Parshas Naso – The Levonah of the Imahot

Download as Word

In the Parsha of Sotah, the woman whom is suspected of acting immorally, has to bring a Korban Mincha. This Korban is unique in lacking the ‘finer’ elements of a standard Korban Mincha. Every Mincha, especially one that comes for repentance is based on the Midah of Chesed. But this Korban is completely Din. It is brought from barley. In Lashon HaKodesh barley is called ‘Seorah’. The word is very similar to Shiur- a measure. Every measure is by definition defined by Din- an accurate judgment of something. In addition, it is lacking oil and spices to accompany it. Rashi says[1] that since she acted in the gloom, she cannot bring a Korban of oil which brings light. And she acted in a manner different that the Imahot whose lives were defined by Tzniut, her Korban is lacking Levonah, the spice that accompanied all Menachot. The Imahot are called Levonah in Shir HaShirim[2]. “I will go to the mountain of Myre, and the hill of Levonah”. The higher mountains are the Avot and the lower hills are the Imahot[3]. I would like to try to define what is the connection between Levonah and the Imahot?

The Sifaei Cohen (on Chumash) writes[4] that Shemen has three letters in Lashon HaKodesh and Levonah has four so they are parallel to the three Avos and four Imahot. That is a structure but it requires some understanding.

We find in the Bais HaMikdosh one other place where Levonah is brought on its own, not as part of the Ketores. The Lechem HaPanim was changed weekly. The bread part was all distributed to the Cohanim. The only part that was brought on the Mizbeach was the two cups of Levonah that stood next to the bread. The Rema in Toras HaOlah explains the significance of this[5].

These cups were called Bazichin. The Gemarra writes that the Bazichin in the Mikdosh did not have a base, so the Cohen could not put them down. Therefore, whatever Avodah he needed to do was done quickly. The exception were these Bazichin. They had a base. The entire Lechem HaPanim represented the study of Torah. The Lechem HaPanim was the Torah as given to Moshe. The Bazichin were the aspects of the Torah that were added by Chazal as a fence and Gezeirah around the Torah. As the Gemarra says the words of the Chachamim are stronger than the words of the Torah. Therefore, they have a base to stand upon. (This can be understood that the words of Torah are cryptic and need the clarity of the Chochomim to clarify them.)

That is why the Levonah represents the fences around the Torah. As the Mesilas Yesharim writes, every person needs to be aware of their own foibles and create their own fences. The Imahot were the guardians of the Kedusha of Klal Yisroel. As we brought earlier, the Avot are three and the Imahot four. The three is the concept of the three dimensions within which we live. The Imahot are the four boundaries of each dimension that give it form and shape. The boundaries are the Imahot.

A boundary serves two functions, to keep in and to keep out. Sarah and Rivkah kept out the influence of Yishmael and Eisav from their homes. Rachel and Leah are able to disconnect from the house of Lavan (also tied to Levona, but not for now) and keep the Shevatim in, and therefore create the Bais Yakov. Thus the Levona which is the concept of Gezeirah is connected to them. That is why the Imahot are the Levona.

In the Ketores there are eleven spices. Chazal explain that the eleventh has a bad aroma, but every Tzibur requires even the Reshaim of Klal Yisroel for its Tefilos to be accepted. The tenth spice is Levona, the eleventh which has the bad smell is ‘CheLevona’. The difference is the letter ח added at the beginning. In the way that Chazal describe it, ten is a complete community; adding the eleventh is an imbalance, which turns it to evil. The Levonah is from the word Lavan, white. This is connected to Levanon, which aside from being the geographic place known as Lebanon; is also a reference to the Bais HaMikdosh, the place where our Aveiros are cleansed. The added Ches is when the darkness of the Choshech is still there. But we learn from here the Levona is to cleanse between the Levonah and the Imahot[6].

The Korban of the Sotah was unusual. It did not come to cleanse. It came as part of a process of clarification. If the woman did sin, the Korban did not protect, but actually punished. Therefore, the Levonah which is to cleanse, could not be brought. The Levona is the Chelvona in the correct way. But here it cannot do that. Why is this so? Because the power of the Levonah is from Tznius of the Imahot. This woman could not use this connection, because she had disconnected from the Imahot.

So the Imahot are like Levonah, in that they cleanse the sins, but only for someone who accepts the boundaries of the Torah.

[1]  רש”י על במדבר פרק ה פסוק טו –  לא יצק עליו שמן – שלא יהא קרבנה מהודר שהשמן קרוי אור והיא עשתה בחשך:  ולא יתן עליו לבנה – שהאמהות נקראות לבונה שנאמר (שיר ד) אל גבעת הלבונה (סוטה ה) והיא פירשה מדרכיהן:

[2]  שיר השירים פרק ד  – (ו) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶּךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה:

[3]  מדרש רבה במדבר פרשה ט פסקה יג – שנא’ (שיר ד) אלך לי אל הר המור אלו אבות העולם ואל גבעת הלבונה אלו האמהות

[4]  שפתי כהן על במדבר פרק ז פסוק פט – לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה. שמן ולבונה כנגד אבות ואמהות, והסוטה פרשה מדרכיהם, כי שמן שלוש אותיות כנגד שלושה אבות, לבנה ארבע אותיות כנגד ארבע אמהות, והסוטה פרשה מדרכיהן

[5]  ספר תורת העולה לרמ”א ז”ל – חלק א – פרק כב – שני בזיכי הלבונה שהיו בצד המערכה היו מורים על הדברים העתידים להתחדש בתורה שבעל פה. והם התקנות שתקנו החכמים ז”ל שבכל דור ודור ולכן היה הלבונה עולה בכל שבת לקטורת על המזבח כי חביבין דברי סופרים מעיקרה של תורה. כמו שדרשו ז”ל במסכת עבודה זרה (ל”ה ע”א) כי טובים דודיך מיין (שיר השירים א’ ב’) חביבין דברי דודים יותר מיינה של תורה ולא היה נכשר הלחם לאכול בשבת לולי אחר הקטרת הבזיכין. והוא האמת שאין עיקר הכשרת דברי תורה שבעל פה רק על ידי דברי סופרים. יהיה הרמז בלבונה כמו שנאמר (שיר השירים ג’ ו’) מי זאת עולה מן המדבר מקטרת מר ולבונה כו’ וכתב רש”י ז”ל בפירש החומש בפרשת נשא (במדבר ה’ ט”ו) שהלבונה היה מורה על האמהות שנאמר (שם ד’ ו’) אל גבעת הלבונה. וכן הוא שם במדרש רבתי (במדבר פ’ ט’ י”א). וידוע ששלמה עליו השלום המשיל התורה והמנהגים שתקנו חכמים ז”ל לאם כמו שנאמר (משלי א’ ט’) ואל תטוש תורת אמך ונאמר (שם כ”ג כ”ב) כי זקנה אמך וגו’ והרמז הוא נפלא. והבזיכים היו שנים אחד בכל מערכה כי תקנות אלו נתפשטו בכל דור ודור כי מצינו הרבה תקנות שתקנו חכמי המשנה ז”ל. והרבה תקנות שתקנו בימי חכמי התלמוד. ואמרו רבותינו ז”ל פרק תמיד נשחט במסכת פסחים (ס”ד ע”ב) תנו רבנן כל הבזיכים שבמקדש לא היו להם שולים חוץ מבזיכי לחם הפנים שמא יניחום ויפסד הלחם רצה לומר כי חכמים עשו חזוק לדבריהם יותר משל תורה שאם יניחום יפסד התורה בעצמה והוא מבואר:

[6] ספר פרי צדיק פרשת קרח – אות יא  – וזה ענין הקטרת דאיתא בזוהר הקדוש (פרשה זו קע”ז ב’) וקטרת לא סלקי אלא בידוי דאיהו אסגי שלמא בעלמא וכו’ והוא גם כן לתקן שיהיו בבחינת ועמך כולם צדיקים שבקטרת היה מעורב גם החלבנה שמורה על פושעי ישראל וכמו שלמדו מזה (כריתות ו’ ב’) כל תענית שאין בה מפושעי ישראל וכו’, והיינו דחלבנה הוא אותיות לבנה עם ח’ ולבנה מרמז על שעתיד ללבן עונותיהם של ישראל וכמו שנדרש (יומא ל”ט ע”ב) למה נקרא לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל וכן (ב”ר פ’ ע’) הידעתם את לבן בן נחור הידעתם את מי שעתיד ללבן עונותיכם כשלג. והח’ שנוסף שמורה על חושך, היינו בחינת ישת חושך סתרו שהוא נעלם מכל רעיון וחי הוא ברומו של עולם ועל ידי זה נסתעף מעשיהן של רשעים שהוא החלבנה כיון שהאור נסתר. וכן נדרש חשך על מעשיהן של רשעים (תנחומא שמות י”ז) ועל ידי כן יש בו בהחלבנה ריח רע. אבל באמת הח’ מורה על חי הוא ברומו של עולם


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s