Parshas VaYera – The Future of Sodom

Download as Word

In Lech Lecha and Vayera, along with the beginnings of Klal Yisroel, we learn about the rise and fall of the cities of Sodom and Gomorrah. It is important to note as we begin that the area of Sodom is within the borders of Eretz Yisroel. That is why HaShem informs Avrohom before He destroys the cities[1].

The punishment of Sodom is used as a model for punishment throughout history. When Moshe speaks to Klal Yisroel before he dies, he warns them once to not act like Sodom[2], and once that if they do not follow HaShem they will be overturned like Sodom[3]. In the Neviim Acharonim, when the Churban is approaching, the Neviim use Sodom as a model for what will happen to Klal Yisroel. In one place, it even implies that the destruction of Sodom is complete and irreversible[4].

As we already mentioned Sodom is a portion of Eretz Yisroel. So why is it destroyed so completely? And why does this destruction take place before any other part of Eretz Yisroel is conquered by the Jews? The Ramban explains an idea that may shed light on this[5].

The Rשmban writes that the punishment of Sodom was due to the tremendous holiness of Eretz Yisroel. As the Torah writes later[6], the reason that the seven nations are forced to leave Eretz Yisroel is since the land is so Kadosh it cannot stomach the impurity of their actions and vomits them out. Even Klal Yisroel is warned that if they do not keep the Torah, they will also be forced into exile in a similar way. Later in history, when the king of Ashur brings a foreign nation to replace the Ten Shevatim, they are attacked by lions[7]. The realize it is because they are still worshipping Avoda Zara, and Eretz Yisroel cannot contain people who cannot live up to its standards. When they stop worshipping Avoda Zara, the lions leave them alone. Those are the Cutim, who are called Geirei Aroyot, ‘Converts of the Lions’.

The reason why Sodom was punished first was because it had sunk to a much lower level than the other parts of Eretz Canaan. As the Torah writes, the other nations were still not at the point that they deserved to have to leave Eretz Yisroel, and therefore Avrohom and his descendants remained as strangers in the land. But Sodom it seems was different. Even though Klal Yisroel was not yet ready to inherit the land, they had already reached the point of being eradicated. They had already lowered themselves to such a level.

The destruction of the land itself was because in in the sins of Sodom the land itself was ruined. As opposed to the other nations who were given the option of leaving or being destroyed, but the land and its contents were given to Klal Yisroel, Sodom was completely destroyed. It went from being the most beautiful and fruitful part of Eretz Yisroel to being a land of salt and sulfur and burnt to a crisp.

The Ramban says that there are two reasons for this. Firstly, since they were so evil that not only did the people have to be destroyed, but even the land was so contaminated that it needs to remain desolate forever. The second, is to be a warning sign forever. That is why later in Chumash, HaShem warns the Jews that if they do not keep the Torah, their land will be like that of Sodom. Later in Yechezkel again, they are told that they are like Sodom and will be destroyed as such. Even in Halacha the name of Sodom is used as a warning. The Mishnah says that someone who does not act honestly, even though he cannot be brought to Bais Din is told, “He who punished the generation of the flood and the Haflagah, and the people of Sodom will punish you.”

But even though the Ramban says that the land will be desolate forever with no repair, there are sources that say differently. The Midrash says[8] that there are ten things that HaShem will return to as they were before the sins of the world. The fourth is that all the desolate parts of the world will be rebuilt; even Sodom and Gomorrah, as it says in Yechezkel, “Sodom and its suburbs will return to their original state.” That state was as the Pasuk says, “As the garden of HaShem.” The implication being just as Gan Eden.

In the Pesikta it expands on what Sodom will be in the time of Moshiach[9]. It says that whomever keeps the Mitzvah of Sukkah will receive a portion in the Sukkah of Sodom. That implies that Sodom will once again be fruitful and luxurious.

What is the way to understand this final level of Sodom?

The Shem MiShmuel has one way to understand this[10]. Since the destruction of Sodom was to be a warning for Klal Yisroel as to what happens if they do not live up to the standards of Eretz Yisroel, that is only needed before the arrival of Moshiach. Once Moshiach arrives that warning is not needed anymore, and Sodom can return to flourish as it originally did. The Imrei Emes[11] even ascribes this return to the Tefilos of Avrohom.

In the writings of the ARIZ”L the three destructions in Sefer Bereishis correspond to three levels of the Torah[12]. The Mabul (as we wrote in Noach) is connected to Torah Sh’Bichsav. The Dor HaPalagah which takes place in Bavel is connected to the idea of Torah Sh’Bal Peh. They used the power of speech incorrectly, and to correct that Bavel is the place of correct speech. Sodom is connected to the third level of Torah. That is the Torah of Moshiach, when the secrets of Torah will be revealed. Sodom had within itself the potential of Gan HaShem, like Gan Eden where all was taught correctly[13].

This is because Sodom is where the Moshiach comes from. From within the destruction of Sodom, and the sin of Lot and his daughters, comes the Dovid and the Moshiach. Dovid is always the one who from within destruction, brings forth rebirth. That is why the sign of Kidush HaChodesh is Dovid Melech Yisroel Chai V’Kayam. As the moon disappears, we reaffirm its rebirth.

Rav Moshe Wolfson Shlit”a, points out that when the Torah delineates the boundaries of Eretz Yisroel, it begins and ends with Sodom. We can say, it begins with the destruction, but ends with the rebirth. May we be Zoche to see once again the Gan HaShem in Sodom.

[1]  רש”י על בראשית פרק יח פסוק יז –  אשר אני עושה – בסדום לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו אני נתתי לו את הארץ הזאת וחמשה כרכין הללו שלו הן שנאמר גבול הכנעני מצידון וגו’ בואכה סדומה ועמורה וגו’. קראתי אותו אברהם אב המון גוים ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

[2]  דברים פרק לב – (לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ:

[3]  דברים פרק כט – וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְדֹוָד בָּהּ: (כב) גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים \{וּצְבוִֹים\} אֲשֶׁר הָפַךְ יְדֹוָד בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ:

[4]  ירמיה פרק נ –  (לט) לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנֹות יַעֲנָה וְלֹא תֵשֵׁב עוֹד לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּון עַד דֹּור וָדֹור: (מ) כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה וְאֶת שְׁכֵנֶיהָ נְאֻם יְדֹוָד לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם:

[5]  רמב”ן על בראשית פרק יט פסוק ה –  ועל דעת רבותינו (עיין סנהדרין קט -) היו בהם כל מדות רעות, אבל נגמר דינם על אותו העון מפני שלא החזיקו יד עני ואביון, כי היו תדירים באותו עון יותר מכולם, וגם כי כל העמים עושים צדקות עם ריעיהם ועם ענייהם, לא היה בכל הגוים כסדום לאכזריות: ודע, כי משפט סדום היה למעלת ארץ ישראל, כי היא מכלל נחלת ה’ ואינה סובלת אנשי תועבות, וכאשר תקיא את הגוי כלו מפני תועבותם הקדימה וקאתה את העם הזה שהיו רעים מכולם לשמים ולבריות ושממו עליהם השמים והארץ והושחתה הארץ בלא רפואה לעולם, מפני שבעבור טובה נתגאו, וראה הקב”ה שיהיה לאות לבני מרי לישראל העתידים לירשה כאשר התרה בהן גפרית ומלח שרפה כל ארצה כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבויים אשר הפך ה’ באפו ובחמתו (דברים כט כב):  כי יש באומות רעים וחטאים מאד ולא עשה בהם ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה הכל, כי שם היכל ה’ ועוד אני עתיד לבאר זה בסדר אחרי מות (ויקרא יח כד), אם יחייני הממית והמחיה:

[6]   ויקרא פרק יח – (כו) וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: (כז) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: (כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:

[7]  מלכים ב פרק יז – (כד) וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם \{וּסְפַרְוַיִם\} וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: (כה) וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְדֹוָד וַיְשַׁלַּח יְדֹוָד בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם: (כו) וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: (כז) וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: (כח) וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְדֹוָד:

[8]  מדרש רבה שמות פרשה טו פסקה כא – הרביעית שהם בונים כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם ואפילו סדום ועמורה נבנות לעתיד לבא שנא’ (שם טז) ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמותן

[9]  פסיקתא דרב כהנא – נספחים אות ב –  ד”א וסוכה תהיה לצל יומם מחורב (ישעיה ד ו) כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הב”ה נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכתה של סדום מה שהב”ה עתיד לחלק אותה לצדיקים שבטים שכמים שנא’ אלהים דבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות אמדד (תהלים ס ח) ומהו אלהים דבר בקדשו א”ר יהושע בר נחמיה זה אבינו אברהם ע”ה אעלוזה וכשאעלוזה כשהופיע מלכותו בעולם אחלקה שכם אני מחלק אותה שבטים שכמים לבניך ומהו ועמק סוכות אמדד זו סוכתה של סדום שהיתה מסוככת שבעה אילנות שהיו מסוככים זו על גב זו וזו על גב זו גפן תאינה ורמון ופרסק ושקדים תמול ואגוז ספק ואגא ותמרים על גביהן

[10]  שם משמואל פרשת וירא – שנת תרע”ב – אך הנה סדום היא מנחלת ה’ וכמ”ש הרמב”ן, ובמדרש (פ’ מ”ט) חמשה כרכים הללו בתוך שלו הם, וא”כ אם הם חטאו וקאה הארץ אותם, הארץ מה חטאה, והי’ לחזור טבעה הטוב אחרי אשר נדונו החוטאים, וכמו שהי’ בגלות ישראל שנ”ב שנים נתקיים גפרית ומלח שרפה כל ארצה, ואח”כ חזרה לטבעה הטוב, אבל הטעם כמ”ש הרמב”ן שיהי’ למשמרת לאות לבני מרי, וע”כ לעתיד לבוא שהרשעה כולה כעשן תכלה ויתבער רוח הטומאה מן הארץ נאמר ביחזקאל (ט”ז) ושבתי את שביתהן את שבות סדום ובנותי’ וגו’ ואחותיך סדום ובנותי’ תשובן לקדמתן.

[11]  אמרי אמת – פרשת וירא –  תפלתו של אברהם אבינו ע”ה לא היתה לבטלה גם על סדום עצמה דכתיב ביחזקאל סדום ובנותיה תשובן לקדמתן לעתיד תהיה כל הבריאה כמו מקודם, לתקן עולם במלכות שדי:

[12]  פרי צדיק חג הסכות – אות כג – והנה בסדום מצינו שחרבה אף הארץ מה שאין כן בדור המבול שעל כל פנים הארץ נשארה וישאר נח שממנו נתיסד העולם. ולא מצינו בנפשות סדום שהיה כלול בהם מנפשות ישראל אחד משבעים. אך איתא (בב”ר פ”נ) מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום ששם היה נפש דוד שממנו יצא משיח. וזה הענין דכתיב בפרשה של סדום (איוב כ”ח) מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו, והיינו שיש אור תורה שבעל פה של משיח שעל זה אמרו במדרש (קה”ר פ”ב א’) כל התורה שאדם לומד בעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא, והיינו לימות המשיח (וכמו שכתב המתנות כהונה) שמשיח הוא יגלה סתרי תורה שאין בעולם הזה דוגמתו

[13]  זוהר חלק א דף קט/א – ואי איהו גן יהו”ה דאקרי גן עדן. אלא כגן יהו”ה דאית ביה ספוקא ועדונא דכלא, הכי נמי הוה סדום

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

w

Connecting to %s