Parshas Nitzavim – The Matzevah

Download as Word

In Parshas Nitzavim, which is always read before Rosh Hashanah[1], Rashi is bothered by the meaning of the first words of the Parsha. What exactly does it mean “You are standing before HaShem”? He teaches us a number of explanations, and later in the Parsha, Rashi returns to explain this[2], and brings a Midrash Tanchuma[3].

Why did Moshe make them a Matzeva – monument? Because they were moving from knowledge to knowledge. From the knowledge of Moshe to that of Yehoshua, and when they transferred from that of Yehoshua to that of the Elders there was also a Matzeva. And even Shmuel did the same when they moved from his knowledge to that of the Kings.

What exactly is this Matzevah, and why is it connected to these transfers of power? And does this have to do with the Parsha always being the prelude to Rosh Hashanah? In addition, we find that Yakov establishes three Matzevot, one at the site of the Bais HaMikdosh[4], one when fleeing Lavan and entering Eretz Yiroel[5], and one at the burial of Rachel[6]. Is there any connection?

The school of Peshischa and Kotzk explain this in the following way. Every transition is fraught with danger, especially since there is a concept of Yeridat HaDorot – the descent of the generations. The Gemarra says[7] that this was even in the transition from Moshe to Yehoshua. When the people who knew Moshe saw the leadership of Yehoshua they exclaimed in anguish, “Woe to the embarrassment!” They saw the face of Moshe as the sun, and the face of Yehoshua only illuminated as the moon.

In order to forestall the possible feelings of the inadequacy of the new leader that these elders would feel, Moshe concretized this shift by ‘building a monument’. This represented a solidification of the process that would forestall any negative results. So too, at crucial moments in history, when there was a transition, this process was repeated.

R’ Tzadok writes[8], every leader has his own pattern and method which affects the generation that he leads. When he dies, a new leader brings a different direction in the service of HaShem. The goal is to utilize the gains of the previous generation, and proceed from there to reach new goals under the guidance of the new leader. But that can create confusion, and the people affected by the changeover, may not only not advance from leadership of the new leader, but even lose what they have. Therefore, there is a process of Matzevah to concretize the gains of the earlier generation, before moving on. The Seforno explains that a Matzevah represents[9], “HaShem is always before me”, and that is key to navigating the transition while remaining connected to HaShem.

R’ Tzadok explains that the transition here was from the world of miraculous life of eating Manna, drinking from the well of Miriam, and travelling through the desert surrounded by the clouds of glory; to a life in Eretz Yisroel where we need to live within nature while recognizing the hand of HaShem. This required the Matzeva, that they should keep the lessons in trust in HaShem they learnt in the desert, and transfer them to Eretz Yisroel.

The Sfas Emes adds[10] that this similar to what happened at the sin of the Eigel. Moshe himself did not lose hope for Klal Yisroel then, but he reestablished the nation in a new format as Ba’alei Teshuva. He emphasizes that change now when he says, “You are standing”; and did not mention himself as part of the nation. You the Ba’aleu Teshuva are standing, and continued even after such a major change. So too you will not lose your level, as you transition to Yehoshua.

The Shem Mishmuel explains why the Matzevah is the proper vehicle for this process[11]. It is a single stone that is used as a Mizbeach, rather than one made from many pieces. Each of these transitions is another level of unity of the nation. When we transition to Yehoshua, we are entering Eretz Yisroel where we have responsibility for each other’s actions. We are a more unified nation than in the Midbar. The covenenat of unity is the Pasuk after the Matzevah. It is the covenant of Arvus – mutual responsibility that effect when we enter Eretz Yisroel.

The next Matzeva is at the transition from Yehoshua to the Elders. The Shem Mishmuel does not explain this, but it would seem that the transition from a unity that is based on a single leader, to one that is based on the existence of Klal Yisroel in Eretz Yisroel also requires this event. However, it would seem it is not so successful, because the refrain of the period of the Shoftim is[12], “There is no king in Israel, everyone does as they desire”. The last Matzevah is the transition to royalty. A king embodies the unity of the nation, and when the first king is anointed by the last of the Shoftim, Shaul by Shmuel, there is a Matzevah.

There is a parallel to this idea in the coronation of each king. One of the Halachos of the king is that he must write a second Sefer Torah that he carries with him at all times[13]. He cannot use the one he inherits from his father the previous king, but must write his own. Obviously all Torah scrolls are the same. But the way each individual, and definitely each leader actualizes the Torah is unique. Therefore, he must write his own Torah.

The Sfas Emes writes[14] that this true on a smaller scale for each year. Each year is unique in its opportunities and challenges in Avodas HaShem. That is why we begin the Torah again not on Shavuos when it is given, but when the year begins. But to not become confused by the new year’s challenges we read about the Matzevah, that teaches us to concretize what we did the previous year, and prepares us for the next year.

But where does this fit with the Matzevot of Yakov? If we examine the first two, it seems that they are all about the unique aspect of Yakov in the Avot. Yakov is the only person whose descendants are all of Klal Yisroel and only Klal Yisroel. That is why Yakov can say[15], “I lived with Lavan and kept all six hundred and thirteen Mitzvoth.”

It is always said that a person has six hundred and thirteen limbs and by keeping all the Mitzvoth he can perfect all of them. But no person can keep all the Mitzvoth. Some are for men, and some for women; some for Cohanim, and some Yisraelim. There are even those we do not want to keep, such as Yibum or executing a Ben Sorer U’Moreh. Only by the unity of Klal Yisroel can we say we keep all the Mitzvoth. Yakov is that unity, as we said above. He acquires the unique aspect of being Klal Yisroel when the leaves the house of Lavan and establishes himself as a separate nation. Then he establishes a Matzevah.

But even earlier, he prepared for this. When Yakov sleeps at the place of the Bais HaMikdosh, he calls it a Bayis- a home. That is a place where all the family joins together. That is the Bais HaMikdosh, Yerushalayim the rebuilt the city where we all are one[16]. That stone is a Matzevah. It is the foundation stone of Tzion, the ultimate unity.

But we will go into Galus, and the unity of the Bais HaMidkosh will be destroyed, and we will be scattered both physically and conceptually. What can serve as a Matzevah? This is the third Matzevah Yakov establishes. It is the Kever of Rachel Imenu. It is the place where the Shechina says there will be once again be a unity and all the children will be gathered together.

There is one more Matzevah. In Yeshayah Perek nineteen[17], we learn that after Sanheriv and his army are destroyed, the Egyptian soldiers who were with him, will return to Egypt and build cities and a temple to serve HaShem[18]. And it says they will build a Matzevah on the border between Egypt and Eretz Yisroel to recognize HaShem. Even the non-Jews will recognize the unique aspect of service of HaShem, and the unity it brings.

There are many other Matzevot mentioned in Tanach, but they are for idols. That is a false unity that we are to destroy. This Matzevah that non-Jews build is to counteract all the other Matzevot built by non-Jews for idols. It is the goal of the world that all will come to recognize HaShem.

May we end this year complete in what we accomplished, ready for the new opportunities and challenges, and through our unity return to the unity where all the nations recognize HaShem’s at the house where Yakov established a Matzevah, that will once again be the foundation for the Bais HaMikdosh.

[1]  שו”ע אורח חיים – סימן תכח – לעולם קורין … אתם נצבים קודם ר”ה. ולכן כשר”ה ביום ב”ג, שיש שתי שבתות בין ר”ה לסוכות, צריכים לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ר”ה לצום כפור

[2]  רש”י על דברים פרק כט פסוק יב – ד”א אתם נצבים לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושע לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם וכן עשה יהושע וכן שמואל התיצבו ואשפטה אתכם כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאול:

[3]  מדרש תנחומא נצבים פרק א –  ד”א מפני מה עשאן משה מצבה מפני שמשתמשין מדעת לדעת מדעת משה לדעת יהושע מדעת יהושע לדעת הזקנים ואף יהושע עשאן מצבה שנאמר (יהושע כד) ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל שכמה ואף שמואל שמשתמשין מדעתו לדעת מלכים עשאן מצבה שנאמר (שמואל א יב) ועתה התיצבו ואשפטה אתכ

[4]  בראשית פרק כח -(יח) וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ:

[5]  בראשית פרק לא – (מה) וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:

[6]  בראשית פרק לה – (כ) וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם:

[7]  בבא בתרא דף עה/א – כיוצא בדבר אתה אומר ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאות

[8]  פרי צדיק פרשת נצבים – אות ג – ו’. הענין הוא שכל שופט ומנהיג הדור יש לו דרך וסדר מיוחד בהליכתו ובהנהגתו בהקדושה כמו למשל הנהגת משה רבינו ע”ה והליכתו היה למעלה מסדר העולם הזה בכל עניני והנהגת האדם כמו באכילת המן שהיה בזכותו והיה לחם מן השמים וכל עסקיהם היה רק בתורה וכמו כן בכל ענינים שהם בפנימיות בקדושה. ואחר זה יצאו מדעת משה לדעת יהושע להשתמש ולעבוד בהנהגה של יהושע ועסקו היה דוקא על ידי קדושת הארץ ולעסוק בעבודת הארץ כידוע. ומפני זה הוצרכו לעשות אותם מצבה שיהיו נצבים בדעתם שלא יתבלבלו על ידי התחלפות ההנהגה בעניני הקדושה רק שישארו על עמדם בעמידה קיימת בהקדושה מהנהגה שהיה להם מכבר. ובכח הזה יהיה להם ביכולת להגיע מחדש להקדושה של הנהגה שניה.

[9]  ספורנו עה”ת ספר דברים פרק טז פסוק כא –  שנית המצבה שאע”פ שהיתה לרצון קודם מתן תורה כאמרו ושתים עשרה מצבה. וזה כי היה ענינה כאלו המקריב נצב תמיד לפני הקדש כענין שויתי ה’ לנגדי תמיד

[10]  שפת אמת ספר דברים – פרשת נצבים – שנת [תרל”ט] – בפסוק אתם נצבים. פירש”י שעשה אותם מצבה קודם שיצאו מרשותו ליהושע. הענין הוא כי בנ”י נכשלו בחטא העגל אעפ”כ לא נסתלק מרע”ה מן העולם עד שתיקנן והעמידן על עמדם. וז”ש אתם נצבים אתם דייקא במקום שבע”ת עומדין אצ”ג יכולין לעמוד לכן הוציא עצמו מן הכלל.

[11]  שם משמואל פרשת נצבים – שנת תרע”א – ובזה יובן לישנא שעשה אותם מצבה כדי לזרזם, היינו שבאשר יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושע, פני משה כפני החמה פני יהושע כפני לבנה, וידוע שלבנה שרשה בכנסת ישראל, והיו צריכין ישראל להתאחד להיות כאיש אחד חברים, וזה לא יתכן רק אם יהיו נרצים מקודם גם מצד הפרט, וכבר אמרנו שהריצוי מצד הפרט נקרא מצבה שהיא של אבן אחת, וזה לא יתכן רק שעומדים אטימוס כנ”ל זריזים ומזומנים ועומדים הכן לרצון הש”י. וכן נמי כשיצאו מידו של שמואל לידו של שאול, שמלך ישראל הוא מרכבה לכנסת ישראל, והוא המאחד את כלל ישראל, ושמואל שקול כמשה ואהרן, א”כ הרי הוא ממש כמו שיצאו מידו של משה לידו של יהושע, ובשניהם הוצרכו לעשותם מצבה כנ”ל:

[12]  שופטים פרק יז – (ו) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה:

[13]  רמב”ם הלכות מלכים פרק ג – (א) בעת שישב המלך על כסא מלכותו כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו

[14]  אמרי אמת – פרשת וילך –  אי’ לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושע לפיכך עשה אותם מצבה ואי’ בשפ”א בשם אאזז”ל שכמו כן הוא בכל יציאה משנה לשנה, משום זה נקראת שנה כך על שם השינוי, אי’ בספרי וכתב לו את משנה התורה הזאת וכו’ שעתידה להשתנות, בכל שנה יש פירוש חדש על התורה ועובד ה’ צריך לכוון להלכה, אצל המלך הוא ג”כ כך שכל מלך היה צריך לכתוב ספר תורה חדשה, כל מלך הוא פירוש חדש,

[15]  רש”י על בראשית פרק לב פסוק ה –  ד”א גרתי בגימטריא תרי”ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי”ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים:

[16]  תהילים פרק קכב – (ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:

[17]  ישעיה פרק יט – (יט) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַידֹוָד בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַידֹוָד:

[18]  רש”י ישעיה פרק יט פסוק יח – ביום ההוא יהיו חמש ערים וגו’ – שנינו בסדר עולם אחר מפלתו של סנחרב עמד חזקיהו ופטר את האוכלוסין שהביא עמו ממצרים ומכוש בקולרין לפני ירושלים וקבלו עליהם מלכות שמים וחזרו למקומן שנאמר ביום ההוא יהיו חמש ערים וגו’ והלכו ובנו מזבח לה’ בארץ מצרים ומקריבין עליו קרבן לשמים לקיים מה שנאמר ביום ההוא יהיה מזבח לה’ בארץ מצרים

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s