Parshas Korach – Korach’s Questions

Download as Word

This week’s Parsha discusses the archetype of all argument; which in Pirkei Avos is also described in the same way[1]; that which was started by Korach. Rashi says based on Chazal[2] that Korach began the argument by asking Moshe one question: A Talit that is all Techeles, does it require Tztzis? In the Midrash there is a second question. A room full of Sefarim, does it need a Mezuzah? These two challenges are what are commonly brought as the excuse Korach used to start his rebellion. But the Yerushalmi[3] brings a third question: Why if the Tzaraos spreads over a person’s entire body, does he become Tahor[4]? This third question, creates questions of its own.

The first two questions are usually explained already as early as Rabbeinu Bachya[5], as part of the rebellion of Korach. The basic foundation of his rebellion is why do we need leaders? As Korach says[6], “The entire nation is holy, and why do you exalt yourselves above them?” This is like a completely Techeles Talis, or a room full of Torah; why would it need anything holiness in addition? But that approach of understanding Korach’s rebellion does not work with the third question of the Yerushalmi. Korach’s third question according to the Yerushalmi, is the exact opposite. It is the idea that complete Tumah creates purity, rather than there is complete holiness in the community of Klal Yisroel. How does that work? And what is the Yerushalmi trying to add to the argument between Korach and Moshe, by making that one of Korach’s questions?

The concept of complete Tumah being Tahor, can be explained in the following way. In order for there to be Tumah there needs to be something which is Tahor. Tumah does not exist on its own, but only as a place where there is no Taharah. This can be similar to the following Halacha. Trumah that is taken from the crops has no Shiur[7]. One can give as much or as little as one wants. (M’Drbanan it is between 1/40 to 1/60.) But it cannot be all of the crop. There must be some amount that is Chulin for the Trumah to exist[8]. Tzaroas is the opposite; there must be something non-Tzaraos for the lesion to be Tzaraos.

What is being added in the third question is that, not only are Techeles and Mezuzah HaShem’s commandment, but Korach did not understand the Torah. Meaning, Korach’s original complaint was that why is Moshe taking leadership, we are all Techeles and a Mezuzah. Moshe responds that is HaShem’s will. But then Korach claims further. The Torah is Chalilah wrong. How can something Tameh become Tahor? The original Nega was Tameh. If it spreads it continues to be Tameh. But then it becomes Tahor. That is wrong! Says Moshe, no you are wrong, and do not understand the Torah.

This could be the three things that Korach says in Gehinom[9]. “Moshe is true, the Torah is true, and we are false.” Moshe is true means, that as great as Klal Yisroel are we need the Tzitzis, which is Moshe. The Torah is true means, that even a room filled with Torah, needs Torah. And we are false, is that we do not understand the relationship between Tameh and Tahor, and therefore our understanding of the world is false. What is false?

Chazal teach us that the foundation of the world are fifty levels of Binah-understanding[10]. There are forty-nine levels that each has a side of Tameh and Tahor. Then there is the fiftieth which is complete. That is the level the Ramban describes as complete understanding of HaShem, that a human cannot access. There is a discussion whether there is a fiftieth level of Tameh[11]. In some sources, there are references to such an idea. For example, the reason Klal Yisroel had to leave Egypt with haste, was to keep them from descending to the fiftieth level of Tumah[12]. Amalek is described as being on that level[13]. But a deeper understanding would seem to negate such a level. If the fiftieth level of Taharah is complete connection to HaShem, then the opposite would be complete disconnection. But since everything in the world only exists through the will of HaShem, how can there be something completely disconnected?

That is why, Tumah cannot completely envelope someone or something. And that is why a person completely covered with Tzaraos is not Tameh. That is obviously not Tumah since if so he would cease to exist. That can be compared to the idea that when the generation is completely guilty, Moshiach must come[14].

Korach’s question was that there is a separate entity of evil. He does not accept that even evil is from HaShem. His belief in good, did not allow him to understand this, and therefore he postulated a complete entity of evil. That is why the he is called an Apikores in the Yerushalmi. (See Brisker Rav.[15])

This explains the recantation of those swallowed up with Korach. The Gemarra says that when Rabbah bar bar Channah was shown by the Arab guide in the desert the place of the ‘Mouth of the Earth’, he heard them saying, “Moshe is true, his Torah is true, and we are liars.” The lie can be, that we believed there is a fiftieth level of Tumah. That is the complete Sheker in the world. As Chazal teach us[16], every falsehood has a bit of truth that supports it, otherwise it cannot exist. That is why from within Korach himself, there is some truth[17]. His sons do Teshuvah, and within Gehinnom itself they survive[18]. And from them comes what Korach saw; the Navi Shmuel.

Shmuel anoints Dovid. Dovid also proves this point. He comes from Ruth, who is from Moab. Moab in Hebrew is Gematriya forty-nine. Those are the forty-nine levels of Tumah, but from that comes Dovid who brings the world to Teshuvah.

That is also the truth of the Torah. The Torah given to Klal Yisroel begins with the Aseres HaDibros. The beginning is, “I am HaShem Who took you out of Egypt.“ That means I took you out, and there is no fiftieth level of Tumah. I cannot let you disappear into that abyss that does not actually exist.

The question of the Techeles is resolved by their admitting Moshe is true. There is a need for a leader, and even as great as a cloak that is all Techeles, it still needs a Moshe.

The question of the room of Sefarim, is resolved by their confession that the Torah is true. There is a specific Torah that is needed in every situation.

And that we are false is acknowledging, that there is a falsehood in the world. Not as we claimed that there is alternate fiftieth level that is independent and has its own reality of Sheker, but it is truly false, and does not exist.

[1]  מסכת אבות פרק ה – (יז) כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

[2]  מדרש תנחומא קרח פרק ב – (ב) ויקח קרח מה כתיב למעלה מן הענין דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם צצית (במדבר טו) קפץ קרח ואמר למשה אתה אומר ונתנו על צצית וגו’ טלית שכולה תכלת מה היא שיהא פטורה מן צצית א”ל משה חייבת בצצית א”ל קרח טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה וארבעה חוטין פוטר אותה בית מלא ספרים מהו שתהא פטורה מן המזוזה א”ל חייבת במזוזה א”ל כל התורה כולה רע”ח פרשיות שיש בה כולן אין פוטרות את הבית ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית א”ל דברים אלו לא נצטוית עליהם ומלבך אתה בודאם הה”ד ויקח קרח ויקח קרח אין ויקח אלא לשון פליגה שלבו לקחו

[3]  תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין דף נ/א  –  רב אמר קרח אפיקרסי היה מה עשה עמד ועשה טלית שכולן תכלת אתא גבי משה א”ל משה רבינו טלית שכלה תכלת מה שתהא חייבת בציצית אמר לו חייבת דכתיב גדילים תעשה לך וגו’ בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה אמר לו חייב במזוזה דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו’. אמר לו בהרת כגריס מהו אמר לו טמא פרחה בכולו אמר לו טהור באותו שעה אמר קרח אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול.

[4]  ויקרא פרק יג – וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא:

[5]  (1) רבנו בחיי על במדבר פרק טז פסוק א –  ויש בכללם עוד רמז משל על ישראל כי המשילם לטלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים, וכיוון בזה לומר כי ישראל שכולם קדושים וכולם חשובים מלאים מן המעלות למה יצטרכו למשתררים ולמתנשאים עליהם, והמשיל המשתררים לחוט של תכלת ולמזוזה.

[6]  במדבר פרק טז – (ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם יְדֹוָד וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְדֹוָד:

[7]   רמב”ם הלכות תרומות פרק ג – (א) תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה שנאמר ראשית דגנך כל שהוא אפילו חטה אחת פוטרת הכרי ולכתחלה לא יפריש אלא כשיעור שנתנו חכמים ובזמן שהיא עומדת לשריפה מפני הטומאה יש לו להפריש כל שהוא לכתחלה: (ב) וכמה הוא שיעורה שנתנו חכמים עין יפה אחד מארבעים והבינונית אחד מחמשים רעה אחד מששים ולא יפחות מאחד מששים:

[8]  רמב”ם הלכות תרומות פרק ג – (ה) המרבה בתרומה הואיל ושייר מקצת חולין הרי זו תרומה אבל אם אמר כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום

[9]  סנהדרין דף קי/א – אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קאזלינא באורחא אמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך בלועי דקרח אזיל חזא תרי בזעי דהוה קא נפק קיטרא מנייהו שקל גבבא דעמרא אמשייה מיא ואותביה בריש רומחיה ואחלפיה התם איחרך אמר לי אצית מה שמעת ושמעית דהוו קאמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים

[10]  רמב”ן על בראשית פרק א פסוק א – וכבר אמרו רבותינו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. ואמרו כי בבריאת העולם חמשים שערים של בינה …ומספרם ומקובל להם ע”ה שהם חמישים חוץ מאחד. ואפשר שיהיה השער הזה בידיעת הבורא יתב’ שלא נמסר לנברא.

[11]  ספר לשם שבו ואחלמה – ספר הדע”ה חלק ב – דרוש ה ענף ב סימן ה – גם בעיקר הדברים בענין שער הנ’ דשערי טומאה. הנה הגם שהזכיר אותה ג”כ הרמ”ק ז”ל בספר הפרדס שער השערים פ”א. אמנם הגר”א ז”ל במשלי ט”ז ד’. בפסוק כל פעל ה’ למענהו. אמר שם כי להס”א אינו רק מ”ט שערי טומאה ושער הנ’ אין לו. וכאשר נתמלא כל המ”ט שלו אז יתבער הוא מן העולם כו’ ע”ש. וזהו אשר אמרנו כי אם היו עוד עבדים לפרעה לא היה להם תקנה ח”ו והיו נאבדים כי הרי נכנסו בשער מ”ט ועמדו שם. כנ”ל מזו”ח ריש פ’ יתרו. ואם היו נתמלאו כל אותו השער. היו נאבדים ח”ו. והרי עכ”פ הוא כי אין להס”א שער הנ’ כלל וגם להמ”ט במילואו אי אפשר לו ג”כ להתקיים כלל. והנה הגם שאיני כדאי להכריע בזה אך האמת ניתן לכתוב כי נראה עיקר כהגר”א שאין בס”א שער החמישים כלל. והגם כי זה לעומת זה עשה אלהים. אך הוא רק עד מ”ט לבד והם המ”ט פנים טהור ומ”ט פנים טמא. וכמ”ש במדרש תהלים מזמור י”ב סי’ ד’ ובכ”מ. אבל שער הנ’ הנה הוא בבחי’ א”ס וכמ”ש בתיקונים תיקון כ”ב סמוך לסופו ע”ש ואין בס”א בחי’ נגדו כלל ח”ו וכמ”ש הרב בשער הקליפות פ”ג וכנודע:

[12]  השל”ה הקדוש – מסכת פסחים תורה אור – וְאִלְמָלֵא סִיּוּעַ שָׁמַיִם שֶׁסִּיַּע לְיִשְֹרָאֵל בְּמִצְרַיִם, כִּמְעַט נִשְׁתַּקְּעוּ בְּטִיט הַיָּוֵן בְּתֹקֶף הַקְּלִפָּה הַטְּמֵאָה אֲשֶׁר גָּבְרָה וְשָׁלְטָה עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹכָהּ, עַד מ”ט שְׁעָרִים וּמַדְרֵגוֹת הַכְּלוּלִים בָּהּ, כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מ”ט פָּנִים טָהוֹר כֵּן יֵשׁ מ”ט פָּנִים טָמֵא, וְאִלּוּ לֹא נִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם מ”ט פָּנִים טָהוֹר, עֲדַיִן אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ וְכוּ’ (עכ”ל הפרדס). לָכֵן בְּחִפָּזוֹן יָצְאוּ לְמַעַן לֹא יִכְנְסוּם בְּבֵין הַחֲמִשִּׁים שֶׁל טֻמְאָה. מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה כֵּן בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כִּי ‘לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ’ (ישעיה נב, יב), כִּי קֹדֶם צִוָּה לָנוּ משֶׁה ‘חָרוּת עַל הַלֻּחֹת’ (שמות לב, טז):

[13]  ספר ליקוטי הלכות או”ח – ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד – בכח כל החמשים שערי טמאה שהם כלל כל הסטרא אחרא שעמלק

[14]  סנהדרין דף צח/א – ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכ

[15]  הגרי”ז הלוי על במדבר פרק טז פסוק כח – [כח] ויאמר משה בזאת תדעון כי ה’ שלחני וגו’ כי לא מלבי. ונראה לבאר כפל הלשון דהנה בי”ג עיקרים שמנה הר”מ בפיה”מ פרק חלק איתא היסוד השביעי נבואת משה רבנו ע”ה, והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים וכו’. והיסוד השמיני היות התורה מן השמים, והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע”י משה רבנו ע”ה שהיא כולה מפי הגבורה עכ”ל. מבואר שהם ב’ עיקרים עצם נבואתו של משה, וגם שהתורה שבידנו נמסרה למשה בנבואה. והנה קרח ועדתו כפרו וחלקו על ב’ עיקרים אלו גם על עצם נבואת משה וכדאיתא לעיל בפרשת רב לכם וגו’ ומדוע תתנשאו על קהל ה’, והיינו שאמרו דמשה נטל הגדולה לעצמו ולאהרן שלא ע”פ ה’. וגם כפרו בתורה כדאיתא ברש”י פסוק א’ דחלקו על משה שאמר דטלית שכולה תכלת חייבת בציצית. ועיין ירושלמי פרק חלק ה”א דאיתא שם רב אמר קרח אפיקורס היה וכו’ באותו שעה אמר קרח אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול ע”ש. ועל ב’ דברים אלו אמר משה בזאת תדעון כי ה’ שלחני והיינו דכל מעשי היו ע”פ נבואה בשליחות המקום, וגם כי לא מלבי והיינו התורה שבידינו נמסרה לי מפי הגבורה ולא מלבי:

ועי’ ב”ב ע”ד א”ל תא אחוי לך בלועי דקרח וכו’ א”ל מאי שמעת ושמעית דהוו אמרין משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. והיינו דבזה חטאו שכפרו גם במשה וגם בתורתו וע”ז עשו תשובה והודו דמשה אמת ותורתו אמת. ועיין בפיה”מ שם בסוף היסוד השמיני וז”ל והמאמר המורה על היסוד הזה הוא מה שנאמר בזאת תדעון כי ה’ שלחני וכו’ כי לא מלבי והביא הרמב”ם פסוק זה לראיה על היסוד שתורה המצויה בידינו היא מפי הגבורה ביד משה בזה להדיא כדברינו:

[16]  רש”י על במדבר פרק יג -(כז) זבת חלב ודבש היא – (במדרש רבה) כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו:

[17]  רש”י על במדבר פרק טז פסוק ז –  וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן אמר בשבילו אני נמלט וכ”ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש שנא’ (ד”ה כח) כל אלה בנים להימן אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה’ הוא הקדוש טעה ותלה בעצמו ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה ומשה היה רואה. (תנחומא):

[18]  מגילה דף יד/א – ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s