Parshas Yitro – The Sons of Moshe

Download as Word

The Parsha of Kaballas HaTorah begins with the reunification of Moshe with his wife and children. Rashi explains[1] that they were separated from when Moshe returned to Mitzrayim to redeem Klal Yisroel. When Moshe leaves the house of Yitro on his way there, he has his wife and children with him. They meet Aharon, and Aharon is surprised that Moshe brought them. He tells Moshe, “Why are you bringing them to Mitzrayim?” As Rashi continues, “We are concerned about the first ones, and you are bringing more!”

But this is difficult on two levels. Firstly, Aharon knew that Yetzias Mitzrayim was not going to be natural. Why should three more people make a difference? Even on the natural level, adding three people to six hundred thousand is less than a drop in a bucket. So why does he object to their arrival in Mitzrayim? They are also from Shevet Levi which was not oppressed. Secondly, imagine what they are missing out on. Yitro just hears about Yetzias Mitzrayim, and is moved to join Klal Yisroel. The process of Yetzias Mitzrayim was to teach them Emunah. What a lesson the children of Moshe were missing! They did not get to see the Makkos and Krias Yam Suf. Why should they miss out?

The Gur Aryeh says[2] that Aharon was concerned that Moshe’s sons should not be thrown in Nile. My dear Chaver Rav Hartman Shlit”a says that since the decree of the boys being thrown in the Nile was also on the Egyptians, it was definitely on Shevet Levi. That is why Aharon is concerned should not take effect on Moshe’s sons. But even that is difficult because that decree seems to have ended once the astrologers realized that the time for the birth of the redeemer of the Jews had ended. The Maskil L’Dovid says, that Aharon did not want them to taste the bitterness of the exile in Mitzraym. But even that should be outweighed by the opportunity to participate in Yetzias Mitzrayim. As the Pasuk says[3] the Makos were a healing process for Klal Yisroel. Why should they not have that, especially since the oppression was ending already?

The Shelah HaKodesh explains the words of Aharon in a whole different way[4]. In Chazal we are taught that in the beginning HaShem wanted to create the world in a way of strict judgement, when He saw the world could not be sustained in such a way, He added mercy. The Shelah explains that the original idea of HaShem of a world of justice does remain. But it remains in effect only for those who are on the level of ‘beginning’. Those are people like Avrohom who are the beginning of Klal Yisroel, and Moshe who is called Reishis. That is why when Avrohom asks, “How will I know that You HaShem will redeem them”; he was punished so severely that his descendants go into exile for four hundred years. It is because Avrohom is a Rishon. Moshe is also a Rishon. Aharon is concerned that if Moshe bring his children, a similar decree of judgement can happen. This a paraphrase of the words of the Shelah HaKodesh; but it needs clarification.

Why should this decree of strict judgement for those on the level of Rishonim only take effect if Moshe’s children are there? And if they are not there it won’t take effect? Also, we see that Moshe does do what Avrohom did. He says, “And since You sent me, matters have only become worse for Klal Yisroel.” Why is there no consequence from that statement?

To try to explain this we need to explain two more Chazal. One is a Gemarra in Nedarim[5]. There it says that even though the Torah is for all of Klal Yisroel, but the Pilpula of Torah was given to Moshe and his descendants, and only from his ‘good eye’ did Moshe give it to the Jewish people. The Gemarra then goes on to teach us[6] that Moshe became wealthy from the excess carving of the second Luchos. They were made of precious stone that was quarried under his tent, and from the excess, Moshe was wealthy. There are many explanations of Pilpula, but to follow one approach[7] it is the sharpness of the Torah, the carving of the Torah to an exact size. That process of learning Torah and carving away all that is excess, is the part that Moshe was given. This fits with what we said above that Moshe is the aspect of judgement, because that is the process of Pilpula, to carve something to an exact size. This ability was also given to Moshe’s descendants.

Secondly, there is the Midrash[8] that when Moshe married Tziporah, he swore to Yitro that the first child would be for Avodah Zara. Most explanations[9] are that the first child would reach the truth of Torah through the delving into all the excess explanations in the world, and after carving them all away, reach the truth. Once again that is the aspect of judgement. That is also the process that Yitro used to reach the truth of HaShem. And this is the approach that Gershom, the first child of Moshe, used to reach HaShem.

Therefore, that is why Aharon is worried that specifically the children of Moshe would bring the aspect of judgement to Mitzrayim, and cause HaShem to judge by that yardstick. The children of Moshe are those who learn Torah by Din, and who reach their understanding of HaShem by Din. In order to leave Egypt we need mercy- Rachamim. As at Krias Yam Suf the angels come with a claim of Din, why are you saving the Jews; both they and the Egyptians worship Avoda Zara. As such, Moshe’s children cannot be there since they represent the aspect of judgement. And if we are to be judged by that measure, we could not leave Egypt.

And this happens much later in history. When Klal Yisroel cross the Yam Suf, they bring an Avoda Zara with them. As a result, the angels claim that we do not deserve to be saved, since we are also idol worshippers. That Avoda Zara becomes Pesel Michah[10]. When the people search for a Cohen for Pesel Michah, they find a descendant of Gershom willing to perform that function. Why?  It is because a descendant of Gershom uses Pilpula incorrectly and serves Avoda Zara, the exact mistake Aharon was concerned about. At the temple of Micha, one of the descendants of Gershom, learns a Chazal[11] that it is better to serve Avoda Zara than to take Tzedaka. He misunderstands this and actually serves Avoda Zara as the priest of the idol of Micha. That idol came out of Mtzrayim with them. And if Gershom would have been there, he would have felt the need to ascertain whether this idol also needed to be served, and brought the Din on Klal Yisroel and ruin Yetziat Mitzroyim. Therefore, even though there were many advantages of Moshe’s children being at Yetziat Mitzrayim, Aharon is correct. If they would have been there, they would have increased the difficulty of leaving Mitzrayim and therefore they go back to Midyan, till after Yetzias Mitzrayim.

[1]  רש”י על שמות פרק יח פסוק ב – אחר שלוחיה – כשאמר לו הקב”ה במדין לך שוב מצרימה ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו’ ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלהים. אמר לו מי הם הללו אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני. אמר לו להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם אמר לה לכי לבית אביך נטלה שני בניה והלכה לה:

[2]  ספר גור אריה על שמות פרק יח פסוק ב – על הראשונים אנו מצטערים. אף על גב דשבטו של לוי לא נשתעבד (רש”י לעיל ה, ד), היו יראים מפני גזרת “כל הבן הילוד היאורה תשלכוהו” (לעיל א, כב), וכן היה שוחט בניהם ק”ן בבקר וק”ן בערב:

[3]  ספר ישעיה פרק יט – (כב) וְנָגַף יְדֹוָד אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְדֹוָד וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם:

[4]  ספר השל”ה הקדוש – פרשת משפטים – …אבל יש רמז בכאן, רומז למה שכתבתי בפרשת בראשית (אות ט) מתחלה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקים שתף כו’. שחס ושלום ראשית המחשבה לא נתבטלה, רק נתקימה בבני עליה, שהם הראשונים אשר נשמתם למעלה במקור הנשמות, ועמהם מדקדק הקדוש ברוך הוא כחוט השערה ומדקדק בדין המדקדק כו’, עין שם בארך מה שכתבתי. ושם (אות י) בארתי כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שתף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית (שבת י א) עין שם. ועל הראשונים אלו שהם עולים בסוד המחשבה ונדונים בשם אלהים שהוא מדת הדין, ובהם נתקים ‘בראשית’, אותם ראשית הם נדונים ב’אלהים’ כו’. ועל זה רמז אהרן למשה רבנו ע”ה כשהוליך בניו למצרים, אמר על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף (מכילתא יתרו מסכתא דוישמע א). הענין, כי גלות מצרים היה ענש לאברהם אבינו בשביל שאמר (בראשית טו, ח) ‘במה אדע’, והוא חטא קטן ונענש על כך, בשביל שאברהם אבינו הוא בן עליה והוא בסוד הראשית, על כן דקדק עמו הקדוש ברוך הוא כל כך. ומשה רבנו ע”ה הוא ראשית הראשונים, כמו שנאמר (דברים לג, כא) ‘וירא ראשית לו’, והוא ‘איש האלהים’ (שם שם, א). ועל זה רמז לו אהרן, על הראשונים אנו מצטערים, דהינו צער גלות מצרים ענש לאברהם אבינו בשביל שהוא מן הראשונים, ואיך אתה משה באת להוסיף להביא עוד בניך.

[5]  נדרים דף לח/א  – אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך מה פסולתן שלך אף כתבן שלך משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך וגו’ מתיב רב חסדא ואותי צוה ה’ בעת ההיא ללמד אתכם ואותי צוה ואני לכם ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה’ אלהי אותי צוה ואני לכם ועתה כתבו לכם את השירה הזאת השירה לחודה למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל אלא פילפולא בעלמא

[6]  נדרים דף לח/א – אמר רבי יוחנן כל הנביאים עשירים היו מנלן ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה משה דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקל בלא אגרא אלא דאפילו באגרא דילמא משום דעני הוה אלא מן פסל לך פסולתן יהא שלך

[7]  שיטה מקובצת מסכת נדרים דף לח/א  – למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל אם לא יקיימו את התורה שתהא פורענות באה להם אלמא ניתנה תורה לישראל דכל התורה קרי שירה. אלא פלפולא בעלמא הוא דנתנה למשה שנתן בו דעת לדקדק ולפלפל בסברא לעמוד בעומק ההלכה ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל. פירוש:

אלא מאי דקאמר רבי יוסי שניתנה למשה הפלפולא בעלמא להבין בה בחריפות ובהבנה והיינו כתוב לך ופסל לך כאדם המדקדק בהלכה שלו ופוסל אותה מכל צד כדי לישבה:

[8]  ילקוט שמעוני מות פרק ב – ויואל משה לשבת את האיש בשעה שאמר משה ליתרו תנה לי את צפורה בתך לאשה אמר לו קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו משה מה הוא. אמר לו הבן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה מכאן ואילך לשם שמים וקבל עליו. אמר לו השבע לי וישבע לו שנאמר ויואל משה לשבת אין אלה אלא לשון שבועה שנאמר ויואל שאול את העם

[9]  ספר רמתים צופים – תנא דבי אליהו – פרק ב  – וכן שמעתי מכבוד אדמו”ר הרה”ק מו’ יצחק מאיר זלה”ה מק”ק גור בפרשת יתרו שאמר על מאמר (מכילתא יתרו י”ח, ג’) ויואל משה וגו’ שנתן בנו הראשון לעבודה זרה, ונתלהב מאוד וצעק ופשט ידו הקדושה לאמר אני נותן תקיעת כף שלא כן הדבר ולא אשא פנים למדרש אם היה כפי פשוטו. אך הענין הוא שקודם מתן תורה היה השגת האלהית רק על ידי פילוסופיא וחכמות ואצטגנינות כידוע לכל. ובאמת שיתרו פירש מעבודה זרה גם קודם שבא משה רבינו ע”ה אליו כמאמר חז”ל (שמות רבה א’, ל”ב) על הפסוק (שמות ב’, י”ז) ויבואו הרועים ויגרשום. שהשיג אחדותו יתברך מן כל העבודות זרות שחקר בהם עד תכליתם כי הוא היה הכומר הכולל וממנו יצאו ועל כן השיג מהם עצמם שירד והשיג שורשם מכל הכוחות העליונים בחכמתו וחקירתו היטב וזהו שאמר (שם י”ח, י”א) עתה ידעתי כי גדול וגו’ מכל האלהים. והמ”ם כמו מן. ויתרו ידע היטב שאין להשיג זה באמת לאמיתו רק על ידי זה וכל מה שהיה חוקר בעבודה זרה יותר השיג אחדותו יתברך באמת ויתרו רצה לזכות את בני ביתו ולזאת רצה שיתן משה רבינו ע”ה בנו לעבודה זרה. היינו שירד לתוך ענין העבודה זרה וילמוד עמו שישיג גם הוא אחדות ה’ יתברך באמת וזהו שאמרו שנתן בנו לעבודה זרה וכו’ וזה היה קודם מתן תורה. אבל לאחר מתן תורה שנשמתם נאצל מכח התורה ואף שהיה כן משעת הבריאה אך שלא נתגלה לעין כל בשר רק במתן תורה ונתגלה מקודם ליחידים כמו אדם ונח ואבות כנ”ל. על כן שוב אין צריך לשום חקירה פילסופית ולא לחכמת יתרו רק לטהר המדות על פי תורה ולזכות ולהזדכך גופו מחומריותו אז יאיר בתוכו נשמתו אשר הוא חלק אלהי וכו’ והוא ענין הרוח הקודש וזהו שאמרו (אבות א’, י”ד) אם אין אני לי מי לי. להיות עם הפשטת הגשמיות ואין רואה עצמו מי לי. וכמו האבות שקיימו כל התורה אף מקודם שניתנה, אבל אחר מתן תורה יכול כל אחד מישראל להגיע לזה

[10]   בתי מדרשות חלק ב – מדרש חסרות ויתרות פרשת בשלח  – נו (יד כט) והמים להם חומה חמה כתיב חסר ו’ ולמה לפי שנתמלא עליהם הקדוש ברוך הוא חימה וביקש לטובען בים וכל כך למה לפי שעברה עבודה זרה עמהם בים שנאמר (זכריה י יא) בים צרה ואין צרה אלא עבודה זרה שנאמר (ישעיה כח ב) והמסכה צרה כהתכנס אילולי שקדמונו רחמיו וחסדיו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (שם כח ב) חסדי יי אזכיר תהלות יי:

 

[11]  בבא בתרא דף קי/א  – ומה לך פה אמרו לו לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה אל תקרב הלום לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה מה זה בידך לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה ואתה פה עמוד עמדי תעשה כהן לע”ז אמר להן כך מקובלני מבית אבי אבא לעולם ישכיר אדם עצמו לע”ז ואל יצטרך לבריות והוא סבר לע”ז ממש ולא היא אלא ע”ז עבודה שזרה לו

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s