Parshas Shemini – The Last Bracha

Download as Word

The beginning of this week’s Parsha is as the name of the Parsha, the Eighth day of the Miluim. Now this is a problem since there are only seven days of Miluim. The eighth day is when Aharon and Moshe both serve as Cohanim[1]. It is the day beyond the Miluim[2]. It is similar to an unusual aspect of the Avoda on Yom Kippur[3]. When the Cohen sprinkles the blood by the Kodesh HaKodoshim, he counts eight sprinkles. However, it is not counted as eight, but as one and seven. This is because there are two levels of counting. Seven is the world of nature. Seven leads us above that, the world of Ruchniyus. The counting is one above and seven below.

This is also the idea of Shiras HaYam. It represents the world beyond all the way until Techiyas HaMeisim. It therefore begins with the word AZ. That is an Aleph which is the one, and a Zayin which is the seven. This is also the Sefira we are in the middle of, to count the sevens, and then reach Matan Torah which is the eight above.

The final culmination of the Miluim is the Bracha that is given to Klal Yisroel. There are actually two Brachos[4]. The first is the one Aharon gives. According to most Mefarshim, it is Birchas Cohanim. However, that is not sufficient, and then Aharon and Moshe give a Bracha together. Rashi learns[5] that it is the Bracha of Vihi Noam and “May the Shechina rest on the actions of your hands”.

In an allegorical way, The Apter Rebbe in the Sefer Ahavs Yisroel[6] explains these Brachos. The seven days of Miluim lifted Aharon to a tremendous level. The eight day, as we explained, was even higher. When the leaders of the nation reach such a level, there is the danger that they will forget and leave behind the plain people of the nation. Therefore, the Pasuk teaches us, that Moshe and Aharon came down from their tremendous level to connect to the people. Only when they did this, did the Shechina rest upon the Ohel Moed. Just as the Ohel Moed was constructed by the donations of all the members of Klal Yisroel, so too the Shechina only dwells where the leaders go out and are concerned about the nation.

This could also be what Rashi is alluding to in that Moshe taught Aharon the service of the Ketores[7]. As great as the Ketores is, it still has in it the spice of the Chelbona. That is the spice which alone smells not good. As Chazal say[8], “Any Tefila which does not have the transgressors of Klal Yisroel is not accepted.” The highest level is that of all of Klal Yisroel together. Then the Bracha takes effect.

 

[1]  רש”י על שמות פרק מ – (כט) ויעל עליו וגו’ – אף ביום השמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן שמש משה והקריב קרבנות צבור חוץ מאותן שנצטוה אהרן בו ביום שנאמר (ויקרא ט) קרב אל המזבח וגו’:

[2]  שפת אמת ספר ויקרא – פרשת שמיני – שנת [תרל”ט] – אבל מה שא”י העולם והטבע לקבל הוא בחי’ יום השמיני. מזה א”י למצוא בעולם רק ע”י האדם שנכלל מעליונים ותחתונים. לכן ביום השמיני קרא משה לאהרן וכו’. כי ימי המילואים הוא תיקון השלימות הנמצא עפ”י טבע. אבל האדם צריך להמשיך גם ממה שלמעלה כנ”ל.

[3]  שפת אמת ספר דברים – לסוכות – שנת [תרנ”ד] –  דשבעת ימים שלמטה מקבלין משבעה שלמעלה ושם הם אחדות אחד. והוא כמו אחת למעלה ושבע למטה. והאחת משפעת להשבע שכך הי’ מונה אחת ואחת אחת ושתים כו’ שהאחת מהלכת עם כל השבעה.

[4]  ויקרא פרק ט – (כב) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים: (כג) וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְדֹוָד אֶל כָּל הָעָם:

[5]  רש”י על ויקרא פרק ט פסוק כג – ויצאו ויברכו את העם – אמרו ויהי נועם ה’ אלהינו עלינו (תהלים צ) יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם לפי שכל

[6]  ספר אוהב ישראל – פרשת שמיני – וירד מעשות החטאת העולה והשלמים גו’ ויצאו ויברכו את העם. י”ל ע”ד הרמז, דהתוה”ק מורה לנו דרך החכמים דבודאי הם תמיד דבוקים במחשבתם ברוחניות עולמות עליונים לתקן כל הפגמים ומקרבין העולמות והעולה שמעלין כל מיני עליות והשלמים שעושים שלום בין השי”ת להכנסת ישראל, אך דזה אי אפשר להיות בתמידות הדביקות למעלה וצריך לפעמים לירד ממדריגתו וירידה זו צורך עלייה כנודע. וזה שאמר הכתוב וירד מעשות החטאת. ר”ל כשהחכם יורד מן העשיה. היינו מן התיקון של החטאת והעולה והשלמים הנ”ל. אז ויבא משה ואהרן אל אוהל מועד, אז בא החכם אל תוך הזמן וכשהם למטה בעולם התחתון מה המה עושין. לז”א ויצאו ויברכו את העם כנ”ל:

או י”ל, דבאמת אצל עובדי ה’ חשוב זה יותר בעיניהם למעלה גדולה מה שחושבין תמיד עבור טובות ישראל לברך אותם ולהמשיך עליהם שפע טוב לכל צרכיהם. וזה יחשב להם לעליה יותר מדביקות פשוטה בעולמות עליונים. וז”ש וירד מעשות. רצה לומר כשירדו מזו הבחי’ של תיקון העולמות ובאו לתוך הזמן, אז ויצאו רצה לומר שיצאו מבחי’ זו של הדביקות. ולקחו במחשבתם לברך את העם רצה לומר שזהו יותר טוב בעיניהם לברך את זרע ישראל. וגבוה להם בחי’ זו מבחי’ הדביקות. וז”ש ויקרב את העולה. רצה לומר הוא איש חסד העובד עבודת ישראל הוא מקרב את כל העליות לשמו ית’. וזה שאמר הכתוב ויעשה כמשפט. היינו שעשה זה העלייה כאלו היתה כך במשפט ובדין. כי אחר כל עלייה צריך להיות ירידה. אבל הוא עושה זה כאלו היה שורת הדין כך נותן ואצלו לא היה חשוב זאת העלייה רק מצד היושר העלה הכל כנ”ל:

[7]  רש”י על ויקרא פרק ט – (כג) ויבא משה ואהרן וגו’ – למה נכנסו מצאתי בפ’ מלואים בברייתא הנוספת על ת”כ שלנו למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת או לא נכנס אלא לדבר אחר הריני דן ירידה וביאה טעונות ברכה מה ירידה מעין עבודה אף ביאה מעין עבודה הא למדת למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת

[8]  כריתות דף ו/ב – א”ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s