Parshas VaYishlach – The Culmination of Yakov’s Return

Download as Word

This week’s Parsha can be viewed as the conclusion of Toldos and VaYetze. At the end of Toldos, after the saga of the Brachos, Yitzchak calls in Yakov and sends him to marry someone from Rivka’s family. Yitzchok then gives Yakov another set of Brachos, the Brachos of Avrohom, which include Eretz Yisroel. Obviously Yitzchok expects Yakov to return there after finding a wife. The beginning of VaYetze after the Nevuah of the Ladder, Yakov makes Nedarim to HaShem. Parshas VaYishlach is the fulfillment of these Nedarim, and the return to Eretz Yisroel, to Yakov’s ancestral home with Yitzchok.

This takes twenty two years. This period of time has four components. The fourteen years, which Yakov works for Rachel and Leah. The six years he works to acquire the sheep. Then two years of return to Yitzchok. Eighteen months in Sukkot, and six months in Beit El[1].

Another way of seeing this, is an unusual aspect of Parshas VaYetze. As we know, the correct division of the Torah is not Perakim, but Parshiyos Pesuchos and Setumos, the Peh and Samach seen in the printed Chumashim. In the Sefer Torah those are blocks of white space to separate the sections. VaYetze is all one section, and as far as I know (and remember seeing, just not sure where) it is the longest such Parsha. The reason, is that since it is the Parsha of Yakov leaving Eretz Yisroel, it does not end till he returns. Yakov never takes a break and allows himself to become a citizen of Chutz La’aretz, he is always connected to Eretz Yisroel. As Yakov says, “With Lavan I was a stranger”[2], never a citizen. One can even add, and that is why Yakov can say he kept the six hundred and thirteen Mitzvoth[3], because I never became a citizen of Lavan’s home.

VaYishlach is then the fulfillment of the return. But that return is not simple. There is a confrontation with Eisav, the battle with Shechem, the birth of Binyomin that comes with the death of Rachel, and the death of Rivkah before Yakov arrives back. Chazal teach us that there are two outcomes from this lengthy journey, till he returns to Yitzchak. So long as Yakov is away from his father, he cannot fulfill Kibud Av V’em. The reciprocal to that is that Yakov’s beloved son Yosef, also does not fulfill this Mitzvah for the same twenty-two years as Yakov did not. The second, since Yakov delays fulfilling the Nedarim he made at the beginning of Va’Yishlach, Dinah is taken by Shechem. In the issue of the Nedarim, many Mefarshim discuss it, including the Parashas Derachim and the Chasam Sofer.

But what interests me is the stay in Sukkot. Yakov has returned to Eretz Yisroel, Eisav has been dealt with. Why does he not return immediately to his father’s home? The Neder, he made was, “And I shall return in peace to my father’s home.” He desires to return there, so why does he spend eighteen months in Sukkot? And another question, if you look at the next Pasuk, it says that Yakov returned complete to the city of Shechem; complete in health, wealth, and Torah[4]. In some way it would seem that the stay in Sukkot caused that. Even more, that till he was complete, he could not return to his father’s home. That is implied in Yakov’s Neder[5], that he can only return if he is complete.

The Pasuk by Sukkot emphasizes the flocks of Yakov. Why are they so important, that he needed to spend this time there? And why do the sheep need Sukkot?

The Ha’amek Davar[6] writes that Yakov delayed because of the sheep. He knew that the sheep needed to recover, and he could not return to his father’s house till the sheep were healthy. But he is puzzled by the priorities of Yakov. Why do the sheep take precedence over the Nedarim? Even though he brings another similar scenario with Moshe, it is still puzzling.

The Shem MiShmuel based on earlier sources[7], explains that the sheep are the lowest level of the descendants of Yakov. There is a Midrash that Yakov left the house of Lavan with six hundred thousand flocks of sheep. The hint is that even though not all the Shevatim were even yet born, his sojourn in the house of Lavan laid the foundations for the entire Klal Yisroel. But because they were not fully formed, they required protection from being pulled away from HaShem. This is the power of the Sukkah. After Yom Kippur, even though we have done Teshuvah, there is a need for protection. That is in case our Teshuva was not complete. So we enter the Sukkah, and in the shade of Emunah[8], we come even closer to HaShem.

Yakov felt that he could not return to his father’s home till his home was complete. He was waiting till the effects of Lavan changing his salary so many times, and trying to confuse who is part of Klal Yisroel and who is not wore off. That is the concept of the changing of the sheep. He also needed to recover from the confrontation with Eisav, and make sure that his approaching Eisav did not affect his family. Therefore he enters a Sukkah to recover from these confrontations.

But since Yakaov is punished for this delay, we see that he should have had more trust in the power of Ruchniyus, to overcome the impact of what he went through. Yakov delays the bringing of his Korban because he is afraid that he is not yet on the level to do it. He waits to return till the sheep have recovered. But as the Netziv says, this is a very fine balance. We cannot criticize the Avos, but can learn from what the Torah teaches, about when to delay a growth in Ruchniyus because we are not ready, and when to trust in the power of Ruchniyus to lift us up.

[1] מגילה דף יז/א  –  נמצא יוסף שפירש מאביו עשרים ושתים שנה כשם שפירש יעקב אבינו מאביו דיעקב תלתין ושיתא הויין אלא ארביסר דהוה בבית עבר לא חשיב להו סוף סוף דבית לבן עשרין שנין הויין אלא משום דאשתהי באורחא תרתין שנין דתניא יצא מארם נהרים ובא לו לסכות ועשה שם שמונה עשר חודש שנאמר ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות ובבית אל עשה ששה חדשים והקריב זבחים

[2] בראשית פרק לב – (ה) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה:

[3] רש”י על בראשית פרק לב פסוק ה –  ד”א גרתי בגימטריא תרי”ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי”ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים:

[4] רש”י על בראשית פרק לג – (יח) שלם – שלם בגופו שנתרפא מצלעתו (שבת לג). שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון. שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן:

[5] בראשית פרק כח – (כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹהִים:

[6] העמק דבר על בראשית פרק לג – (יז) ולמקנהו עשה סכות. פירשו חז”ל במגילה די”ז שעשה יעקב בסכות שנה ומחצה. למדו חז”ל זה משום שא”א לפרש כמשמעו שעשה למקנהו ממש סכות. דאין צאן נדרש לזה כלל. אלא לגדר. אלא ע”כ הפי’ שעשה לעצמו ובניו סכות. לשני ימות הקיץ. ואחר שכן ע”כ הפי’ ולמקנהו בשביל סיבת מקנהו שמשום הכי נתעכב כ”כ בדרך ולא הגיע לאביו וגם לא לבית אל להקים נדרו הכל היה משום מקנהו שהבין שצריכים לנוח כ”כ (וכבר ביארנו לעיל י”ג ג’ שגם א”א עשה כיב”ז. וע”ע ס’ דברים ג’ י”ט שמשה רבינו הורה לעבור על איזה דבר הגון בשביל שמירת המקנה ומכ”מ אין כל האופנים שוין ויש הרבה להזהר בזה שיהא משקל צדק. ויעקב אבינו נענש ע”ז השהוי כדאי’ במגילה שם. ובע”ר פ’ פ”א אי’ שנתבקרה פינקסו על איחור הנדר ולא נתקבל הטעם של שמירת המקנה באותה שעה. וכבר נתבאר לעיל שצווי ה’ שוב אל ארץ אבותיך לא היה על יותר. ולא עבר אלא על הנדר:):

[7] שם משמואל חלק המועדים – סוכות שנת תר”פ – ולפי דרכנו שענינו של יעקב בסוכה הוא ענין הגנה מכחות חיצונים, כמו מאז שיעקב נסע סוכותה שהי’ להגנה ולהצלה, יתישב דקדוק עצום בהא דכתיב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות ע”כ קרא שם המקום סוכות, ויש לדקדק למה לא קרא לו בית ע”ש הבית שעשה עבור הנפשות, אלא ע”ש הסוכות שעשה עבור מקנהו שאיננו כ”כ עיקר כמו הנפשות שעשה עבורם בית, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא:

אך להנ”ל י”ל דנפשות ביתו שהיו צדיקים גמורים הם לא היו צריכים להגנה מכחות החיצונים, אלא מקנהו שהוציא משיני אריות הוא לבן הארמי שהחליף את משכורתו עשרת מונים, וכל מקנהו היו ניצוצות קדושים שהיו בשבי’ ברשות לבן, ובתחבולות עשה מלחמה להוציאם משם, ובני לבן אמרו ע”ז לקח יעקב את כל אשר לאבינו, ומכלל שהוציאם משם בקדימת זמן, דאל”ה לא היתה להם שום טענה עליו, וכמו בגשמיות הפרי אחר גמר בישולו שמתפרד מן האילן מעצמו בלי תלישה, אלא ודאי שהי’ בהקדם זמן שהי’ נצרך להוציאם בכחו הגדול של יעקב, והם כדמיון ישראל שנתלכלכו בעוונות כל ימות השנה, ויוה”כ מוציאם לחירות אף שהתשובה לא היתה כ”כ שלימה ומספקת. ומש”ה כחות החיצונים רודפים אחריהם כנ”ל וצריכין הגנה בסוכה, כך הי’ ענין מקנהו של יעקב שעבורם עשה סוכות להגנה. אבל הנפשות שהיו צדיקים גמורים לא הוצרכו להגנה. ולענין תוספת אור האלקי לא הי’ ענינו של סוכות יעקב, וע”כ לא נקרא המקום אלא ע”ש הסוכות שעשה שזו היתה רבותא של יעקב, אבל בבית ל,נפשות לא היתה רבותא ליעקב כלל:

[8] שנקרא בזוה”ק בכמה מקומות צילא דהימנותא

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s