Parshas Balak – Bnei Shes

Download as Word

There is an unusual use of the name of one of the early progenitors of mankind in the Berachos of Bilam. He says that the Moshiach will come and uproot all the sons of Shes[1]. Shes as we know is the son of Adam, the father of Enosh. What does this Pasuk mean and why are the non-Jews called the sons of Shes rather than some of the other common terms, such as the sons of Noach, they are usually described by? Since the Pasuk defines these people as the sons of Shes we need to delve into Shes and his son Enosh.


The Pasuk says that in the time of Enosh the world was ‘HUCHAL’ in the name of HaShem[2]. There is a disagreement between Rashi together with most other Rishonim on one side, and the ibn Ezra on the other to the meaning of this Pasuk. The ibn Ezra[3] learns that they began to Daven. He says that this Pasuk is a positive reflection on the generation of Enosh. The Tikunei Zohar[4] does say that Enosh was the beginning of all Tzadikim, and explains the Pasuk of ‘Huchal’ that it refers to the beginning of Tzadikim. However, Rashi and all the other Rishonim variously learn that the word is related to the meaning Chulin-profane, and that it means that they began to profane the name of HaShem and serve idols[5]. The Gur Aryeh takes great exception to the approach of the ibn Ezra and says how can he explain the Pasuk against the general downward flow of history, that as the population increased they began to be more distant from Hashem[6]? This fits with the general approach of Rav Hirsch that the term Enosh is a diminution of the word Ish and refers to man in a diminished sense. This is borne out be an analysis of the use of the word Enosh in Tanach. Mostly it is used in Iyov in describing the sad state of humanity.


The Rambam takes this even further. In the first chapter of Hilchos Avoda Zara, he writes that in the days of Enosh the people erred into a belief of Avoda Zara. The Rambam even writes that Enosh himself was among those who went astray[7]. This characterization of Enosh is based on a Gemarra in Shabbos that says that whoever keeps the Shabbos, even if he worships Avoda Zara as … will be forgiven. The question is what is written where the ellipses appear. The standard text says ‘the generation of Enosh’. However, many early Geonim have the text ‘as Enosh’[8]. The Netziv[9] writes that the Rambam is basing himself on that reading and therefore states that even Enosh was mistaken. This follows the general approach that Avoda Zara began in the generation of Enosh.


The Midrash also seems to learn like this. It says that in the time of Enosh they began to worship idols and therefore four things changed in the world[10]: the hills became unusable, the corpses began to decompose, faces of people became primate-like, and people were prey for Mazikin. All this was a result of bowing down to idols. A second Midrash describes the consequences[11]: The waters of the Ocean flooded a third of the world. Rabbeinu Dovid Luria explains that this means that the ratio of land mass to ocean changed, and the water level covered over previous arable land. He ascribes the Mediterranean Sea to this change, and till then the Mediterranean basin was all land.


This concept can be explained by another Midrash[12]. There is a concept called ‘Muat machazik et hamerubeh’ a small area containing a larger mass than can be rationally explained. This is an abrogation of the rule that two objects cannot occupy the same space at the same time. The most famous example is the Chatzer of the Beis HaMikdash containing the entire Jewish people. The Midrash says that at the time of the creation, the entire world was covered in water. When the continents appeared, the water that covered them was not removed but compressed into the oceans. This is an example of a small area holding a larger mass. This flood was simply a reversal of that ongoing miracle, since if the land is used as a base to deny HaShem, why do we deserve this miracle?


The Meshech Chochma explains that there is a basic dichotomy in the world[13]. Humanity is not meant to live on the ocean. The Gemara is Nedarim[14] even learns that if one makes a Neder to not have benefit from ‘those who dwell on the land’ one is still forbidden to have benefit from people who only live on the water, since the dwelling place of man is on land. That is why when HaShem punishes Titus after the Churban while he is on a ship; Titus demands that the confrontation take place on land, since on land Man has power[15]. The ability to choose to reject HaShem is based on land not the ocean. When man chose to worship idols, this was an incorrect use of the power that HaShem gave him; he was utilizing his power of free choice incorrectly. Therefore the water rose up and diminished the amount of land, to minimize the pace of man’s choices.


This is therefore what took place in the generation of Enosh. Man chose to not serve HaShem directly, but through intermediaries. As time went on the original knowledge of HaShem was lost. People began to think that the intermediaries had independent power. This was the beginning of idol worship. However, we can reconcile the two opinions, as to enosh’s role in this downfall. The Rema of Pauna[16] wrties that Enosh’s mistake only began after the death of Adam and continued for all of eight years. He then realized his transgression in leading the people astray, and began to call out in the name of HaShem to try to bring them to Teshuva. This attempt did not work since the worship of idols was much more amenable to the populace, and from here on Avoda Zara became entrenched in humanity. The approach of the Rema of Pauna does reconcile the Midrashim quoted earlier, with the idea of the Tikunei Zohar concerning the status of Enosh.


Now we can go back to understanding what the failing of Shes was, that the Pasuk in BaMidbar calls all idol worshippers ‘sons of Shes’. In Parshas Ve’Eschonon there is a fascinating juxtaposition. On the on hand we are told that we are obligated to pass on the knowledge of Matan Torah to our children and grandchildren. On the other hand we are told that after having children and grandchildren we will sin and bring about the Churban. There seems to be fork in the road when one has a grandchild. Does this bring to a feeling of connection to HaShem and a strengthening of the Mesorah? Or does it bring to a strengthening of man’s feeling of control and power, and a distance from HaShem. So long as Adam was alive, man was connected to HaShem. When he died the connection dimmed. That was the beginning of man worshipping idols. The failure here was ascribed to Shes. He did not transmit sufficiently the Mesorah of Adam, and Avodah Zara is described as the sons of Shes.


This is borne out in two other unusual places. The Gemarra is Shabbos describes a dialog between HaShem and Satan[17]. The dialog is quite cryptic and is based on acrostic of the Aleph Bais. The final response of Hashem is to quote the last two letters of the Aleph Bais- Shin Tav- the name of Shes. Hshem tells the Satan, I will give you for your portion those children of Shes, while the Jews remain mine.


Finally the Gemarra at the end of the third Perek of Megilah[18] says that one is obligated to mock Avoda Zara. The Gemara then tells us of different parts of the Neviim that ridicule Avoda Zara. The Pererk ends by saying that one is allowed to tell an idol worshipper to take his idols and put it in his Shin Tav. There are a number of explanations, but the fact that these letters serve as the symbol of the foolishness of Avoda Zara is the final rectification of what began in the time of Shes- Shin Tav. The ultimate redemption will be the ridicule of Avoda Zara as is said in Tehillim[19]-He who dwells in Heaven will laugh, HaShem will ridicule the Avoda Zara. The accomplishment of this through the name of Shes is the final rectification of that sin from the beginning of mankind.




[1]  ספר במדבר פרק כד” דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת”

[2] ספר בראשית פרק ד כו  “ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם ידוד:”

[3] ודקדוק הוחל – …והטעם שהחלו להתפלל. ואלו היה מחילול היה השם סמוך אל המלה:

[4] עיין בתיקוני זוהר תיקון ע’ עמוד קיט: שמבואר צדקות אנוש. ואפשר שהרמ”ע מפאנו בא ליישב דברי התיקונים האלו. “ותלתא אינון אדם שת אנוש, אנוש דמתמן אתיחסו כל דרין, הדא הוא דכתיב אז הוחל לקרא בשם ה’, מתמן אתפשטו כל גלגולין דצדיקיא, חנוך דנפק מאנוש איהו מטטרו”ן דנהפך בשרו ללפיד אש, ואיהו נוריא”ל, ועל תרוייהו אתמר והחיות רצוא ושוב, רצוא דא נוריא”ל, ושוב דא מטטרו”ן, הכי סלקין בחושבן, כמרא”ה הבזק, אלא איהו כמראה הקשת אשר יהיה בענן, דאתמר ביה והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן, ובגיניה אתמר ולא יהיה מבול לשחת כל בשר, בגין דאתהפך בשרו ללפיד אש, וכל מלאכין דממנן על נשמתין דגלגולין מתמן הוו:” ועיין עוד פרקי דר”א ריש פכ”ב בענין זה.

[5] אז הוחל. לשון חולין לקרא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב”ה לעשותן אלילים ולקרותן אלהות:ה

[6] והראב”ע שפירש אותו לשבח אין רוח חכמים נוחה הימנו, לפי שיש ללמוד מענין הפרשה דלא באה לספר בשבחם. וכי אפשר לפרש להיות קוראים עתה בשם ה’, ומצאנו כאשר החל לרוב היו תמיד חוטאים יותר, ואיך נאמר דאכשר דרי:

[7] בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה

[8] תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיח/ב “אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו’ מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו”

[9]העמק שאלה שאילתא א’.

[10] ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק אמר ע”כ בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין ד’ דברים נשתנו בימי אנוש בן שת ההרים נעשו טרשים והתחיל המת מרחיש ונעשו פניהן כקופות ונעשו חולין למזיקין א”ר יצחק הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש:

[11]מדרש תנחומא יתרו פרק טז ” ואימתי נקראו בשמו בימי אנוש בן שת שנ’ (בראשית ד) אז הוחל לקרוא בשם ה’ באותה שעה יצא אוקיאנוס והציף שלישו של עולם אמר הקב”ה אתם עשיתם מעשה חדש וקראתם עצמיכם בשמי ואף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי בשמי וכה”א הקורא למי הים וישפכם על פני כל הארץ ה’ שמו (עמוס ה)”

[12] מדרש רבה בראשית פרשה ה פסקה ז ” בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך כלי ריקן שמא כלי מלא בתוך כלי מלא כל העולם כולו מים במים ואת אומר אל מקום אחד אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה”

[13] משך חכמה על שמות פרק כ פסוק יא “הרי דהטועים אחרי ע”ז היו מודים שע”ז אינו שליט בים, והוא מפני שהטועים אחרי הע”ז היו אומרים שהקב”ה מפני גדלו אינו מתעסק בהויות העולם רק נתן כבודו להמזלות והכוכבים שישפיעו וינהיגו העולם, ולא הבינו שהם כגרזן ביד החוצב. והנה פעולת המזלות אשר לזה עשו צורותיהם ועבדו לאותן צורות אינו ניכר רק ביבשה, כמו מגדים תמתיק שמש וכיו”ב, משא”כ בים אין פעולתן ניכר והים בהויתו כפי שהיה בתחילת בריאתו חוק נתן לחול הים לכן מודים שע”ז אינו שליט בים, ולכן אמר כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם פירוש, שכמו שהים הוא מחודש מהש”י ואין ע”ז שליט עליו וכל המזלות אינם משפיעין עליו, ולכך כל מעשי כשפים נבדקין על המים עיין בבלי סוף פרק ד’ מיתות (סנהדרין סז), ואפשר מפני זה הודו שהקב”ה שליט בים, כן כל אשר בם הם מושגחים מהשי”ת, והשביתה אין רק העדר הבריאה החדשה שכל ההיולים מוכנים מששה ימים, ולכך גם האדם צריך להכין הכל, ולכן נולד אסור (ביצה ב) להראות שאין חדש מששת ימי הבריאה, רק ההנהגה וההשגחה ופעולת ההרכבה המה עדיין ביד השם ובהשגחתו הפרטית והחלקיות ביבשה כמו בים. וזה שאמר במצוה לא יהיה לך באותה שעה עלה אוקינוס והציף שלישו של עולם (ילקוט רפו סד”ה אנוכי) אמר להם המקום אתם עושים מעשה חדש וקראתם עצמכם בשמי אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי בשמי שנאמר (עמוס ה, ח) הקורא למי הים וישפכם ה’ צבאות שמו, הוא מפני שהמה מפעולות שע”י סיבתם נפעל בהשגחת השי”ת טועין בני האדם כי ה’ מסר להן ההנהגה, לכן לקח והציף מי הים על היבשה, לקחת מפעולות הכוכבים אשר שם אינם פועלים כלל, וזהו הקורא למי הים ה’ צבאות שמו להראות שה’ פועל בצבא מעלה ובצבא מטה והם שניהם כאחד שקולים צבא מטה כצבא מעלה ושניהם מושגחין ומונהגים מאתו יתברך, וזה ענין ארוך אכמ”ל.”

[14] תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ל/ב ” הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש הואיל וסופו ליבשה סליק:”

[15] תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו/ב ” עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים בא פרעה טבעו במים בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה אמאי קרי לה בריה קלה דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה”

[16] כתבי הרמ”ע מפאנו – מאמר הנפש – חלק א פרק ב “צא וחשוב שנותיו של אדם הראשון שכולם כמנין אדו”ן יחי”ד וכן ידו”ד בהיכל זה וזה בכלילת עשר כי הוא הי’ בן רל”ה שנה כשנולד אנוש וחי’ אח”כ תרצ”ה שנה, וכאשר נוציא את אלה ממנין שמ”ו אנו”ש ישארו שמונה כמנין א”ז אלמא בשנת שמ”ו אנו”ש לאנוש א”ז, פירוש כבר עברו שמונה שנים כמנין א”ז שהוחל, פי’ נתחללה הקריאה בשם ה’ מן הקדושה והתמימות שהיתה קודם לכן, הרי משמת אדם סלוקו מן העולם עשתה רושם לאלתר כי יצא אנוש ממדה למדה חילול ממלכה ושריה, ויפורש הוחל לשון חילול וחולין והתחלה, כי מצא עלה מהתחלת המציאות אשר חכמים יגידו קדימת קליפה לפרי והוא הרס בהקדמה זאת לדעת מה למעלה ושתף וכן לא יעשה. ואחריו דור המבול שגו במה למטה ונתגאו במעיינות הנובעים מתחת לארץ שלא ליתן הודאה על הגשמים. אף דור הפלגה כבדה חטאתם במה לפנים בנסעם מקדם ובמה לאחור הוא הבקעה מדת אחוריים. ויש ללמוד כי שמונה שנים בלבד ולא יותר הי’ זמן טעותו של אנוש, ואח”כ זכה לסוד העבור הנרמז בפ’ זה ליושבים לפני חכמים, והתחלה חדשה היתה לו לקרוא לרבים בשם ה’ לבדו לתקן את אשר עותו, ולהעביר דעת השתוף ממחשבתו, אך משתפים אחרים לא סרו דילפו מקלקלתא ולא מתקנתא, ורבה העזובה יום יום כאשר קונן עליהם הרמב”ם בספר המדע. והא דאמור רבנן השומר שבת כהלכתו אפילו עכו”ם כאנוש מוחלין לו, פי’ להחמיר עליו שפתח בקלקלה תחלה ואעפ”כ יפה כח השבת, א”נ כאנוש דוקא שעשה תשובה, וקימ”ל ששמירת שבת משלמת עם התשובה בעבירות החמורות שהן צריכין תיקון בכפליים כמבואר לנו המשנה דאבות דתנן המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות וכו’ ידרש משם:”

[17] תלמוד בבלי מסכת שבת דף קד/א “אמר [שר של] גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לים כל אמר הקדוש ברוך הוא אח”ס בט”ע גי”ף אני חס עליהם מפני שבעטו בגי”ף דכ”ץ דכים הם כנים הם צדיקים הם הל”ק אין לך חלק בהן ומרז”ן ש”ת אמר גיהנם לפניו רבונו של עולם מרי זניני מזרעו של שת”

[18] תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה/ב “אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו שלו”

[19] ספר תהילים פרק ב (ד) יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s