Shavuos – The Night That Isn’t – Dovid HaMelech and Us

Download as Word

Rav Moshe Shapiro ZT”L was wont to say that on Shavuos we received two gifts; the Torah and Dovid HaMelech. We know that important conjunctions are not coincidental. Therefore, there must be a thematic connection between these two gifts. He would explain this in various ways. I would also like to attempt a way to explain this.

Each of the Yomim Tovim has its Avodah. Sukkos has the Lulav and Sukkah; Pesah has matzah; Rosh HaShanah the Shofar. But Shavuos seems to be lacking. Most people will say that the well-known Minhag of staying awake the entire of night of Shavuos, and learning Torah, is what defines Shavuos. This is mentioned in the Zohar HaKadosh[1], in the writings of the Beis Yosef, and in the ARIZ”L[2]. The ARIZ”L writes based on the Zohar, that one who learns the entire night is sure he will complete his year, and a person’s entire year is defined by the learning of the night of Shavuos. We are used to hearing all kinds of Segulos and guarantees, but what is the deeper meaning here?

Sefira is to count all of the different levels of the Sefiros, and perfect them. The night of Shavuos is when after all the preparation, we reach the level of the crown of HaShem. The learning that night is to crown the King. This is the level of Keser, the crown of the King. That level represents a complete connection to HaShem, and a complete subjugation to the reign of the King.

The letters of Keser when rearranged are Kares[3]. Kares is the result of sins which disconnect a person from the King. Ultimately, this is the test of man in this world. Are we on the level of Keser, completely dedicated to connecting to and the coronation of the King? Or are we, Chalila, disconnecting ourselves, in which case the opposite takes place and we are in the place of Kares. That is why the same letters but in different arrangements, mean opposite ideas.

The Gematriya of Keser and its diametric opposite is six hundred and twenty. This is the number of letters in the Aseres HaDibros[4]. The Aseres HaDibros are where this choice was first presented. If we accept the Torah then we accept our Sovereign, that is Keser. And if not, then we will be buried beneath the mountain, which is Kares. Our response was Keser, Na’aseh Va’Nishma, a complete acceptance of whatever the merciful King will command. And when we said Na’aseh Va’Nishma we received crowns[5].

Sleep is described in the Gemarra as one sixtieth of death[6]. In Halacha one sixtieth is the minimum where a taste of the original food remains. Sleep is the minimum death. Death where a person can do no more Mitzvoth or learn no more Torah, is the opposite of Keser. HaShem is described as He who neither sleeps nor slumbers. That attribute of HaShem is called Keser in the Zohar[7]. It where HaShem is completely connected to this world, and directs every facet of its existence. In order for a person to attach themselves to that, they also need to be trying to reach that level. The Rambam writes[8], that a person who desires to acquire the crown (Keser) of Torah must not waste any of his nights in sleep or idle talk. Usually night is the opposite of Keser, it is a taste of death. A person is dead to the world, and not connected to Torah. But night for those who desire Keser is when one receives the crown of Torah.[9]

Dovid HaMelech is also one who transcends sleep. The Gemarra in Brachos[10] brings a number of opinions as too how much he slept, but the final one is that he did not sleep. Dovid is the one who lays the foundations for the Bais HaMikdosh. In Tehilim Dovid writes[11], “I will not allow my eyes to sleep, my eyelids to slumber till I will find a place for the Lord of Yakov a dwelling place for the G-d of Yisroel.” He places himself as one who emulates HaShem who neither sleeps nor slumbers.

There are two ways to understand the level of learning without sleeping. One is that the person really wants to go to sleep, but is aware of the importance of learning, so does whatever they can to not sleep. That is like someone who has a big test and forces themselves to stay awake and study. The other higher level is someone who is in the middle of a fascinating engrossing novel, and cannot bear to go to sleep till they reach the end. The first person is overcoming sleep, the second is someone who transcending sleep, and is truly awake. To be alive we strive on the night of Shavuos for the second level.

That level of lack of sleep is what Dovid had, and is the level that brings to the acquisition of the crown of the Torah. It is the overwhelming desire to learn, that nothing can stop it. [Of course, a person who wants to learn but is falling asleep physically and keeps themselves awake is also a great Tzadik, but that does not bring to the crown of Torah. That is a step towards it.]

If we examine the life of Dovid, we find that it is all striving to building the Bais HaMikdosh[12]. One of the most emotional scenes in his life, is when Shaul’s soldiers surround Dovid’s house to capture and execute him. With the help of his wife Michal he escapes. But where does he run? He runs to the Shmuel, the Navi who anointed him and who knows his potential and purpose. This is the last time they see each other; the last time Shmuel can instruct Dovid what he is to accomplish. They spend the night in learning the Halachos of the Bais HaMikdosh. This is what the Pasuk we quoted before can mean. Says Dovid, “I will not sleep nor slumber till I find the resting place of the Shechina, the Bais HaMikdosh”. I will spend my last time with Shmuel my mentor in finding the place for the Bais HaMikdosh. [In addition, there is the aspect of Dovid trying to overcome the Malach HaMaves through learning and not sleeping.]

There is one other hint here. Dovid after he says that in order to find that place without sleep. calls the Bais HaMikdosh “The resting place of Yakov”. Yakov also is someone who in his learning Torah transcends sleep. But when he arrives at the place of the Bais HaMikdosh, he falls asleep. But this a sleep that is actually is a Nevuah, so it is not really a sleep.

All of this comes together on Shavuos. We receive the Torah, but in the fashion where it is life, transcending death and sleep, and the level of Keser. We also receive Dovid, who builds the Bais HaMikdosh, a place of Avodah and connection to HaShem. In order to build it you need to remove sleep and slumber. This is what we say at the end of Shemoneh Esreh, “May it be your will that the Bais HaMikdosh should be rebuilt speedily in our days, and grant us out portion in Your Torah, and there we can serve You with awe as in previous years.”

May our study of Torah this Shavuos bring us to connect with these two gifts.

[1]  זוהר חלק א דף ח/א –  רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא, בליליא דכלה אתחברת בבעלה, דתנינן כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה, אצטריכו בההיא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה, למהוי עמה כל ההוא ליליא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת, למלעי באורייתא מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות דקראי, וברזי דחכמתא בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא, ואיהי ועולמתהא עאלת וקיימת על רישיהון, ואתתקנת בהו וחדת בהו כל ההוא ליליא, וליומא אחרא לא עאלת לחופה אלא בהדייהו, ואלין אקרון בני חופתה, וכיון דעאלת לחופתה, קב”ה שאיל עלייהו, ומברך לון ומעטר לון בעטרהא דכלה, זכאה חולקהון. והוה רבי שמעון וכלהו חברייא מרננין ברנה דאורייתא, ומחדשן מלין דאורייתא כל חד וחד מנייהו, והוה חדי רבי שמעון וכל שאר חברייא, אמר לון רבי שמעון, בני, זכאה חולקכון, בגין דלמחר לא תעול כלה לחופה אלא בהדייכו, בגין דכלהו דמתקנין תקונהא בהאי ליליא וחדאן בה, כלהו יהון רשימין וכתיבין בספרא דדכרניא, וקב”ה מברך לון בשבעין ברכאן ועטרין דעלמא עלאה.

[2]  שער הכוונות – דרושי חג השבועות דרוש א  – ולא עוד אלא שצריך האדם שלא לישן בלילה הזאת כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנז’ באורך בהק’ ספר הזוהר בפ’ בראשית ובפ’ אמור. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי’ רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ”ש הרשב”י בהקדמ’ בראשית וז”ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו’ ע”ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות ואמנם הענין הוא זה כי ע”י היותם עוסקים בתורה כל הלילה הם ממשיכים את הכתר הנז’ בז”א שהוא בחי’ דיקנא דא”א שז”א עולה עד שם כנז’:

[3]  לקבל בינה דאתמר בה אלף בינה, אלין אלופי עשו, לקבל חכמה אדם בליעל איש און, לעילא כתריא”ל (נ”א כרתיא”ל) לקבל כתר עליון, ומתמן כרת לכל אלין דעברין על אורייתא,

[4]  בעל הטורים על שמות פרק כ פסוק יד  – (יד) רעך – עשרת הדברות מתחילין באל”ף ומסיימין בכ”ף. וזהו אך טוב לישראל (תהלים עג, א). ויש בהם תר”כ אותיות כנגד תרי”ג מצות ושבע מצות של בני נח. וסימנם כתר תורה. לומר לך שאם אדם לומד תורה לשמה היא כתר לראשו. ואם לומד שלא לשמה יחזור לכרת.

[5] רש”י על שמות פרק לג פסוק ד  –  איש עדיו – (שבת פח) כתרים שניתנו להם בחורב כשאמרו נעשה ונשמע:

[6]  ברכות דף נז/ב  –  אש אחד מששים לגיהנם דבש אחד מששים למן שבת אחד מששים לעולם הבא שינה אחד מששים למיתה חלום אחד מששים

[7]  זוהר חלק ג דף קכט/ב  – עינוי דרישא חוורא, משתניין משאר עיינין, לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא, מאי טעמא, דכתיב (תהלים קכא ד) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ישראל דלעילא, וכתיב (ירמיה לב יט) אשר עיניך פקוחות:

[8]  רמב”ם הלכות תלמוד תורה פרק ג  – (יג) אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה

[9] הרבה מזה למדתי מהספר בית שער חג השבועות פתח ג’.

[10]  ברכות דף ג/ב  – אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות

[11]  תהילים פרק קלב  – (ד) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:(ה) עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַידֹוָד מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:

[12]  ספר שמואל א פרק יט  – (יח) וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וַיַּגֶּד לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָויֹת \{בְּנָיוֹת\}:

ילקוט שמעוני דברים – פרק יז – רמז תתקי  – דרש רבא מאי דכתיב וילך (דוד) [הוא] ושמואל וישבו בניות וגו’ ברמה, וכי מה ענין ניות אצל רמה, אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם, אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שבית המקדש גבוה מארץ ישראל, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות לא הוו ידעי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע,

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s