיה לנחמה.
[12] ראש חודש תמוז – אות ד – וגפן אלו ישראל כמו שנאמר גפן ממצרים תסיע וכתיב כי כרם ה’ צבאות בית ישראל וכתיב מדוע קויתי לעשות ענבים וגו’ דכנסת ישראל נקרא גפן ויין לרמז לתקן הקלקול. והוא על דרך מה שאמרו (יומא ע”ו ע”ב) זכה משמחו דכתיב ויין ישמח לבב אנוש. והיצר הרע גם כן נקרא על שם יין כמו שאמרו (סוטה ז’.) הרבה יין עושה ובזוהר הקדוש (ח”א ר”ב א’) דהא יצר הרע לא שריא אלא באתר דאשתכח חדוה דחמרא וכו’ והוא על דרך מה שאמר (זח”ב קמ”ח ב’) אשת זנונים אזלא בתר רזא דאשת חיל כגונא דקופא דאזלא בתר ב”נ וכו’
[13] פרי צדיק ראש חודש תמוז – אות ד – וזה שאמר בספר יצירה המליך אות ח’ וכו’ ותמוז בשנה דאיתא (מנחות כ”ט ע”ב) חטרי ליה לגגיה דחית כלומר חי הוא ברומו של עולם. וכבר אמרנו שרומו של עולם מרמז על שהוא למעלה מההשגה, היינו שהחיים צפון וגנוז. וזה שאמר בזוהר הקדוש (שלח הנזכר) היש בה עץ אם אין וכו’ ודא בעיתו בקדמותא למנדע דא דכתיב היש ה’ בקרבנו בקרבנו דייקא או אם אין. וכפי זה אין הוא מדרגה הגבוה וכמו שאמר (זח”ב ס”ד ב’) עתיקא סתימאה דכל סתימין דאקרי אין ובין ז”א שהוא העץ. ואם כן סותר לפשוטו דנשלחו אם יש בה עץ אז הוא טוב לעלות לארץ ישראל. ולפי רמז הזוהר הקדוש אדרבה אם אין הוא טוב יותר שהוא ממדה גבוה עתיקא קדישא.
Torah Thoughts from Rabbi Zave Rudman 