Parshas Terumah – The Tachash

Download as Word

One of the thirteen materials from which the Mishkan was made was the skin of the Tachash[1]. Chazal teach us that certain items only existed only at the time of Moshe, specifically for the purpose of being used for the Mishkan. One was the Shittim wood for the Kerashim, and the other was the Tachash[2].  This was an animal that had a skin of many different colors, and had only one horn on its head[3]. The Tachash was used for the upper covering of the Mishkan. There is a disagreement exactly how many coverings the Mishkan had, whether three or four. But according to at least one opinion[4], the covering of the Tachash was primarily over the Kodesh HaKadoshim, where the Aron and the Luchos were kept. What are these facts meant to convey to us?

The Alshich HaKadosh[5] writes that the parts of the Mishkan represented the seven levels in Shamayim. The Gemarra in Chagigah teaches about these levels, their names, and what was found in each of these levels. The Alshich HaKadosh says that the Tachash is the highest level of the Mishkan, and therefore is parallel to the highest level of Shamayim, which is Arovos[6]. That is the level where there is justice and righteousness; storehouses of life, peace and blessing; the Neshamos of Tzadikim; the Ruach and Neshama of those that are yet to be created; and the dew with which HaShem will resurrect the dead. The Tachash corresponds to this level in Shamayim.

The Alshich HaKadosh[7] also writes that the word Tachash comes from the word for acting swiftly, as the Pasuk says, “I HaShem will in the time of Moshiach bring him quickly.”

Rashi writes[8] that the Tachash is proud of its many colors, and is happy with them. I would venture to say that this aspect of the Mishkan is similar to the happiness that the Bais HaMikdosh exudes. The Bais HaMikdosh is called[9], “The cause of happiness for the world.” But there are many words for happiness in Lashon HaKodesh. The specific word used is not the regular Simcha, but ‘Sasson’. What is the difference and why is it important?

As we mentioned, the Tachash is described as having one horn. We find in at least one other place an animal with one horn. That is the ox which Adam brought as a Korban. Why is this important, and what do these two animals have in common?

The Maharal explains[10] that the idea of an ox with one horn being brought by Adam, is the idea of meaning of beginning. Adam is the source of all humanity, so he is a unity, therefore all that is associated with him, is also singular and unique. Moshe is also called Reishis[11]. That is because he is the one who brings the Reishis of the Torah into the world. Therefore, Moshe is a Reishis like Adam. The Tachash is described specifically as being in the time of Moshe. That is why it has one horn, parallel to the ox of Adam. The Tachash is placed over the Aron. That is the place of the beginning where the Luchos and Torah, which are also Reishis as Rashi says in Bereishis, begin to impact the world. This comes from Aravos, the place of all Bracha and good in the world.

This is also Sasson. I once learnt that Simcha is the happiness when one’s expectations are fulfilled. Sasson is the feeling of joy, when what we receive is greater than what we expected. The Bais HaMikdosh and specifically the Torah bring Ruchniyos into the world of Gashmiyos, over and above what the physical world can seemingly hold. This is the joy of Ruchniyos, which transcends the joy of the physical world. The fact that there can be a spiritual connection in a physical world is a contradiction. All that is spiritual is connected to HaShem which is infinite. How is that contained in a physical world? That in this world there can be Ruchniyos over and above the seemingly physical limitations of the world, is a larger Simcha than can be expected. That is the Sasson.

That is also the connection the Alshich HaKadosh makes to the Pasuk of the arrival of the Moshiach[12]. There are two ways he can arrive, in the proper time, which is within the normal progress of the world. Or he can earlier as we Klal Yisroel keep the Torah, and bring him earlier. The regular time of arrival is Simcha that which is expected, the earlier arrival is unexpected joy and that is Sasson. The Tachash is Sasson, bringing the Moshiach even earlier than we expected.

The Kedushas Levi[13] brings a different idea. He cites the Gemarra that Rav used to begin the Shiur with a humorous comment. But the point of this comment was to enable him to then teach something serious and even difficult for the students to hear. The Tachash exudes happiness. But the point is to then learn the internal message which may be more difficult to accept. That ties to the two ideas we said before. It is above the Aron. The Aron is the place where the Shechinah and the Torah reside. From within there, all of our responsibilities and obligations begin. But they start with happiness so we can accept them, even when they seem difficult. In addition, this is Sasson, to find the happiness that goes beyond Simcha. Maybe Sasson can also be when it does not seem happy at the beginning, but when we go beyond, we can see the happiness.

But to complete the understanding of the Tachash, we need to examine a Perek at the beginning of Bamidbar. The Pesukim there describe the dismantling of the Mishkan and the preparation of each part for its travel through the Midbar[14]. Each one of the vessels is covered in various coverings. What they all have in common is that they are covered with an upper covering of Tachash. There is one exception, the Aron. Its inner covering is Tachash, while the outer covering Techeles. How can we reconcile this, with what we explained above?

The Alshich HaKadosh upon whom I based the above explanation does not explain those Pesukim. We could explain that the highest level of Tachash, can only be seen above the Aron when the Mishkan is complete. Then the seventh level of Arava is seen above the Aron. But then why do the other parts of the Mishkan have a visible cover of Tachash?

There is one other place where Tachash is mentioned[15], “I will make you shoes of Tachash.” HaShem says that the shoes of Klal Yisroel in the desert were of Tachash. That also seems contradictory? Possibly and with great trepidation, one can say that the Torah can reach the level of Arava/Tachash when it is in its place, otherwise the ability to connect to it is diminished. But HaShem gave us other ways to acquire that level when we are in the midst of a journey, and those are all the other Keilim of the Mishkan. So they had the Tachash on the outside of the Keilim, and shoes made of Tachash, only when travelling[16].

[1]  שבת דף כח/א – אמר רב אדא בר אהבה תחש שהיה בימי משה קמיבעיא ליה טמא היה או טהור היה אמר רב יוסף מאי תיבעי ליה תנינא לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מתיב רבי אבא רבי יהודה אומר שני מכסאות היו אחד של עורות אילים מאדמים ואחד של עורות תחשים רבי נחמיה אומר מכסה אחד היה ודומה כמין תלא אילן והא תלא אילן טמא הוא הכי קאמר כמין תלא אילן הוא שיש בו גוונין הרבה

[2]  ספר עץ הדעת טוב – פרשת תרומה –  גם עורות תחשים ועצי שיטים שלא נבראו אלא לשעחן כנודע

[3]  מדרש רבה קהלת פרשה א פסקה כח –  עורות תחשים מה הן ר’ יהודה אומר אלטינון ר’ נחמיה אומר גלטינון ר’ יוחנן אומר מין חיה גדולה הראה הקב”ה למשה ועשה הימנה צורך המשכן וגנזה ר’ אבין אמר קרש היה שמה תני ר’ הושעיה קרן אחת היתה לו במצחו שנאמר (תהלים סט) ותיטב לה’ משור פר מקרין מפריס וגו’ מקרין תרתי שמע מינה א”ר חנינא בר יצחק מקרן כתיב

[4]  העמק דבר על במדבר פרק ד פסוק כה – מכסהו. הוא של עורות אילים מאדמים. ולמ”ד שלא היה אלא מכסה אחד עם התחש. מכ”מ נקרא זה של אילים מאדמים סתם מכסהו. משום שהיה מונח על רוב המשכן היינו על ההיכל. משא”כ עורות תחש לא היה מונח אלא על קודש הקדשים וזה מלמעלה כמש”כ בפ’ תרומה:

משך חכמה על שמות פרק כו פסוק יד  – ולמ”ד מכסה אחד היו פירש אבא מארי ז”ל מכסה עורות תחשים מלמעלה, על המעלה, שהמקום שלהם היה על גג שעל הארון, וזה מלמעלה, שמכוון נגד קודש הקדשים היה מכסה תחשים. לכן בבמדבר (במדבר ג, כה) ומשמרת ב”ג מכסהו, דמכסה אחד היה ודו”ק.

[5]  אלשיך ז”ל – תורת משה על שמות פרק לו פסוק יד-יט – וכנגד ערבות היה עורות תחשים הוא ססגונא שגווניו רבים (שבת כח א), והוא כי לא היה אדם יכול לעמוד על הגוון כי היה בהיר ונראין בו מעין גוונים רבים מאוד, רמז אל ערבות שהוא ספיריי מאוד כמעט שאין גוון נתפס בו, כמו שאמרו באין דורשין (שם) כי שם גנזי חיים טובים, דכתיב (תהלים לו י) כי עמך מקור חיים, וגנזי שלום וברכה ונשמותיהם של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידות להבראות, כמו שאמרו ז”ל (שם) וטל שעתיד הקב”ה להחיות בו מתים. הרי כל הדברים ההם רוחניים ואין ספק כי גם ערבות מתקרב להם:

[6]  חגיגה דף יב/ב – ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים

[7]  פירוש האלשיך ז”ל – ספר תורת משה על שמות – פרק כו פסוק יד  – ועוד מכסה על זה מזכיות הזריזות בכל מצוה, וזהו ומכסה עורות תחשים שהוא מלשון אחישנה (ישעיה ס כב), והוא ססגונא לכלול על בחינות כל מצות:

[8]  רש”י על שמות פרק כה פסוק ה – תחשים – (שבת כח) מין חיה ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה לכך מתרגם ססגונא ששש ומתפאר בגוונין שלו:

[9]  תהילים פרק מח – (ג) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב:

[10]  חדושי אגדות חלק רביעי עמוד לג – מסכת עבודה זרה – וכן מה שהיה לו קרן אחת במצחו, מורה דבר על העלוי שהוא מסולק מכל טומאה עד שקרבן זה היה טהור לגמרי מבלי שום צד בחינות טומאה כלל. …אמנם יש לך להבין כי אדם הראשון כמו שנקרא שמו אדם הראשון, קרבן שלו הוא ג”כ ראשון לגמרי כמו שהוא בעצמו ראשון. כי שאר בהמות אין ראוי שיקראו ראשון כי אם זה, כי הראש ראוי שיהיה נקרא ראשון כשמו שנקרא ראש. והקרן שהוא על הראש נקרא עוד יותר ראשון, שהוא על הראש. …וכן זה עצמו שהיה לו קרן אחת בעצמו מורה על שהוא התחלה, כי שנים אין אחד התחלה, כי ההתחלה היא אחת, וכאשר יש שנים אין התחלת הכל. ובארנו זה במקום אחר שאין שם התחלה רק על דבר שהוא אחד שהוא התחלה וקודם אל הכל. וכאשר יש לו קרן אחת והיה קודם לפרסותיו מורה, כי שור זה הוא התחלה כאשר ימצא בו התחלה כראוי. ולפיכך אדם הראשון שהוא ראשון והתחלה, הקריב שור שהוא נקרא ראשון שהיו קרניו קודמות לפרסותיו והיה לו קרן אחת במצחו:

[11]  דברים פרק לג,כא – ויַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְדֹוָד עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל:

תפארת יהונתן על דברים פרק לא פסוק י – באופן אחר נראה דאיתא במדרש בראשית ברא בשביל תור’ שנקרא ראשית איתא שם ג”כ בראשית בשביל משה שנקרא ראשית

[12]  סנהדרין צח/א – אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה

[13]  קדושת לוי פרשת תרומה – עורות תחשים כו’. כי לפעמים אדם מדבר מלתא דבדיחותא רק הפנימיות הוא יראת שמים וכן תחשים החיצוניות לא היה טוב אבל הפנימיות היה טוב. ומה שאומר היראה במלתא דבדיחותא הוא כדי שיקבל האדם ממנו מחמת הבדיחותא. וזהו שמתרגם אונקלוס על עורות תחשים ססגונא, כלומר שמשמח את חבירו ועל ידי זה חבירו מקבל ממנו הפנימיות.

[14]במדבר פרק ד (ה) וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת: (ו) וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה …: (ז) וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת ו…(ח) וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו: (ט) וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר …(י) וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ אֶל מִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט:(יא) וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו: (יב) וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרֲתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט: (יג) וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן: (יד) ו… וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו:

[15]  יחזקאל פרק טז – (י) וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי:

[16]  עיין בדברי הזוהר חלק ב דף קלט/א ובבביאורם על ידי הרה”ג ר’ מיכל זילבר בספרו בים דרך מאמרי המשכן אות מ’- “ועורות תחשים, סטרא חדא אית דרבי גו סטרא אחרא, בחורבא ולא בישובא אשתכח, ודא איהו סטר דכיו ואקרי תחש. בספרא דשלמה מלכא, אית גו האי מזבח הנחשת דקאמרן רזין עלאין, דהא מזבח אדמה כתיב, (שמות כ כא) מזבח אדמה תעשה לי וגו’, ודא איהו רזא כדקא יאות, נחשת, כד שלטין טורין אחרנין, ואיהי צריכא למיזן לון, אצטבע בהאי גוון למיזן לון, ואינון אקרון הרי נחשת, ואינון הרי נחשת אתמשך מנייהו רוחא חדא מגו האי מזבח. וכד האי מזבח אסתלק בסליקו אחרא, כדין אסתלק את נ’ דאיהו מזבח קדישא, ואשתאר רוחא דאלין טורי נחשת, וכד ההוא רוחא אסתליק בקיומיה אקרי תחש, דהא אסתלק מניה את נ’, והאי אתפרש לכמה רוחין אחרנין, ואקרון אוף הכי, ועל דא אקרי ההוא עמא (חד) תחש, כמה דאת אמר (בראשית כב כד) ואת תחש ואת מעכה, אינון הוו ידעי בהא חיה דמשכנא דאקרי על שמהון.”

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s