Parshas Bechukosai – Yakov and Eliyahu

Download as Word

At the end of Tochcha in Parshas Bechukosai, there is the Nechama after the description of all the punishment that will take place[1]. HaShem will remember the Avos, and Eretz Yisroel, and will be our God. In that Pasuk of Nechama, the name of Yakov is spelled in an unusual way. Yakov which appears in Tanach three hundred and fifty times is here written in a ‘complete’ manner. Meaning instead of a vowel without the Vav between the Kuf and the Bais, it is written with the Vav. This is not just a curiosity of Dikduk, but itself is part of the Nechama. Rashi writes[2] this is one of five times where the name is written like this. This is parallel to the five times where Eliyahu’s name is missing the last syllable and is written without a Vav. Rashi explains, “Yakov took Eliyahu’s Vav as a surety that Eliyahu will come and announce the redemption of his children.”

There are a number of fascinating ideas in this Rashi, but I would like to start with a technical point.

Rav Chavel Z”L, the pioneer of the editions of Mosad HaRav Kook of Rishonim on Chumash, points out that there is no Midrashic source for this idea. He quotes from the earlier scholar of Rashi, Avrohom Berliner, who points at a source in the lesser known Midrashim. But an examination of the various Midrashim brought shows that it is only a partial source. The Midrash points out[3] the idea of transfer of the Vav. The Midrash then says, “To teach you that Eliyahu will come and redeem the descendants of Yakov.” But the idea that the Vav is a guarantee does not appear in the Midrash. And that idea itself is the root a disagreement between the Mizrachi and the Gur Aryeh.

In addition, there are a number of other issues to clarify. Why five times? What is the significance of the Vav? Is there a deeper connection between Yakov and Eliyahu? There is also a fundamental difference, by Yakov adding the Vav does not change his name, by Eliyahu it does.

The Mizrachi says[4] that he does not know why there are five such Pesukim.
To be a guarantee, one exchange of the Vav would suffice. He suggests an explanation that the five times that this exchange takes place are parallel to the five books of the Torah. Eliyahu is swearing on the Torah that he will come to redeem the descendants of Yakov.

The Gur Aryeh feels that this explanation is not sufficient[5]. If the five represents a promise, then why is a guarantee needed? The Gur Aryeh presents a different approach. He brings a Gemarra that a guarantee is compared to a handshake. Since a hand has five fingers, the five Vav’s represent the five fingers in the handshake of the guarantee. Even the shape of the Vav looks like a finger. And since there are thirty bones in a hand, so the five Vav’s, whose numerical value is six, equal five multiplied by six, thirty.

The Gur Aryeh then explains that the connection between Eliyahu and Yakov is even deeper. (I am adding a bit to the Gur Aryeh, to hopefully make it clearer. I hope that I am not מוסיף גורע.) Eliyahu was created to redeem the children of Yakov. A name represents a person’s mission in life. So long as that mission has not been accomplished, he is incomplete. Therefore, until he fulfills that assignment, he is missing a part of his name.

Yakov takes the Vav. Yakov has three names. As is written in the Siddur[6], “The community of Yakov your firstborn, whom you called Yisroel and Yeshurun.” Yakov is the heel. Yisroel means, “I overcame an angel”. But is also the letters Li Rosh, I am your head. Yeshurun is from the word Yashar, straight. These names are a journey from the heel to the head. We start from the heel, Yakov. Then we travel a straight path, Yeshurun. We then reach Yisroel, the culmination. The final two are names of Geulah.

The name Yakov represents the aspect of Klal Yisroel when we are a heel, downtrodden. As the Pasuk says[7], “Yakov is small”. The Shem MiShmuel says[8] that even if the name Yakov is that we are the heel, that itself is our greatness. We desire to come close to HaShem, because of the distance. Yakov is the concept that we are destined for redemption, because of that desire. That name was given when Yakov is born. He is born second. Seemingly Eisav will dominate. But he is holding onto Eisav. Even if we are the heel, but there is a Yud. Yud represents looking to the future. Even within the darkness of Galus, when Eisav is first, the Geulah is coming. That is why the Tefila of Yakov is Ma’ariv. That is the Tefila of Emunah-faith- within the night.

Within that name we add a Vav of the redemption. That is the guarantee. But why does Yakov lose the Vav when the Geulah comes? The Gemarra in Brachos says[9] that when HaShem added the name of Yisroel, the name of Yakov is still used. But in the time of Moshiach the name Yakov will be secondary, and the name Yisroel will be primary. At that time, Yakov returns the Vav. But he is not deficient, since then his name will change to Yisroel. The name Yakov will remain as a reminder of the Emunah through the Galus. But we will not be incomplete since we will use the name Yisroel[10]. (See the Pachad Yitzchak Pesach Siman 52 at length.)

There are two functions of the name Yakov. During the Galus, when we seem to be downtrodden, we need to be reminded that we will reach completion. But when the completion is reached, we give the Vav back, so that even in the Geulah we remain with the desire to be close to HaShem.

When the Geulah arrives then Eliyahu’s name will once again be complete, since he has completed his mission. But Yakov will return the Vav since he does require it.

What does it mean that Eliyahu is the redeemer? As we know Eliyahu does not die. Eliyahu is the source of the rebirth of the dead[11]. He is the point of Klal Yisroel that never dies. He represents the concept of Techiyas HaMeisim and brings that to everyone else.

Yakov is similar. The Gemarra in Ta’anis says[12] that Yakov did not die. Asks the Gemarra, “But he was embalmed and buried!” The Gemarra answers that in the realm of Drash Yakov is alive through his descendants. There is a part of Yakov that does not die. Through him, we are all alive.

Yakov and Eliyahu pass the Vav back and forth. Vav is the letter of connection. A word with a Vav is connected. Klal Yisroel is connected to the future. We live our lives for the future, not the present. We are Bnel Olam Haba, citizens of Olam HaBa, even when we are in Olam HaZeh. That Vav is what Eliyahu represents, the connection to a future. Yakov never dies. So long as his children survive, he is alive. That is what they share, and keep alive it throughout the Galus.

One final point. It is well known that the Ramban says[13] that the two Tochchot; this one and the one in Devarim, are the two Galuyos. This one is Galus Bavel, which will end in a temporary return. And the one in Devarim is the final Geulah. Obviously, the first Geulah does not end with the arrival of Eliyahu. It could be that even though there is a return from the first Galus, specifically there Yakov takes a guarantee that there will be a second complete Geulah, where Eliyahu will come. במהרה בימינו

 

[1] ויקרא פרק כו (מב) – וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:

[2] רש”י על ויקרא פרק כו פסוק מב (מב) – וזכרתי את בריתי יעקוב – בחמשה מקומות נכתב מלא ואליהו חסר בחמשה  – מקומות יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו:

[3] מדרש חסירות ויתרות – כל הנביאים אליהו בר מחמשה אליה יעקב חסר בר מחמשה מלוי ללמדך שאליהו בא וגואל זרע יעקב נאמר הנה אנכי שולח לכס וגו’ . כל יעקב הסר חוץ מה’ ולמה כנגד ארבע מלכיות לכשיכלו ותבוא הנחמה יהא מלא ובנין אב שבכולן הנני שב שבות אהלי יעקב כל עשו למה הוא חסר אמר הקב”ה אין הרשע הזה כדיי שיתערב בשמו אות אחת משמי ד”א כל דור שהוא משליך דברי תורה גורם לאומות העולם שישעבדו בו ד”א בשין שהוא בלה כעש

[4] מזרחי על ויקרא פרק כו פסוק מב – לא ידעתי טעם לחמשה מקומות, כי כבר היה מספיק זה במקום אחד. ושמא היה זה כאילו נשבע בחמשה חומשי תורה, כמו שנכתב ישראל חמש פעמים בפסוק אחד, כנגד חמשה חומשי תורה:

[5] ספר גור אריה על ויקרא פרק כו פסוק מב – ואין זה טעם, דכיון דנטל אות משמו של אליה לערבון, למה היה צריך – שבועה, ואם שבועה למה ערבון. אבל יש לומר כי הנותן ערבון נותן לו כף יד, כדכתיב (ר’ משלי ו, א, ג) “בני אם – ערבת לרעך תקעת לזר כפך לך התרפס”, ‘לך והתר פס’. ויש חמשה אצבעות בכף היד, לכך נטל בחמשה מקומות הוי”ו של אליה, כאילו כפו – שהוא חמשה אצבעות הם – אצל יעקב, והאצבע דומה לוי”ו, לכך הוי”ו מן אליה חסר, והיא נתונה ליעקב. ובמסכת אהלות (פ”א מ”ח) מונה שלשים אברים בפיסת יד של אדם, וחמשה וואוי”ן הם שלשים, שלקח יעקב פיסת ידו של אליהו לערבון שיבוא ויגאל את בניו:

וטעם המדרש הזה, רמז לך כי אליה לא נברא רק שיגאל את ישראל, ולדבר זה עומד. ומכיון שהוא עומד לזה, ולא יה זה עדיין, לפיכך נטל אות מאותיות שמו של אליהו לערבון אצל יעקב, כלומר אליה אין שמו שלם, מפני שכל עצמו – עומד לגאול את ישראל בני יעקב, לכן אות משמו נמצא אצל יעקב, לפי שהוא משלים את שם אליה כשיגאול את בניו, וכל זמן שזה לא נעשה – שמו חסר. ותשלום שמו אצל יעקב, שבני יעקב עומדים לגאולה. וכשיהיו נגאלים אז יהא שמו של אליהו שלם, שלא נברא אליה רק לגאול את בני יעקב:

[6] סדור תפלה נוסח אשכנז – ברכות השחר: – אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר מּוֹרִיָּה. זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ. שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ. שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּמְחָתְךָ – – שֶׁשָּמַחְתָּ בּוֹ. קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְֹרָאֵל וִישֻׁרוּן:

[7] ספר עמוס פרק ז (ב) – וְהָיָה אִם כִּלָּה לֶאֱכוֹל אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ וָאֹמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד סְלַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא:

[8]  שם משמואל שמות תרע”ה – ושם יעקב הוא מצד מעלת תשוקת ישראל שבלב

[9] ברכות דף יב/ב – ה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך לא שיעקר יעקב מקומו אלא ישראל יקר ויעקב טפל לו

[10] ספר פחד יצחק על פסח מאמר נב – הרי אות החיבור שבשמו של אליהו ממושכנת היא בידו של יעקב העומד ותובע את החיבור הזה מאת אליהו, שהיא נקודת הדרש בתוך הפשט. ורק לאחר שיבוא אליהו ויבשר את גאולת בניו של יעקב, אשר באותה שעה יתגלה כוחו של אליהו לחבר את האבות עם הבנים, ותביעתו של יעקב תסולק, ממילא שיעקב לא יצטרך עוד לאות החיבור של “ואו”, ובאמת ישתנה שמו לישראל שאין בו “ואו”, ומאליה תשמט אות זו ממקומה ותחזור לידו של אליהו

[11] ספר אמרי פנחס – שער ח – לקוטים – \{מד\} בכל מקום יש בחי’ אליהו שקיים לעולם בשמו. שמעתי שיש לוז בעולם ובאנשי העולם אלי’ ובאדם אבר קטן בו יהיה תחיית המתים, וכן בכל הנבראים:-

[12] תענית דף ה/ב –  אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר ליה וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא אמר ליה מקרא אני ורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה’ ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים – מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים

[13] רמב”ן על ויקרא פרק כו פסוק טז –  ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון, כי בבית הראשון היו כל דברי הברית הזאת הגלות והגאולה ממנו שכן תראה בתוכחות, .. והסתכל עוד בענין הגאולה ממנו, שאינו מבטיח רק שיזכור ברית אבות, ובזכירת הארץ (פסוק מב), לא שימחול עונם ויסלח חטאתם, … אבל הברית שבמשנה תורה ירמז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו – כי הסתכלנו תחילה שלא נרמז שם קץ וקצב ולא הבטיח בגאולה, רק תלה אותה בתשובה

Advertisements

One thought on “Parshas Bechukosai – Yakov and Eliyahu

  1. Please upload at Parshasheets.com

    On Fri, May 24, 2019 at 1:47 AM Torah Thoughts from Rabbi Zave Rudman wrote:

    > rzave posted: “Download as Word At the end of Tochcha in Parshas > Bechukosai, there is the Nechama after the description of all the > punishment that will take place[1]. HaShem will remember the Avos, and > Eretz Yisroel, and will be our God. In that Pasuk of Nechama, the n” >

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s