Parshas Devarim – Four Variations on Yehoshua

Download in Word

This week we begin Sefer Devarim, which the last soliloquy of Moshe, and the Sefer of transitions; from the desert to Eretz Yisroel, and the leadership of Moshe to that of Yehoshua. At the end of this week’s Parsha, we find that Moshe exhorts Klal Yisroel to continue the conquest of Eretz Yisroel. He begins with the victories over Sichon and Og, and continues to exhort Yehoshua, his successor, to not fear the kings in Canaan and overcome them.

What is unusual is that Yehoshua’s name is spelled differently at the end of Parshas Devorim. It appears in the complete spelling, what is known as ‘Maleh’. But, even more so is that this only one of four variations of his name that appears in Tanach. What are they, what is the significance of these changes, and more specifically where each one appears? In the list below we see the distribution of the different variations:

1. הושע The baseline,  which appears twice by the מרגלים and once at the end of האזינו

2. יהושע With the י added by Moshe, and as is usually used

3. יהושוע Complete with two ו, appears twice, first in דברים and once more ספר שופטים

4. ישוע Once in נחמיה, missing the ה and first ו, but has the added ו

The baseline of Yehoshua is the name Hosheah. Even though we find him called Yehoshua earlier, as for example in the battle against Amalek; it is clear from the Pasuk by the Meraglim, that his name is Hoshea, and he is only called Yehoshua earlier for clarity’s sake[1] (even though the Zohar learns differently[2]). In the incident of the Meraglim, he is called Hoshea, to emphasize that is when he receives the additional Yud at the beginning of his name, and becomes Yehoshua.

The Pasuk says[3] that the Yud is added by Moshe as a Tefila before he journeys with the Meraglim. The Gemarra[4] explains that Moshe turns his name into the future, “That the Name of Yud Heh should save you from the counsel of the Meraglim.” The Talmud Yerushalmi[5] adds some more background. This Yud was the one deleted from the name of Sarai, to make it Sarah. The Yud ‘came’ to HaShem and said, “Why am I being removed from the name of a Tzadekes?” HaShem responds, “I will move you from the end of the name of a Tzadekes to the beginning of the name of a Tzadik.”

The name goes from a yearning and hope for salvation, to a prayer for salvation. In the context, the sin of the Meraglim is the source of Galus. Yehoshua as the one to ultimately lead the Jewish people into Eretz Yisroel, must be free of their sin. Moshe prays for he should be saved from the Meraglim, and Yehoshua should remain free of their sin, and be able to be the one to lead us into Eretz Yisroel and remain there. The only other time Hoshea appears is at the end of Haazinu. There it is to emphasize Yehoshua’s humility[6]. Even though that is when Moshe is transferring the leadership to him, he remains as Hoshea, whom he originally was.

The third variation is found twice. In order to understand it, we need to first explain the fourth variation.

That one is the only one missing the Heh, but it has the extra Vav. Why? The situation where this name is used is in the return from Galus in Sefer Nechemiah[7]. Klal Yisroel gathers in the rebuilt Bayis Sheini for Rosh HaShanah. They then learn in the Torah to make a Sukkah. They make Sukkoth, and dwell in them, since they did not as such from the time of Yehoshua bin Nun. (To understand that according to Pshat there are many explanations. See the Malbim for example[8].) Here is the only time his name is written in the fourth manner. The Gemarra in Eiruchin explains why[9].

The Gemarra is discussing the status of the Land of Israel in the time of Yehoshua and Ezra. It refers to another Gemarra[10] that when they returned in the time of Ezra, they beseeched HaShem to remove from them the evil inclination for idolatry, so as not to repeat the sins of the first Bais HaMikdosh. This request was answered. This achievement is unique. The goial of the world is to bring it to aplace where there is no snake of evil inclination. This happened over here, not just they davened for this; but since they had removed themselves from idolatry in Bavel, they deserved this. This was considered a fault of Yehoshua that when he entered into the land, he did not use the merit of the Land to also accomplish this. If he had, the entire history of the Jewish people would have been different. Therefore, his name is written with missing letters, as sign that he was lacking in what he could have accomplished. But, even though the missing letters are to teach us this, why still keep the Vav from the most complete version of his name?

The Megaleh Amukos[11] explains that this is very specific. The complete name of Yehoshua, variation 3, is used in Devarim when he is being commanded to conquer Eretz Yisroel. He is being told that you can completely vanquish not only the physical enemies, but can turn Eretz Yisroel into an idolatry free zone, where we will only worship HaShem. That is the meaning of the complete name. Therefore, the name that is shown to be lacking, refers to the variation that could have been complete.

The Megaleh Amukos does not go into the other place this name is used, at the beginning of the book of Shoftim. The Pasuk there is part of the transition from Sefer Yehoshua to Shoftim[12]. Actually, that group of Pesukim is first taught at the end of Yehoshua and again seems to be repeated at the beginning of Shoftim. We learn that even though Yehoshua died, the elders remained, and so long as they were alive, the people followed the laws of the Torah. But when they died, it was if Yehoshua died, and the people then began to sin. In this context, the full name of Yehoshua is used. Possibly, the idea is that even the students of Yehoshua could have repaired his mistake, and it would be as if he was still alive, and once again the course of history would have changed. But since they did not, we revert to the regular version, and even to the version that is lacking, since the nation goes on to sin over and over by worshipping idols.

The Megaleh Amukos in another place uncovers a depth of understanding from another source in Tanach[13]. There are two other significant people called Hoshea. One is the Navi Hoshea ben Beeri, in Trei Asar; and the other is the king of Yisroel Hoshea ben Elah, who is the last king of Yisroel, and is whose time Galus of the ten Shevatim takes place. What is the connection between the three Hosheas? This is especially interesting since the last two lived at the same time, and the first Nevuah of Hosheah is the end of Malchus Yisroel, which is ruled by the king Hoshea?

He explains that they are Gilgulim of the original Yehoshua. The concept of Gilgul is sometimes difficult for us to grasp, but we can take it to mean that each one of these people is trying to accomplish something that the original person left incomplete. Therefore, their Neshamos are connected.

Yehoshua did not drive out all the Canaanites and their idolatry from the land. Even more so, he marries Rachav the prostitute. The fact that idolatry remains is the source ultimately of the idoltry of the Jews, and the Galus. In parallel, the Navi Hoshea prophesizes the exile of the ten tribes. The way it is taught to him, is that he is commanded to take a wife who is a prostitute. This is a metaphor or an enactment of what Yehoshua did, by not only not eradicating idolatry, but marrying Rahav.

Hoshea the king removes the barriers that Yerovam had placed on the way to the Bais HaMikdash, tries to stem the worship of idols and return to the Bais HaMikdosh. But it is too late, and the damage cannot be undone. Therefore, both the leaders at that time are from the original form of the name, Hoshea.

But it is all not bleak. The Navi Hoshea is the one who teaches Teshuva. Chazal say that since Reuven began to teach Teshuva when he wears sack and ashes for mixing up his father’s tents, he is told that his descendant the Navi Hoshea, will begin to teach Teshuva. He is the one who prophesizes Shuva Yisroel, Return Yisroel, the Haftorah of Shabbos Shuvah. From within the Hoshea, comes a Teshuva that will return us.

To summarize: Hoshea is the name of yearning. At the time of the Meraglim, Moshe turns it into an active Tefila. At the transfer of leadership, his name is complete, because Yehoshua can eradicate Avoda Zara. But because he does not, his name is once again incomplete. That is taught to us at the time that idolatry is actually destroyed. The king and the Navi at the time of the Galus of Ephraim both return to the name of Hoshea, but the Navi is the son of Reuven who begins Teshuva. And he prophesizes Teshuva, that even from Hoshea we can again do Teshuva, even when married to a prostitute.

We are now in the Three Weeks. Part of the Halachos are to read special Haftoros. There are the three Hafarot of Galus, then we get to the seven of comfort. We end with two of Teshuva, the last being Shuva of Hoshea. The Nevuah of Hoshea is the end of the process we are beginning now which will be that of the complete name of Yehoshua.

[1]  מהרש”א על סוטה דף לד/ב – יה יושיעך מעצת מרגלים כו’. ומה שנאמר כבר במלחמת עמלק ויאמר משה אל יהושע גו’ נקרא כן ע”ש העתיד כמ”ש ההולך קדמת אשור גו’ ועדיין אשור לא היה כדאמרינן פ”ק דכתובות ע”ש:

[2]  ויקרא משה להושע בן נון יהושע, רבי יצחק אמר, וכי הושע קרייה קרא, והא כתיב (שמות יז ט) ויאמר משה אל יהושע, (שם לג יא) ויהושע בן נון נער, (שם יז יג) ויחלוש יהושע, אלא אמר ליה משה, יה יושיעך מנייהו:

[3]  ספר במדבר פרק יג – (טז) אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ:

[4]  סוטה דף לד/ב – יהושע כבר בקש משה עליו רחמים שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע יה יושיעך מעצת מרגלים

[5]  תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין דף יג/א –  ר’ הונא בשם ר’ אחא יו”ד שנטל הקב”ה מאמנו שרה ניתן חציו על שרה וחציו על אברהם תני ר’ הושעיה עלה יו”ד ונשתטח לפני הקב”ה ואמר רבון העולמים עקרתני מן הצדקת הזאת אמר לו הקב”ה צא לך לשעבר היית נתון בשם נקיבה ובסוף תיבה חייך שאני נותנן בשם זכר ובראש תיבה הדא הוא דכתיב ויקרא משה להושע בן נון יהושע

[6]  ספרי פרשת האזינו פיסקא כט – וידבר משה את כל דברי השירה הזאת באזני העם. מלמד שהיה משקעם באזניהם: הוא והושע בן נון. ולמה אני צריך והלא כבר נאמר במדבר יג ויקרא משה להושע בן נון יהושע ומה ת”ל הוא והושע בן נון ללמדך צדקו של יהושע שומע אני שצפה דעתו עליו משנתמנה ברשות ת”ל הוא והושע בן נון הושע בצדקו אעפ”י שנתמנה פרנס על הצבור הוא הושע בצדקו.

[7]  נחמיה פרק ח – (יג) וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה: (יד) וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: (טו) וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: (טז) וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם: (יז) וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד:

[8]  מלבי”ם על נחמיה פרק ח פסוק יד – חלק באור הענין – (יד) אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג – זה דבר זר מאד שישראל לא עשו סכות מימי יהושע ועד עתה כמ”ש לקמן כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן, וכמו שהתפלאו ע”ז בערכין

[9]  ערכין דף לב/ב – דכתיב ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו’ ותהי שמחה גדולה מאד אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה ואומר והביאך ה’ אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו ואידך דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב ישוע בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי והא כתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה

[10]  סנהדרין דף סד/א –  ויזעקו בקול גדול אל ה’ אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואיתימא רבי יונתן בייא בייא היינו דאחרביה לביתא וקליא להיכלא וקטלינהו לצדיקי ואגלינהו לישראל מארעייהו ועדיין הוא מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן בתר דאביקו ביה יתבו תלתא יומא בתעניתא בעו רחמי נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתיב בה אמת אמר רבי חנינא שמע מינה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת נפק כגוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודה זרה

[11]  מגלה עמוקות על ואתחנן – אופן הרביעי – יש לתרץ קושיות ר’ שמלאי במסכת סוטה דף י”ד (ע”א) מפני מה נתאווה משה לכנס לארץ ישראל, וכי לאכל מפריו היה צריך. והנה אומר אני שראה משה ברוח הקודש מה שאמרו במסכת ערכין דף ל”ב (ע”ב) שהקב”ה כעס על יהושע שלא התפלל על היצר הרע של עבודה זרה, כמו שעשה עזרה ואנשי כנסת הגדולה בבית השני שקראו בקול גדול בייא וכו’ (כדאיתא ביומא דף ס”ט [ע”ב] וסנהדרין דף ס”ד [ע”א]), ולכן כתיב בעזרא (נחמיה ח יז) לא ישבו ישראל בסוכת מימות יהושע בן נון, שמלת סוכות קאי על הקב”ה שפורס סכת שלום עליהם, והב”ה כעס על יהושע שלא העביר הוא היצר הרע מן העולם, לכן החסיר אות אחת משמו שהיא הה”א, וכתיב ישוע בן נון. ומקשה שם בגמרא למה לא כעס על משה שלא העביר עבודה זרה מהעולם. ותירץ התם משה לא היה לו זכות של ארץ ישראל להעבירו מן העולם, אבל יהושע שהיה לו זכות של ארץ ישראל, והיה יכול להעביר יצר הרע של עבודה זרה, לכן כעס עליו הקב”ה. אם כן אומר אני שדבר זה ראה משה ברוח הקודש, שמי שיש לו זכות של ארץ ישראל יכול להעביר יצר הרע של עבודה זרה מן העולם, בשביל זה נתאוה משה ליכנס לארץ ישראל. לכן כתיב לפני פרשה זו (דברים ג כא) ואת יהושע בן נון צויתי בעת ההיא, וכתיב מלת יהושע מלא בוי”ו, שרמז על אותו עניין שכתב שם בעזרא מימות יהושוע בן נון מלא בוי”ו אחר השי”ן.

[12]  שופטים פרק ב – (ו) וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ: (ז) וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת יְדֹוָד כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֹוָד הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל: …(י) וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת יְדֹוָד וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל: (יא) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים:

[13]  ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת ויחי – וזרעו יהיה מלא הגוים רזא עילאה מלא הגוים ר”ל ל”א מלכים שכבש יהושע ע”י שהי’ לו אחיזה ודבקות בהם קצת שנשא לרחב הזונה …הושע בן בארי הי’ גלגול יהושע בן נון ומחמת שלא התפלל יהושע על יצרא דע”ז לבטלו כדאית’ בגמרא נענש שיצא משבט אפרים ירבעם (מיהושע עצמו) שחטא והחטיא בע”ז ואחריו כל מלכי ישראל וע”כ כענין שאמר יה יושיעך ועכשיו נקרא בסתם הושע גם היוד הוא מורה על ביטול ע”ז כי ד’ אותיות השם הוא נגד ד’ ראשי עבירות הגדולות לתקן אותם יוד תיקון ע”ז … גם המלך ישראל נקרא הושע בן אלה שנתקיים ב”ו (דברים) יולך י”י אותך ואת מלכך וגו’ והי’ בו ג”כ ניצוץ מיהושע וסבר לתקן שביטל פרוזדאות שהושיב ירבעם על הדרכים ולא תיקן (תד”א) כי הסיר קולר מצווארו ותלה בצוואר ישראל כמ”ש רז”ל ולכן גלו ישראל בימיו.

וזה הסוד שאמר הקב”ה להושע הנביא (הושע א) קח לך אשת זנונים בסוד יהושע שלקח רחב הזונה והם לא היה כזונה לקלס שע”י אותה הזונה הי’ תיקון גדול שנכנסו לארץ וכל מה שכתב ברחב הזונה לשבח כתוב בישראל לגנאי כדאיתא בילקוט יהושע. ועם זה יובן כמה כתובים בהושע ועיין באבן עזרא תחילת ספר הושע ע”ש. אכן לפי המדרש הוא בארה אביו שהלך בגולה. ובזכות שרצה ראובן להחזיר את יוסף לאביו זכה שיצא ממנו הושע שהחזיר את ישראל לאביהם שבשמים כדאית’ בפסיקתא בילקוט הושע. …וז”ש וישב ראובן אל הבור (ולא הבאר) ששב לשקו לתעניתו אמר הקב”ה אתה פתחת בתשוב’ תחילה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה הוא הושע שאמר (שם) שובה ישראל (שזה הסוף של ההפטרות של ג,ז,ב) כדאית’ בב”ר וגם צירף מחשבתו טובה למעשה כמ”ש …


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s