Parshas Pinchas – The Cehuna of Pinchas

Download as Word

The Parsha begins with the ramifications of the end of last week’s Parsha. Pinchas has executed Zimri for cohabiting with a gentile woman. The punishment is not through Beis Din, but a special law of Kanaim Pogin Bo- those who are desirous of the honor of HaShem can smite him. Since this law is not through Beis Din, there is a backlash against Pinchas. Therefore, HaShem awards Pinchas with Divine protection, and a special Bracha.

As Rashi based on the Gemarra[1] understands the Pasuk, the special Bracha is that Pinchas is awarded with Cehuna. The Gemarra says, that Pinchas only became a Cohen, at one of two events. Either here when he executed Zimri; or at the end of Yehoshua, when he made peace between the Shevatim at the end of the conquest of Eretz Yisroel. That seems very clear that he was not a Cohen from the beginning of the Mishkan. However, this raises a number of questions. Firstly, why was he not a Cohen if he was a descendant of Aharon? This is easily answered by all the Mefarshim, that Cehuna is transmitted by birth. Since Pinchas was already born when the Aharon was anointed Cohen, he was a not a Cohen. Aharon’s sons were anointed so they had their own independent Cehuna. But that only leads to another question; why was he not anointed? Further, in what way do his actions here, replace his being anointed Cohen?

We can utilize the approach of the Alshich HaKadosh and the Maharal to understand some of these concepts. The Maharal writes that Cehuna[2] is passed through birth. The ‘best’ Cohen is one who is born a Cohen. Really, only Aharon should have been anointed, and all subsequent Cohanim should have been born from him. But since it was not certain he would have children, his children were also anointed to ensure the continuation of the line of Cohanim. But since Pinchas was born, there was no need for there to be another Cohen, without being born a Cohen. But his action here, was as if he was born into Cehuna. But the Maharal does not clarify in what way was this action comparable to being born into Cehuna?

Since the function of Cehuna is to create peace between HaShem and Yisroel, and that is what Pinchas’s action did, therefore this is the birth of Cehuna for Pinchas. We see this, since the only vestige of Cehuna that is permanent even in Galus is the bracha of Shalom. And that is what Pinchas created here, Shalom between HaShem and his nation.

If we add to this the words of the Alshich HaKadosh, it can be more easily understood[3]. A Cohen who is holy through the birth of his body, is completely Kadosh. When one performs a Mitzvah, the limb that performs that Mitzvah is elevated. So if a person does a Mitzvah with complete Mesiras Nefesh, giving over their existence, their entire body becomes holy. That is what Pinchas did, he gave over his body, and his body became Kadosh. The word ‘Romach’- a spear- which he   utilized in this execution, is also Gematriya two hundred and forty-eight, the number of limbs in the body. Pinchas took his entire existence in his hands to serve HaShem. As a result, this is his birth as a Cohen. This is a basic understanding of what Rashi says.

But, to further make matters more complicated, there seems to be a contradiction among the words of Chazal. But there is another Chazal that appears in different variations in two places that implies differently. In Sanhedrin[4] the Gemarra lists six miracles that occurred for Pinchas that day, to show the nation he had acted correctly in executing Zimri. But the Midrash says[5] that there another six miracles. The tenth is that the blood did not drip on Pinchas and make him impure- Tameh. If he was not a Cohen what difference did it make?

Further the Zohar says the following[6]: Pinchas was a Cohen already, and rightfully he should have lost the Cehuna, since a Cohen who kills someone is rendered unfit to serve and give Birchas Cohanim[7]. This is very clear since the Bracha is Shalom, and killing someone is the opposite. Therefore, Pinchas is given back the Bracha of Shalom that he can continue to be a Cohen.

So it would seem there are two approaches. The approach of the Gemarra that Pinchas was not a Cohen, and therefore there was no need for a miracle to forestall his Tumah, and his reward was the Cehuna. And the approach of the Midrash and Zohar, that he was Cohen, and therefore one of the miracles was that he did not become Tameh, and the reward of Shalom was that he remained a Cohen. This  is also mentioned in the Rambam[8] in passing who says that the minimum amount of water in the Kiyor is for four Cohanim, Aharon, his two sons, and Pinchas. According to the Gemarra, at no time, were both Aharon and Pinchas Cohanim?

Is there any way to reconcile the two approaches, and also answer the questions we began with?

The Sfas Emes writes the following[9]: As the Zohar writes, Pinchas was already a Cohen. But, he lost the privileges of Cehuna because he killed Zimri. Therefore, he receives the privileges of Kehuna again, after the execution of Zimri. The loss of Cehuna would not permit him to become Tame, just forfeit his right to act as a Cohen. It would be only to his disadvantage. He still has all the prohibitions of a Cohen. Therefore, HaShem performed a miracle so that he should not transgress another commandment of Tumah. The return of his Cehuna was to abrogate the forfeiture because of his killing of Zimri. So the Gemarra says that Pinchas became Cohen, with the execution of Zimri, means that he simultaneously lost it and it was returned. That is ‘getting’ Cehuna.

One could ask, why is Pinchas punished for doing what is correct? Possibly, since the killing of Zimri was not commanded, but Kanaim Pogim Bo, an act that does not have to be done, therefore Pinchas could be punished for it. Possibly this is like the Gemarra in Sanhedrin[10], that if Zimri had killed Pinchas he would not have been punished.

Why did it have to happen in this way? In general the Cehuna is a gift, writes the Sfas Emes. Even here by Pinchas it was a gift, as seen by the use of the word ‘Noten’[11]. But this was a gift that was earned. How can something be yours in the deepest way? By being willing to give up for it. Since Pinchas was willing give up the Cehuna, that itself made the Cehuna something he deserved, rather than a gift. HaShem ‘wanted’ that there should be a Cehuna which was earned and not only gifted.

In the same way Pinchas is Eliyahu. The eternal life is earned by the willingness to give up his life. Since Pinchas was willing to give up his life, he earns the right to be Eliyahu.

There is an idea in the Shem Mishmuel[12] that may expand upon this. He asks why do we read Parshas Zachor on Shabbos before Purim? Since it needs to be heard by everyone, and the Megilah also does, then why not make things more convenient and read both on Purim? He answers that since the destruction of Amalek might cause us to become bloodthirsty we read it on Shabbos which is the day of Shalom, to ameliorate that tendency. So too, even though there is a requirement that Zimri should be killed, and further that any Cohen who kills loses his Midah of Chesed; here this had to happen to keep the person who killed Zimri from becoming a murderer. So Pinchas does it, and as he loses his Cehuna it is returned to him in a manner of Shalom.

In the Sefer Ranasiyim Tzofim[13] he writes a similar idea. Since Pinchas saw the imminent destruction of Klal Yisroel if the assimilation was not stopped, it came from a place of Chesed, and therefore was appropriate for a Cohen to do.

I do not usually say practical words, but there is a clear lesson here. There are times that a Mitzvah needs to be done, even if seems harsh. We should attempt that it does not affect our basic Middos, and daven that it should not.

 

[1] זבחים דף קא/ב –  סבר לה כרבי אלעזר דאר”א א”ר חנינא לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם רב אשי אמר עד ששם שלום בין השבטים שנאמר וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל וגו’ ואידך נמי והכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו כי כתיב ההוא בברכה הוא דכתיב ואידך נמי הא כתיב וישמע פינחס הכהן ההוא ליחס זרעו אחריו

[2]  חדושי אגדות חלק רביעי עמוד סט – מסכת זבחים – לא נתכהן פינחס וכו’. ביאור דבר זה, כי התורה נתנה הכהונה לאהרן ולבניו והם נמשחו בשמן המשחה, ואם היה אפשר לא נתכהן רק אהרן בלבד, מפני כי הנולד בכהונה יותר קדוש, רק אם לא נמשח רק אהרן ולא יהיה לו בנים אחר קדושתו נמצא הכהונה בטילה ולכך נתכהן אהרן ובניו שלא תהא הכהונה בטלה. אבל בני בניו לא, כי יותר עדיף הנולד בקדושת כהונה כי זהו קדושה יותר. ואילו פינחס לא נולד בקדושה, לכך לא נתכהן עד שעשה מעשה זה ואז נראה שהוא ראוי לכהונה, ודבר זה כאלו נולד בקדושה כאשר נראה בו קדושת כהונה:

וסבר ר’ חנינא שהיה מקנא לכבוד הש”י די היה לכהונה, כי הכהן עושה שלום בין הש”י לישראל וכדכתיב בקנאו את קנאתי בנוקמו את נקמתי ולא כליתי את בני ישראל וגומר. והנה עשה שלום בין הקב”ה ובין ישראל, ומפני כך ראוי שיהיה כהן כי כל כהן עושה שלום בין הקב”ה ובין ישראל ע”י קרבנות שלו. ורב אשי סבר עד שעשה שלום בין ישראל, כי דבר זה עצם הכהן ג”כ שעושה שלום בין ישראל מקשר ומאחד אותם כאשר יש להם כהן אחד ודבר זה מבואר כי ישראל כאשר יש להם כהן אחד הם עם אחד ודבר זה בארנו במסכת אבות (פ”א) אצל הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום ע”ש כי הארכנו בזה:

[3]  פירוש האלשיך ז”ל – ספר תורת משה על במדבר – פרק כה פסוק י-יא – עד שעל ידי קדוש ה’ הלזה נתקדש ויהי ראוי לכהונה. ונבא אל הענין. אמר וירא פנחס, מה ראה הלא הוא היותו בן אלעזר בן אהרן הכהן: כלומר ולהיותו בן כהנים והוא לא יכהן חרפה היא לו. על כן יעצוהו כליותיו לאמר, הנה כל מצוה שאדם עושה מקדש בה האבר שבו נעשית. ועל דרך זה אשר יעשה מצוה כוללת כל גופו ונפשו. האם לא יתקדש כל עצמו עם רוחו גויתו. על כן אמר בלבו, טוב לי אפגע ברשע הזה ואהרגנו, ואשים נפשי בכפי ליהרג על קדוש ה’. נמצא כי גוף ונפש מתקדשים כאחת. ועל ידי שפע קדושה אשר יתקדש גופי ונפשי. כזהב הניתך תוך כור שיתעלה איכותו. כן אתקדש ואהיה כבריה חדשה לשבח, ואהיה ראוי ליכהן. וזהו ויקח רמח בידו:

והוא שאומרת תורתינו הקדושה ראו נא כח מעשה פנחס. כי דרך עושה מצוה לקדש בה האבר שנעשית בה. אך הנה פנחס קדש כל אבריו על ידי עשות מצוה באבר אחד. וזהו ויקח רמח בידו, כי בידו שהוא אבר אחד לקח כל הרמ”ח אברים לקיחה עצמיית: והוא שעל ידי כן הערה למות נפשו, ועם רוחו גויתו ונתקדש כולו:

[4]  סנהדרין דף פב/ב –  אמר רבי יוחנן ששה נסים נעשו לו לפנחס אחד שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש ואחד שהיה לו לדבר ולא דבר ואחד שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה ואחד שלא נשמטו מן הרומח ואחד שבא מלאך והגביה את המשקוף ואחד שבא מלאך והשחית בעם בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו רבונו של עולם על אלו יפלו עשרים וארבעה אלף מישראל

[5]  ועוד ששה נסים אחרים נעשו לו. נס שביעי שנארך חנית של רומח עד שנכנס בשני גולמים ויצא למעלה. נס שמיני שנתחזק זרועו של פינחס. תשיעי שלא נשבר הרומח. עשירי שלא ירד מדמם על פינחס שלא יטמא. אחד עשר שדרך עליון להמית התחתון על הרומח ונעשה נס ונהפך זמרי על כזבי בשעת מעשה וחייבום מיתה…

[6]  זוהר חלק ג דף ריד/א – פנחס זכי בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי, וזכה לקיימא יתיר מכל אינון דנפקו ממצרים, וזכה לכהונה עלאה, הוא וכל בנוי אבתריה: ואי תימא דלא (נ”א דהא) זכה לכהונה עד לא עבד עובדא דא, אין (ס”א לא), דהא אינון דאמרי (דלא) דזכה קודם לאו הכי, אלא במאי אוקימנא, תחת אשר קנא לאלהי”ו, דמשמע דבגין עובדא דא רווח כהונתא, מה דלא הוה קודם: תא חזי, כל כהן דקטיל נפש פסיל ליה כהונתיה לעלמין, דהא ודאי פסיל ההוא דרגא דיליה לגביה, ופנחס מן דינא פסיל לכהונה הוה, ובגין דקנא ליה לקודשא בריך הוא, אצטריך ליחסא ליה כהונת עלמין, ליה ולבנוי אבתריה לדרי דרין:

[7]  ברכות דף לב/ב – אמר רבי יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו:

[8]  רמב”ם הלכות ביאת המקדש פרק ה – (יג) כמה מים צריכין להיות בכיור אין פחות מכדי לקדש ממנו ד’ כהנים שנאמר אהרן ובניו והיו אלעזר ואיתמר ופינחס עמהם הרי ארבעה:

[9]  שפת אמת ספר במדבר – פרשת פינחס – שנת [תרמ”א] – במדרש בדין הוא שיטול שכרו. הגם דכ’ מי הקדימני ואשלם. …וע”י שמסר גם הכהונה כדאיתא בזוה”ק דמאן דקטיל נפשא פסול לכהונה. נמצא שידע פינחס שיאבד הכהונה עי”ז. אעפ”כ נלחם מלחמת ה’ כדי לקדש שם שמים ולכפר על בנ”י. לכן ניתן לו שנית הכהונה. ובגמ’ איתא לא נתכהן פינחס עד שהרג לגמרי במ”ש רש”י ז”ל. ובודאי אלו ואלו דברי אלקים חיים. ויש לפרש כי הכהונה אשר היתה מיוחדת לפנחס הי’ כהונה זו שזכה לה עפ”י הדין כמ”ש במ”א שכהונה היא במתנה אעפ”כ יש זוכין בדין למתנה זו דהא כ’ הנני נותן לשון מתנה. אעפ”כ זכה לחסד ולמתנה זו מתוך הדין. וזו הכהונה שהי’ מיוחדת לפינחס בא לו אחר הריגת זמרי. וכהונה ראשונה שבא רק במתנה ניקח ממנו מטעם דקטל נפשא. אבל הזוכה עפ”י דין א”י ליפסד אותה ע”י שום סיבה.

[10]  סמהדרין פב. – נהפך זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו שהרי רודף הוא

[11]  ספר במדבר פרק כה – (יב) לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:

[12]  שם משמואל פרשת צו – וזכור שנת תרע”ג  – יש ליתן טעם מה שמקדימין וקורין זכור בשבת שלפני פורים ולא סגי הקריאה בפורים עצמה, אף להסוברים בש”ס הנ”ל דלא מצריכין להקדים היכי דחל בשבת עצמה ולא איכפת להו הא דזכירה ועשי’ בהדי הדדי, א”כ למה לא סגי לי’ הקריאה בפורים עצמו. ונראה עפ”י מה ששמעתי מכ”ק אבי אדומו”ר זצללה”ה למה בכל הרוגי מלכות שהרג שלמה המע”ה אדוניהו יואב ושמעי כתיב ששלח את בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת, הלא בניהו בן יהוידע הי’ על הכרתי ועל הפלתי שאמרו ז”ל (ברכות ד’.) שהם האורים והתומים א”כ למה בחר להרוג את האנשים האלה ע”י איש החסד, ופירש שהרוגי מלכות שהיו מורדים במלכות היתה יכולה להתגנב בלבב ההורג גם קצת שנאה ונקמה כטבע אנושי, ע”כ בחר דוקא באיש החסד, למען יהי’ נקי על טהרת הקודש לשם שמים לבד, ודפח”ח. וכמו כן נוכל לומר הנה עמלק ימ”ש הי’ הולך נגד הכוונה האלקית ורצה לקלקל כל הענין האלקי, שנתגדל כבוד שמו יתברך ביציאת מצרים ע”י האותות והמופתים ושמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת וגו’ ועמלק רצה לבטל זה, נוסף לזה עשה לנו רעה גדולה שהקרה אותנו בפני אחרים והסיר פחד ישראל מן האומות, וזו רעה גדולה בגשמיות נוסף על עיקר הדבר שקלקל ברוחניות שבלעדיו הי’ נגמר כל התיקון בעת מ”ת כמו שאיתא בספרים, ובסיבתו אנו סובלין כ”כ עד ימות המשיח ב”ב, ובמצוה לעורר בקרבנו את השנאה והאיבה לעמלק היתה יכולה להתערב גם שנאה על מה שעשה לנו בגשמיות, לזה תקנו לנו חכז”ל להקדים בשבת שהוא זמן רצון ואהבה שכל איש משליך ממנו חשבנותיו הגשמיים ודבקים בהש”י באהבה, למען תהי’ השנאה והאיבה בעמלק רק על טהרת הקודש לבדו שהי’ רוצה לקלקל זו האהבה, ויותר ממה שעשה לנו עשה לו ית”ש כמ”ש בפייט:

[13]  ספר רמתים צופים – סימן ד – אך האמת שעשה זה מחמת אהבת ישראל לכפר עליהם להציל כל ישראל כמדת הכהן איש חסד ולכך דוקא לאחר המעשה זו נתכהן. וזהו לכן הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כ”ה, י”ח).

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s