Parshas Shelach – The Imagination of the Meraglim

As a Refuah Sheleimah for Bracha Golda bas Devorah Basha, and Dovid Ari ben Freidel, Besoch Sha’ar Cholei Yisroel.

Download as Word

Parshas Shelach revolves around the tragedy of the Meraglim. There are many ways to explain their mistake, and each is correct and teaches us a lesson. But, I would like to try to clarify one point, and through it a major concept in our personal inner world.

The Pasuk says that when Yehoshua and Calev attempt to convince the nation that they can enter Eretz Yisroel, they say[1], “The shadow of the Canaanites has been removed, HaShem is with us, do not fear them.” What is this shadow? Most commentaries explain that it refers to a mighty person whom they trusted in, whether physically[2] or spiritually[3]. However the Sfas Emes has another approach[4].

“The entire power of the Satan is the power of imagination, like a shadow that has no substance. Therefore, someone who is able to battle the evil realizes it is only a shadow. The other Meraglim when they saw that Yehoshua and Calev realized it was only a shadow, should have submitted to them. When they did not, they were punished. So too each of us when we see that there are Tzadikim who can realize that all the seeming power in the world is only a shadow, are expected to attach ourselves to them, and follow their lead.”

He learns that the Meraglim saw all the power of the Canaanites, and thought it was real. They did not realize it was imaginary and as insubstantial as a shadow, and that was their mistake.

We see this same idea in the end of the Parsha[5]. Tzitzis are to remind us to not follow our hearts and our eyes. This can easily be understood to not allow to follow imaginary pleasures that have no reality. This is the end of Parshas Shelach, to rectify the sin of the Meraglim[6].

But is imagination so bad? There are two Pesukim in Tanach, that seem to present contradictory approaches. The word for imagination in Lashon HaKodesh is דמיון, the source is from the word דומה, to compare.

In Hoshea[7] the Navi says in the name of HaShem, “and in the hands of the Neviim I will be imagined.” This seems to present a positive aspect, that the only way to grasp HaShem is through imagination. That seems very obvious since HaShem Himself cannot be grasped. As is written in אנעים זמירות, “They imagined You, and not like Your essence, and they compared You according to Your actions.”

But, there is an opposite Pasuk. After Nebuchadnezzar conquers the world, he believes that he is a god. He says[8], “I will lift myself on a high cloud and be comparable to the Almighty.” So how are we to understand the power of imagination?

The Rambam seems to decry imagination[9]. He contrasts it to Sechel, the intellect, and portrays it as its opposite. He says that imagination can be found even among animals, while intellect is unique to the human. The imagination is grounded in the physical, and cannot lead to the revelation of truth.

The Mesilas Yesharim also describes it as something that is the power of the Yetzer HaRa. He writes[10] that darkness creates two types of mistakes. The second and more dangerous is that we confuse bad and good. We imagine bad to be good, and good to be bad.

R Tzadok writes similarly to the Sfas Emes[11]. He says that the main power of Amalek is the power of imagination. They perceive this world as being real, and permanent, and therefore their perception of the world and what is important is the exact opposite of ours. They are the Reishis Goyim, the leader of the opposite approach to the Reishis of Klal Yisroel.

Rav Yisroel Salanter in his Iggeres HaMussar writes the following:

אחד הוא עושה העברה והנענש:אחד הוא עושה העברה והנענש:מרה היא, בל יאמר האדם זה חלי ואשאנו: You are one and the same, the transgressor and the one who is punishedBitter it is, a person cannot say this is my punishment and I accept itפגעי התבל מצערים המה למכביר, מול ענשי העברות: The punishments of this world are miniscule compared to those of the next worldתגעל נפש האדם למדי, יום לשנה יחשב A day will be like a yearאוי לדמיון, אויב הרע הלזה Woe to the imagination, that bitter enemyמידינו הוא, בכחנו להרחיקו:בתתו אזן קשבת אל השכל: He is in our power it is in our ability to distance himלהשכיל על דבר אמת, לחשוב שכר עברה נגד הפסדה To realize the truth to calculate the reward of a Mitzvah against the lossומה נעשה? הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע And what can we do? The imagination is a raging riverאם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש וסערת הרוח If we do not navigate that torrent in a raft, which is the storm of positive emotion

Here we begin to see another aspect. There is a way to navigate the power of imagination. As the Pasuk said, the only way to grasp HaShem is through imagination, since He Himself is unattainable. But the involvement in imagination can lead to being caught in this raging river. So we need the vessel of Sechel to navigate it.

R Nachman writes[12] that the power of imagination allows a person to compare aspects of the Torah and be Mechadesh, find new insights. But, the Yetzer HaRa attempts in this itself to find a place to dwell, and lead the Chidushei Torah astray.

This is the battle of the imagination. Do we follow Yehoshua and Calev, who realized that the physical power of the world is imaginary, and we can see past the shadow of the Mesilas Yesharim, and travel in the raft of R Yisroel, and be Mechadesh true Chidushe Torah using דמיון. Or, do we follow the Meraglim who imagined the power of the Canaanites, and allow imagination to overcome our intellect, and drown in the raging river, and our entire Torah is one of false imagination?

[1]  במדבר פרק יד  – (ט) אַךְ בַּידֹוָד אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַידֹוָד אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:

[2]  אבן עזרא על במדבר פרק יד פסוק ט  –  סר צלם – כי הגבור אם אין לו מגן שיגן עליו ויהיה צל לו לבו ירא:

[3]  רש”י על במדבר פרק יד פסוק ט –  סר צלם. מגינם וחזקם כשרים שבהם מתו איוב שהיה מגין עליהם (סוטה לח) ד”א צלו של המקום סר מעליהם:

[4]  שפת אמת ספר במדבר – פרשת שלח – שנת [תרל”ח]  – סר צלם כו’ כי כל כח הסט”א הוא רק דמיון כמו הצל שאין בו ממש. ולכן מי שיפה כחו לגשת למלחמה כראוי רואה כי הוא רק צל. והנה חטא המרגלים הי’ מה שלא הכניעו עצמם ליהושע וכלב. כי ודאי הי’ נסיון גדול. אבל כיון שראו שהם גברו זה ההסתר ואמרו סר צלם כו’ הי’ להם להתחזק ולהבין כי הצדק אתם. והם החזיקו בדבריהם הראשונים לכן נענשו. וכמו כן צריך כל אחד להתחזק ולהאמין כי הוא רק צל ע”י שרואה שהצדיקים גוברים נגד היצה”ר. וע”י האמונה והביטול להצדיק יכולין לדבק במעשיהם כנ”ל]:

[5]  במדבר פרק טו  – (לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְדֹוָד וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:

[6]  רש”י על במדבר פרק טו פסוק לט –  ולא תתורו אחרי לבבכם – כמו (במדבר יג) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות:

ספר אמרי אמת – פרשת שלח  – העולם הזה הוא עלמא דשיקרא ולכן מסיים בפרשת ציצית ה’ אלקיכם אמת, להורות שישראל דבקין בעצם בהאמת, כתיב לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ואיתא שקאי על המרגלים

[7]  הושע פרק יב  – (יא) וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה:

[8]  ישעיה פרק יד  – (יד) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן:

[9]  מורה נבוכים – חלק א ההקדמה העשירית –  הערה. דע, אתה האיש המעין בזה המאמר, שאם ידעת הנפש וכוחותיה והתאמת לך בה כל דבר לפי אמיתת מציאותו – הנה תדע, כי הדמיון נמצא לרוב בעלי החיים (אמנם בעלי החיים השלמים כולם – רצוני לומר, אשר להם לב – מציאות הדמיון להם מבואר); ושהאדם לא הובדל בדמיון. ואין פועל הדמיון – פועל השכל, אבל הפכו – וזה, כי השכל יפרק המוכרבות, ויבדיל חלקיהם, ויפשיטם, ויצירם באמיתתם ובסיבותם, וישיג מן הדבר האחד ענינים רבים מאוד, שביניהם הפרש אצל השכל כהפרש שני אישים מבני אדם אצל הדמיון במציאות. ובשכל יבדיל הענין הכללי מן הענין האישי, ולא יתאמת מופת מן המופתים אלא בכללי. ובשכל יודע הנשוא העצמי מן המקרי. ואין לדמיון פועל דבר מאלו הפעולות – שהדמיון לא ישיג אלא האישי המורכב בכללו, לפי מה שהשיגוהו החושים, או ירכיב הדברים המפוזרים במציאות וירכיב קצתם על קצתם, והכל – גשם או כח מכוחות הגשם, כמו, שידמה המדמה איש אדם וראשו – ראש סוס, ולו כנפים, וכיוצא בזה – וזהו הנקרא, הבדוי השקר, שלא ישוה לו נמצא כלל. ולא יוכל הדמיון בשום פנים להמלט בהשגתו מן החומר, ואפילו הפשיט צורה אחת בתכלית ההפשט; ולכן אין בחינה בדמיון:

[10]  מסילת ישרים – פרק ג – בבאור חלקי הזהירות  –  כי היצר מסמא את עיניו ממש, והנה הוא כהולך בחושך שיש לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותם. והוא מה שאמרו ז”ל (בבא מציעא פג): תשת חושך ויהי לילה (תהלים קד), זה העולם הזה, שדומה ללילה:

והבן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו. כי הנה חושך הלילה שני מיני טעיות אפשר לו שיגרום לעין האדם: או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל, או שיטעה אותו עד שיראה עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד כן חומריות וגשמיות העולם הזה, הנה הוא חושך הלילה לעין השכל, וגורם לו שתי טעויות: האחת…והטעות השניה והיא קשה מן הראשונה היא שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאלו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים. כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות ונסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות, וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן וגו’, וכל זה מפני היותם תחת החושך וכבושים המה תחת ממשלת יצרם. אך אותם שכבר יצאו מן המאסר הזה, הם רואים האמת לאמיתו ויכולים ליעץ שאר בני אדם עליו

[11] ספר רסיסי לילה – אות נח  – וזהו הפור שהוא הוראת הדמיון דהיינו המקור של הדמיון והראשית שלו טרם שנתגלה לפועל שזהו שורש עמלק הראשית דגוים שהם כללות עולם הזה הדמיוני והוא המזל של רוממות אומות העולם נגד ישראל כפי הדמיון

[12]  ספר ליקוטי מוהר”ן – מהדורא קמא סימן נד – [ו] וְזֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, הוּא מְבַקֵּשׁ תָּמִיד כְּלִי לִשְׁכֹּן שָׁם, וְעַל – כֵּן הוּא מַחֲזִיר תָּמִיד לִשְׁרוֹת עַל – פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת. וְעַל – כֵּן אִם הֵם מְחַדְּשִׁים דָּבָר בַּתּוֹרָה, הוּא חִדּוּשׁ נָאֶה וּמִתְקַבֵּל (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז גְּלַיךְ). כִּי הוּא בָּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, …אַךְ כְּשֶׁהַחִדּוּשִׁים הֵם עַל – יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אֲזַי נִבְרָאִין רְקִיעִין דְּשָׁוְא (בַּזֹּהַר שָׁם), וְעַל יָדָם בָּא רָעָב לָעוֹלָם. וְאַף שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן טוֹב, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֹׂבַע. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהָרַע יוֹתֵר מֵהַטּוֹב, עַל כֵּן הָרַע גּוֹבֵר, וְהַטּוֹב נִתְבַּטֵּל. בִּבְחִינַת: “וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה” (בְּרֵאשִׁית מ”א),


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s