Parshas VaZos HaBracha – The Sunken Vessels of Zevulon

Go to Word

In the Brachos that Moshe gives to the Shevatim in VaZos HaBracha, the blessing of Zevulun has a number of different ideas[1]. As Rashi explains[2], it mentions the commerce that they engage in, and the resulting connection their business partners will find in the Bais HaMikdosh. I would like to try to explain this idea with some more clarity.

There is a disagreement between the Rambam and the Raavad[3] about the status of various parts of Tanach after the arrival of Moshiach. The Rambam, based on a Yerushalmi[4], says that after the arrival of Moshiach all of Tanach will be superseded and will not be studied anymore. The Raavad learns that the Yerushalmi means that they will not be read in public, but they will still be studied.

There is an unusual Sefer on Megilas Eichah, Alon Bachus, “The Tree of Weeping”. It is written by Rav Binyomin ben Eliezer of Reggio; a Mekubal in Italy in the generation before the Ramchal. He explains Eichah in two diametrically opposed manners. One is a classic explanation of Eichah, mourning the Churban and its results. The second is a parallel work, where he explains Eichah as it will be explained after the arrival of Moshiach, when it will be not a lamentation, but a song.

One can express this idea in the following way. If on the happiest day of the year, Purim, we read part of the Megilah to the tune of Eichah; when Moshiach arrives we will read Eichah to the tune of the Megilah.

In this alternative reading he explains the following Pasuk[5]. “What can I take as witness or liken to you, the daughter of Jerusalem? What can I match with you to console you, fair young woman of Zion? For your ruin is vast as the sea: Who can heal you?” The word which is translated as ‘ruin’ is alternatively explained as ‘sustenance’[6]. In this reading the Pasuk says, “For your sustenance is of the sea”. It means that the sustenance of Klal Yisroel in the time of Moshiach will come from the sea. What is this referring to?

He brings a Midrash in Koheles[7], on the Pasuk[8], “All the rivers flow to the sea, and the sea is never filled.” This is referring to the money of the world that flows to Edom, but they are never satisfied. But in the time of Moshiach this will all return to Klal Yisroel. In his alternative reading it is referring to that time, when all the sustenance that flowed to the sea will return to the Jews. But what money is that?

This is very similar to a Yalkut Shimoni at the end of the Torah[9] which explains the Bracha of Moshe to Zevulun. “The bounty of the sea will sustain them.” This is referring to the many sunken treasure ships which in the time of Moshiach will return their treasure to the port of Yafo, for the use of the righteous. Even though this Midrash does not mention Edom, the parallel is striking, and it seems that the various Midrashim are referring to the same idea. But where do we see Eisav taking the Jews’ money?

This is idea is found the first time money is transferred from Yakov to Eisav. It is as a bribe so Eisav will not destroy Yakov. The Midrash[10] says: An Am Ha’Aretz (unlearned person) says to Rav Hoshaya, “If I teach you a new explanation, will you say it in my name?” Rav Hoshaya responds that he will. The Am Ha’Aretz says, “The Pasuk in Tehillim says that the nations will return a Mincha; not give but return. This implies that the entire bribe that Yakov gave Eisav will be returned.” Says Rav Hoshaya, “By my life, I will say it in your name.”

Rashi at the end of Shir HaShirim[11], also brings this idea that the money illegitimately taken from the Jews will be returned. Hashem says to the nations, “I gave you my vineyard (Klal Yisroel) to guard. Not only did you not guard it, but I am aware of all you took from them.” The nations respond, “Not only will return the thousand, but we will also give an extra two hundred to the Talmidei Chochimim.”

The foundation of this is that the final Geulah is parallel to Yetzias Mitzrayim. This idea is found in Kedusha for Musaf of Nusach Sefard, “I will redeem you in the end (Moshiach), as in the beginning (Egypt).” One of these parallels would seem to be in the treasure we receive from the sea. Just as when we left Egypt, there was a tremendous treasure from Yam Suf, so too in the time of Moshiach there will be a reward from within the sea.

From all this we see that all of the losses of Klal Yisroel throughout our exile, will ultimately be returned. But there is more depth here. Why is this idea connected to Zevulun? And why is this idea taught by an Am Ha’Aretz?

The idea of Eisav stealing the treasure of Klal Yisroel is not only the monetary treasure[12]. This is also all the sparks of the Neshamos that are trapped in the darkness of Eisav. These are the Geirim that the Gemarra says[13] that we go into Galus to collect and return to their home. When the time for the Geulah arrives, Eisav will return all that he stole from Klal Yisroel. Not just the money but also the sparks of Kedusha that were lost to him.

Many Sefarim explain that when Yakov is holding on the heel of Eisav it is referring to Rabbi Akiva[14]. The word for heel ‘Akev’ is similar to Akiva. Yakov is rescuing the spark of Rabbi Akiva from Eisav. This is what Eisav is attempting to take away.

The reason why this idea is taught by an Am Ha’Aretz is that they are the result of the impact of Eisav in Klal Yisroel. Rabbi Akiva at the beginning of his life is an Am Ha’Aretz. It takes effort to remove him from that status. Just as there are sparks of Kedusha that are lost, so too there are people in Klal who do not reach their potential since Eisav affects the nation. This Am Ha’Aretz is aware that his lack of knowledge is because of what Eisav stole. Therefore, this Torah idea is his to teach, since it is through this idea that he will return to his full potential.

This is relevant to Zevulon. When Zevulon is named, Rashi says[15], Leah said that now my husband will dwell with me, since I have given birth to half of the Shevatim. The word used is based on Zevul. Rashi there explains the word, by referencing the Tefila of Shlomo when dedicating the Bais HaMikdosh. It refers to the Shechina dwelling in the Bais HaMikdosh. This idea is also connected to one of the seven levels of the Heavens. The Gemarra says[16] the heaven of Zevul is where the heavenly Bais HaMikdosh is, and Michael the great angel, brings Korbanos. But where is Zevolun is connected to the Bais HaMikdosh? It is not in their portion, nor are they in some way connected to the Avoda.

The Bracha of Zevulun is that they will dwell by the sea, and engage in commerce with the nations. Rashi says that after the nations finish their transactions, they will desire to understand the religion of their business partners. They will go up to the Bais HaMikdosh, and will see the unity of the Jewish people, and convert to Judaism. That seems to be Zevulun’s connection to the Bais HaMikdosh. They facilitate the recognition of the non-Jews of Hashem, by being the reason they go to the Bais HaMikdosh.

This conversion of the non-Jews brings our idea full circle. These are the lost parts that are in the sea, that which the Midrash said are the sunken vessels that are the portion of Zevulon. These are the stolen monies of Eisav that are the lost sparks that return as Geirim. That is what will take place with the arrival of the final Geulah.

[1] דברים פרק לג (יח) וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ:- (יט) עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל:

[2] רש”י על דברים פרק לג פסוק יט – ד”א עמים הר יקראו ע”י פרקמטיא של זבולון תגרי עובדי כוכבים באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהעובדי כוכבים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק:

[3] רמב”ם הלכות מגילה פרק ב – (יח) כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר …[השגת הראב”ד – כל ספרי הנביאים והכתובים עתידין ליבטל א”א דבר הדיוטות הוא זה כי לא יבטל ספר מכל הספרים שאין ספר שאין בו למוד …]:

[4] ירושלמי מסכת מגילה דף ז/א – ר’ יוחנן ורשב”ל ר’ יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל מה טעמא קול גדול ולא יסף רשב”ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליב

[5] איכה פרק ב – (יא) כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה:

[6] בראשית פרק מב – (א) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ:

[7] מדרש רבה קהלת – פרשה א פסקה כא – (ט) ד”א כל הנחלים הולכים אל הים כל הממון אינו עולה אלא למלכות אדום ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם דא”ר לוי כתיב (משלי כ”ז) ועיני האדם לא תשבענה ועיני אדום לא תשבענה תאמר משהממון נכנס באדום שוב אינו חוזר לבעליו ת”ל אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת למקום שהממון מתכנס למלכות אדום בעוה”ז משם הוא מתפזר לימות המשיח דכתיב (ישעיה כ”ג) והיה סחרה ואתננה קדש לה’ וגו’

[8] קהלת פרק א – (ז) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:

[9] ילקוט שמעוני דברים – פרק לג – רמז תתקסא – דבר אחר כי שפע ימים יינקו זו ימה של יפו שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא, מנין אתה אומר שכל ספינות שאבדו בים הגדול וצרורות של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה שהים הגדול מקיאן לימה של יפו שגנוז לצדיקים לעולם הבא, תלמוד לומר כי שפע ימים יינקו. אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלום, אמרתי לו פרנסתך במה היא, אמר לי מחלזון, אמרתי לו ומי מצוי, אמר לי השמים מקום בים שמוטל בין הרים וסממיות מכישות אותו ומת ונמוק במקומו, אמרתי השמים ניכר הוא שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.

[10] מדרש רבה בראשית – פרשה עח פסקה יב –  חד עמא דארעא א”ל לר’ הושעיה אין אמרת לך חדא מילתא טבא את אמרת בצבורא מן שמי א”ל מה היא א”ל כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא מאי טעמיה (שם עב) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו א”ל חייך מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה:

[11] רש”י שיר השירים פרק ח – (יב) כרמי שלי לפני – ליום הדין יביאם הקב”ה במשפט ויאמר כרמי אף על פי שמסרתיו בידכם שלי הוא ולפני בא כל מה שחטפתם לכם את פריו ולא נכחד ממני מה שגביתם מהם והם אומרים. האלף לך שלמה – אלף הכסף שגבינו מהם הכל נחזיר. ומאתים לנטרים את פריו – ועוד נוסיף הרבה משלנו ונתן להם לראשיהם וחכמיהם כענין שנאמר (ירמיה ט”ו) תחת הנחשת אביא זהב. לנטרים את פריו – אלו תלמידי חכמים ואותם תשלומים לתלמידי חכמים כמו שנאמר (ישעיה כ”ג) כי ליושבים לפני ה’ יהיה סחרה ואתננה של צור, ויש לפרש ומאתים לנוטרים את פריו כדין הנהנה מן ההקדש שמשלם קרן וחומש אף אנו נשלם על קדש ישראל לה’ על ראשית תבואתו קרן וחומש חמשו של קרן ומאתי’ הם חומשו של אלף:

[12] שפת אמת – שמות – פרשת בא – שנת [תרמ”ג] –  וכמ”ש שגלות מצרים נקרא כור הברזל שנזדככו שמה בנ”י. א”כ הפסולת שלהם נשאר שם במצרים. והניצוצות ק’ שהיו נמצאים במצרים נמשך לבנ”י. שזה הוא התיקון של הגלות לברר התערובות של טו”ר. ולכן כשחטאנו אח”כ וחזר התערובות הוצרכנו עוד גלות. והגלות אינו עונש בלבד רק הוא התיקון לברר הפסולת כנ”ל:

אמרי אמת – פרשת ויחי – איתא במדרש שיצחק בקש לגלות את הקץ לעשו מה עשה הקב”ה העביר טעמו הימנו ולא ידע וכו’ ועל זה נאמר מסיר שפה לנאמנים וגו’, לעתיד יחזרו כל ניצוצי הקדושה לישראל כענין שכתוב והסירותי דמיו מפיו ושקציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלקינו,

[13] פסחים דף פז/ב – ואמר רבי אלעזר לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים

[14] זוהר חלק א דף קצט/א –  עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי, מַאן עֲקֵבַי. אִלֵּין אִינוּן בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דִּכְתִיב, (בראשית כה) וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, דָּא הוּא עֲקֵיבָא. וְאִינוּן עֲקֵיבִין דְּמִסְתַּכְּלִין בְּהוּ תָּדִיר בְּהַהוּא חוֹבָא דְּדָשׁ בֵּיהּ בַּר נָשׁ תָּדִיר בַּעֲקֵבוֹי:

[15] רש”י על בראשית פרק ל פסוק כ –  יזבלני – לשון בית זבול הורבריי”א בלע”ז (הערבערגע) בית מדור מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:

[16] חגיגה דף יב/ב – זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים ומנלן דאיקרי שמים דכתיב הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s