Parshas BaMidbar – the Unique Census of the Leviim

Download as Word

Sefer Bamidbar begins with a census of Klal Yisrael. This is not the first census that is taken. Rashi lists[1] three times that they have been counted. First when we left Mitzrayim. Then after the Eigel, to see how many remain after the punishment. And now, when the Shechina is to rest upon them after the Mishkon is dedicated.

But in this count, there is a difference. The Ohr HaChaim HaKadosh writes[2] that when they left Mitzrayim, Levi was part of the tally; here they have their own separate census. Not only are they not counted, but the criteria are different. Klal Yisrael all those between twenty and sixty are counted. Shevet Levi the count begins with those who one month old. Rashi explains this in two places. (There are those who disagree[3].)

In the Sefer Sifsei Tzadik[4], by the brother in law of the Sfas Emes R’ Pinchas Menachem Justman, he explains another facet why Levi is not counted. The counting of Klal Yisroel is not just to know their numbers. It is to teach each person that they are special to HaShem. After the Eigel, we needed to be reminded of this. But Levi, who did not sin, did not really need this counting. But in order to not embarrass Klal Yisroel that only they lost that special connection, Levi was also counted. But since they did not sin, they were counted differently. There was a new status introduced that they were counted from one month. If previously they were like all of Klal Yisroel at age twenty, now it started from a month.

Rashi brings a number of reason for the difference in the age of the census of Levi.

At the beginning of the Parsha, Rashi brings two reasons why Shevet Levi is counted from one month[5]. The first is that since Levi are the ‘Legion of the King’ they deserve to be counted separately. The second is that HaShem saw that there will be a decree that all those who are counted from the age of twenty will be wiped out in the desert. Said HaShem, “These should not be in that group since they did not participate in the sin of the Eigel.”

Based on the Seforno explanation[6] we can see why Rashi needs two explanations. There are two aspects of Levi’s differentiation. On the one hand, they are not to be counted in the same manner as Klal Yisroel. As the Sisei Tzadik said, each individual Levi is unique. They are to be counted from a month, rather than twenty years. But even after you count them as individuals, do not add their total to the total of Klal Yisroel. They remain a separate group. These two are parallel to what Rashi wrote. Each individual Levi is a soldier in the Legion of HaShem. And they are to be separate so they should not be punished with Klal Yisroel after the Meraglim.

But there are still a number of questions on this Rashi. On the first explanation one needs to understand what it means that they are the King’s Legion, and how does that affect that they are counted at a different age? On the second explanation, why is the age of counting the crucial issue? If they did not sin, they should not be killed irrespective of age. And they did, why should they be saved, just because they were counted at a different age?

In addition, there is another Rashi later that seems to bring two more reasons.

The Pasuk says[7], “Count the Leviim…every male from a month and up should be counted.” Rashi writes[8], “From when they are a month old and viable, they are counted to guard the Holy charge.” What does that mean, that they are counted already from one month old as the guard of HaShem?

There is a Mitzvah to guard the Bais HaMikdosh. The Leviim and Cohanim stood guard around the Bais HaMikdosh. The Rambam explains[9] that it is not to protect it from burglars. It is an honor to show how important the Bais HaMikdsoh is. The Gemarra learns this Halacha from these Pesukim. But do the children from the one-month count as guards? How can they do a Mitzvah before thirteen?

The Gur Aryeh writes[10] that those who guard are the same as the ‘Legion of the King’. The more there are, the greater is the honor. Since the Halacha of guarding the Bais HaMikdosh is learned from here, it means even the existence of infants that make the camp larger, is also an honor for the Mishkan. The infants are not fulfilling the Mitzvah, but their existence creates greater honor.

That can an explanation of what it means that the Leviim are the Legion of HaShem. They are the honor guard around the Mishkon. And that function begins from when they are viable.

The Shem MShumuel explains this further[11]. The Zohar says[12] that there were two types of legions in the Midbar. There were the soldiers of the Torah and the soldiers of the Mishkan. The Torah represents knowledge. To be counted in that army, one needed to be of the age of complete knowledge which is at twenty. But the army of the Mishkon did not need knowledge, just the honor. That started from when they were born.

We still need to explain that which Rashi said they are not counted so as not to be punished later. If they did not sin at the Meraglim then why should they be punished? Some want to say that maybe Levi did sin. But the Maskil LDovid rejects this[13]. He brings from Rashi himself that they did not sin.

The Midrash adds a bit more than Rashi[14]. It says, “In order that the Leviim should not be mixed in with Klal Yisroel”. The Meforshim there explain, that this is the concept that when there is punishment, then the Satan can punish everyone, Reshaim and Tzadikim[15]. Why that is true is not for now, but there is such a concept. By not counting Levi with everyone else, HaShem is forestalling this. That is why they are not counted, to not be punished.

However, the second Rashi continues and brings another reason[16]. “This Shevet is used to being counted from birth. Just as Yocheved was counted as the seventieth member of Klal Yisroel when she was born, so too Levi’s population is counted.” When Yakov is descending to Egypt, the Torah says that there are seventy members of his camp. But the actual count is sixty-nine. One of the reconciliations is that the seventieth is Yocheved who was born then. Since she is counted at birth, Levi is always counted from birth. This also needs clarification, what is the context and the connection?

The Meshech Chochma weaves together the following tapestry[17]. When HaShem descended to Har Sinai He was accompanied by twenty-two thousand camps of angels. There was the same amount of Leviim. This is the minimum amount to bring the Shechina to Klal Yisroel. But we can continue this. The Gemarra in Bava Kamma writes[18] that one should not have a scary dog. If the dog terrifies a pregnant woman, she can lose the child. If that fetus would be the one to complete the minimum to have the Shechina, then the owner would be responsible. We see that the Shechina does not depend on adults, but every member of Klal Yisroel. That is learned from Levi.

The Kedusha of Levi is inherent. The Pnie Enachem pf Gur writes that when they dedicated themselves to HaShem at the Eigelit became something in their spiritual DNA[19]. Yocheved is the one to complete the nation of Klal Yisroel. When she was born and became number seventy then we are a nation and can descend to Mitzrayim, sure we will not assimilate there. So too Levi is the guarantor of the Shechina. That is not something that is rational, it is something inherent. Just as the Rambam writes that Shevet Levi are the guardians if the Torah. And anyone else who desires can join; so too they are the guardians of the Shechina.

[1] רש”י על במדבר פרק א – א) וידבר  במדבר סיני באחד לחדש. – מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה – שיצאו מצרים מנאן וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם – המשכן – ובאחד באייר מנאם:

[2] אור החיים על במדבר פרק א פסוק ב –  אכן לפי מה שעלה בידינו שכל שבט לוי שוקלים שקלים (עי’ שקלים פ”א ג) אין קושיא, כי במספר שבפרשת פקודי היו הלוים בכלל המספר, אבל במספר שלפנינו לא נכנסו הלוים, ומעתה – – הרי שהוסיפו כל מספר הלוים, ולזה אמר בסמוך למספר (להלן פסוק מז) והלוים וגו’ לא התפקדו (בתוך בני ישראל) [בתוכם], ולא היה צריך לומר שהנני רואה שלא התפקדו במספר הקודם:

[3]דברי דוד כי תשא – זה יתנו ז”ה בגימטריה ה”ב שי”ב שבטים נתנו לזה מוכח מזה דמחצית דה קל דכאן היינו שקלים של כל שנה …אלא דמנין הלויי לא היה מן שנות העולם במו ישראל אלא היה מעת הולדם אפילו לרש”י ויש טעם לזה שמ”ש רש”י בפד’ במדבר ו…למוד הוא אותו שבט להיות נמנה מן הבטן שיאמר אשר ילדה אותו ללוי במצרים וכאן שנזכר המנין התרי”ג אלפנם והק”ג חייבו ההראל ונהוה מניינם מן שנות עולם וזהו ג”כ המנין של ישראל בלא הלוים בפריצת במדבר יבאן לא נתן טבום מנק של לוים שזה נדע בחובו הפקודת אלא של האראל לחוד שטן מחצית שקל שלהם בעשה האדגים רמשל לוים נעשה ואשר מצות כמו קיי התובה ויש טעם לוה דבה ששייך לבהנכן היה לכפר על מעשה עגל והלוים לא הסאו בעגל אבל בחוכה דפקודים עינא לקרבנות צבור ודאי הלוים היו ג”כ צרהמם לזה כמו ישראל ע”כ זכר שם בצין הלוים בפירוש

[4] ספר שפתי צדיק – פרשת במדבר – הייתי חושב שהתוה”ק רצתה ליתן חשיבות מנין בכל בני ישראל לכך בא ציווי למנותם, מה שאין כן לויים לא הוצרכו חשיבות חדש כי לא נפגמו בעגל לא פג מהם החשיבות מאז, אבל ימנו אותם שלא תהא כהנת כפונדקית, לכן באה אזהרה לבל לפוקדם. הפקד הלוים שישרתו המשכן

[5] רש”י על במדבר פרק א פסוק מט – אך את מטה לוי לא תפקד – (במדבר רבה ב”ב קכא) כדאי הוא לגיון של מלך יות נמנה לבדו. דבר אחר צפה הקב”ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו – – במדבר אמר אל יהיו אלו בכלל לפי שהם שלי שלא טעו בעגל:

[6] ספורנו עה”ת ספר במדבר פרק א פסוק מט –  בענין המנין, שלא יהיה מספר אישיהם ולא סכום כולם עם השאר. לא תפקוד. לא יהיה מספר אישיהם מבן כ’ ולמעלה כמו שהיה מספר שאר העם. ואת ראשם לא תשא. כשתעשה סכום כל פקודי השבטים לא יכנס בו סכום שבט לוי:

[7] ספר במדבר פרק ג – (טו) פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם:

[8] רש”י על במדבר פרק ג פסוק טו – מבן חדש ומעלה – משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקדש.

[9] רמב”ם יד החזקה הלכות בית הבחירה פרק ח – (א) שמירת המקדש מצות עשה ואע”פ שאין שם פחד מאויבים לא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין:

[10] ספר גור אריה על במדבר פרק ג פסוק טו -[ו] כשיצא מכלל נפלים הוא נמנה לקרוא שומרי משמרת הקודש וכו’. ה – מה שנקרא “[שומרי] משמרת הקודש” (פסוק כח), פירוש כי הוא נקרא ‘לגיון של מלך’ (רש”י לעיל א, מט), – – ו”ברוב עם הדרת מלך” (משלי יד, כח) , ולפיכך נקראו “שומרי משמרת הקודש” משעה שיצאו מכלל נפלים:

[11] ספר שם משמואל – פרשת במדבר – שנת תרע”ד – ויובן ג”כ מה שבמנין ישראל כתיב במספר שמות לגלגלותם, מה שלא נמצא לשון זה בלויים, וכ”ק אבי אדומו”ר צללה”ה עמד בזה ותירץ שמספר שמות לגלגלותם הוא מורה על שלימות השכל והמוח, והלויים נמנו מבן חודש – בעוד שאין בהם שלימות השכל והמוח נמי נקראים שומרי משמרת הקודש, עכ”ד.

[12] זוהר חלק ג דף קיז/ב – אוף הכא, בעא קודשא בריך הוא למפקד חיילין דאורייתא, וחיילין דמשכנא, וכלהו הוו כחד, ולא מתפרשי דא מן דא, כלא כגוונא דלעילא, דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא:

[13] ספר משכיל לדוד על במדבר פרק א פסוק מט – מדברי רש”י בפרשת שלח נראה שגם בזו לא חטאו הלוים כדמוכחי קראי. ותו איתא בהדיא במדרש על פסוק אשר נסיתו במסה ונמצא שלם בכל הנסיונות ורש”י עצמו בפרשת – דברים בסיפור מעשה המרגלים גופיה פירש ואקח מכם י”ב אנשים מגיד שלא היה שבט לוי עמהם.

[14] מדרש רבה במדבר – פרשה א פסקה יא – אמר הקב”ה אם נמנה שבט לוי עם ישראל ומתערב עמהם יבא מלאך המות להרוג את ישראל והגזירה יוצאת ליהם – שלא יכנסו לארץ אלא מתים במדבר שנאמר (במדבר יד) במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם והוא מוצא לשבטו של לוי מעורב עמהם והם מתערבים עם ישראל למות לפיכך לא מנה אותן עם ישראל אלא הפרישם במנין

[15] רש”י על במדבר פרק יז פסוק יא – ר”ל כשניתן רשות למשחית אז אין מבחין בין טוב לרע

[16] רש”י על במדבר פרק ג פסוק טו –  א”ר יהודה בר’ שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנאמר (שם ) אשר ילדה אותה ללוי במצרים עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנית בשבעים נפשות שכשאתה מונה – – חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת והיא השלימה את המנין:

[17] משך חכמה על במדבר פרק י פסוק לה – (שובה ד’ רבבות אלפי – פירוש, שינוחו הכ”ב אלפים לוים (ע”ל ג, לט) עבודתם שנושאים המקדש. ובספרי (ספ”י) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן כשם ששורה למעלה כו’ כך שורה למטה. – יעו”ש. ובתנחומא פ’ צו (אות יב) ג”כ שירד הקב”ה לסיני עם מלאכים כמנין מחנה לוי’ יעו”ש. ובבבא קמא סוף מרובה אין השכינה שורה בפחות משני אלפים ושני רבבות, ובתוס’ שם סוף ד”ה שני אלפים כו’ (דאנביאים) ואמשכן קאי, מסתברא להגיה [דאלוים] ואמשכן קאי. וזה אמת.

[18] בבא קמא דף פג/א – דריש ר’ דוסתאי דמן בירי ובנחה יאמר שובה ה’ רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל

[19] פני מנחם מועדי שמחה – לשון חז”ל במדב”ר פ”ג למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן וליקרא שומר משמרת הקדש מבן חודש ומעלה על ידי עסק התורה בודאי יכול כל אחד מישראל לבוא לידי כך וכמ”ש הרמב”ם הל’ ש מיטה ויובל פי”ג היבי”ג שבשבט לוי נאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם וכו’ ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה’ וכו’ לעזוב את כל הבלי הזמן ולהיות עסקו כל היום בתורה הרי הוא בכלל שבט לוי

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s