VaYera – The Treaty with Avimelech

Download as Word

In this week’s Parsha between the expulsion of Yishmael and the Akeida, there is a conversation that takes place between Avrohom and Avimelech. Avimelech comes to Avrohom and desires to make a treaty between them and their descendants. Avrohom agrees and then brings up something we did not learn about before; the theft of a well by the servants of Avimelech. They then make a special covenant and promise with the seven sheep and call the place where this treaty is made Be’er Sheva. Avrohom then plants an Eishel; seemingly a tree for providing for the numerous guests that frequented Avrohom’s home; and calls out in the name of HaShem.

What is the significance of these events and why is the treaty connected to the Eishel?

It is brought in the writings of the first Rebbe of Gur[1], the Chidushei HaRim, that the first four letters of Avimelech are an acronym for the four exiles of the Jewish people; Edom, Bavel, Yavan, and Madai. I have not found any other source for this, nor have I found an explanation for what the last two letters mean[2]. He also says[3] that it is connected to the idea of Ma’aseh Avot Siman L’Banim, the actions of the forefathers are a sign for what will happen to the Jewish people. Just as Avrohom going to Egypt established the pattern for how we would go down to Egypt, but ultimately return with even greater riches; the interaction with Avimelech is the template for the Galus into the four kingdoms. There is a hint for this, because the beginning of Galus is with the birth of Yitzchak, and he is born immediately after Sara is taken captive and then freed by Avimelech.

Based on this premise, we can read the Parsha in the following way. Avimelech and his general come to Avrohom. That represents the nations coming to conquer the Jewish people, since he brings his general. But they also desire to cause us to assimilate, and that is the treaty. Therefore, Avimelech says, “Remember the Chesed I did for you, and become a part of our nation and do Chesed for us.” Avrohom responds that we will do Chesed for the nations we are in exile, as Chazal teach us to pray for the peace of the kingdom; and gives Avimelech sheep and cattle as a sign of the Chesed we will do.

But then Avrohom sets aside seven sheep. In many sources they represent the seven Sefiros, the connection to HaShem. When Avimelech asks what is special about these sheep, Avrohom replies that our treaty is on one condition. The well which I dug, which represents the wellspring of Torah and spirituality, do not touch. Do not attempt to change our connection to how we define our connection to HaShem. Let these seven sheep be an exchange for the seven levels of spirituality. We give you the sheep the material world, and you will not touch our Ruchniyus, our wellspring.

Rabbeinu Bachya[4] writes that this is the first promise- Shevua – mentioned in the Torah. What is so special about this promise? A Shavua is connected to the word Sheva-seven. One who swears is saying that they believe in Torah and Olam HaBa. Avrohom is saying that we are willing to go into Galus, if you accept what our foundation is and will not touch it.

Seemingly Avimelech accepts this treaty, and returns to his land. However, we learn in Shmuel that he abuses this treaty. When David wants to conquer Jerusalem and prepare the way for the Bais HaMikdosh, he waves this treaty and claims you cannot attack me. Possibly one could say, that place of the Bais HaMikdosh is included in the well, the source of spirituality. As we see in VaYetze, the ladder in the dream of Yakov, is based in Be’er Sheva, and is over the Bais HaMikdosh. This was not included in the treaty.

The Eishel that Avrohom plants, is a place for whomever enjoys the fruits, comes to recognize HaShem. It is the tree that grows from the well that Avrohom dug. From here you come to recognize HaShem. Avrohom says that through the tree the world will come to praise HaShem, as he taught everyone who ate there to praise HaShem and thank the ultimate source of the food.

One can add one more idea. When Yakov descends into Galus to Egypt, he goes through Be’er Sheva. In the Targum Yonasan, he brings a Midrash that Yakov takes the Eishel, down to Egypt with him. It remains with Klal Yisroel and they bring it out with them. That is then used as the rod that goes through the beams of the Mishkan, and holds the Mishkan together. This is innermost part of the Mishkan, which comes from the Be’er of purity which is dug originally by Avrohom, and is from the Eishel which taught the world about HaShem.

In the Midrash[5] though we find that HaShem is not in agreement with Avrohom giving the sheep to Avimelech. Many different consequences arise; seven Tzadikim are killed, seven Batei Mikdash are destroyed, and others. One must say that as much as Avrohom wanted to make this trade with Avimelech, HaShem wants all the parts of the world to be sued for Kedusha, to be used by Klal Yisroel, and Avrohom miscalculated.

[1]  ספר אמרי אמת – פרשת וירא – ויקח אברהם וגו’ ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית, זקיני ז”ל אמר שאבימלך מרמז על הד’ מלכיות אדום בבל יון מדי, כי הגלות התחילה כשנולד יצחק, הגלות היה בתנאי שהאומות לא יתערבו בהפנימיות של ישראל כענין שכתוב ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר לא הניח אדם לעשקם וגו’ אל תגעו במשיחי, אבל הם עברו על תנאי זה, ועל זה נאמר וכל הבארות וגו’ סתמום פלשתים, אברהם אבינו ע”ה הכין דרך שלא יהיה להם אחיזה בפנימיות של ישראל, דכתיב כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת, זה היה כעין חליפין, לגאול מידם הפנימיות, כדכתיב וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה, לכן כתיב אחר כך ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה’ אל עולם, ואיתא אשל ר”ת אכילה שתיה לויה, שאברהם אבינו ע”ה חידש שבכל דבר יכירו שם ה’ כדאיתא במדרש שאמר להם לברך על המזון, איתא בקול שמחה ויטע אשל בבאר שבע מרומז על תוס’ שבת, כענין שאמרו אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא וכו’ וסנהדרין של ע”א, היינו שצריכים לדעת הגם שהגלות היא זמן הסתר מכל מקום הקב”ה מתלוה בכל מקום, וכל הגלות היא להוסיף גרים ולהרבות הקדושה וזה שכתוב ויקרא שם בשם ה’ במדרש שגייר גרים, וכתיב ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, שהוסיף קדושה, וגם מארץ פלשתים עשה ארץ ישראל כדאיתא בתוס’ ריש גיטין שארצו של אבימלך היא מארץ ישראל, ימים רבים הוא כענין שכתוב ימים רבים תשבי לי:

[2] Maybe they are from the word לך to go into Galus (from my son פתחיה).

[3] ספר אמרי אמת – פרשת לך לך – ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה, במדרש אברהם אבינו הכין דרך לבני ישראל וכן איתא בזוה”ק ויהי כאשר הקריב וכו’ אלא כדכתיב ופרעה הקריב דאיהו אקריב להו לישראל לתיובתא וכו’, איתא בשפת אמת הא דהטמין את שרה בתיבה שבגלות צריכה הקדושה שמירה גם בגלות נמצאת השכינה, פרעה היה הכנה ליציאת מצרים ואבימלך לארבע מלכיות נוטריקון אדום בבל יון מ

[4]  רבנו בחיי על בראשית פרק כא פסוק כג – (כג) אם תשקור לי ולניני ולנכדי. ביקש אבימלך שתי בריתות. האחד שלא יגרש אברהם את בניו מארצם, והשנית שלא ישחיתו להם פירות הארץ, זהו שאמר ועם הארץ אשר גרתה בה. ואברהם הודה בדבר ואמר אנכי אשבע. והבן היטב כי זאת השבועה היא הראשונה הנזכרת בתורה, ומפני שלשון שבועה נגזר מן שבעה כידוע בקבלה, לכך הציב אברהם שבע כבשות הצאן, וקרא המקום על שם השבועה באר שבע, וכן ביצחק מצינו שקרא הבאר על שם השבועה:

והענין כי הנשבע נכלל בשבעת הנקראים צרור החיים, ומאמין בתורה ובחיי העולם הבא, והעובר על השבועה הוא כופר בעיקר ומוציא עצמו מכלל השבועה, ואין לו חלק לעולם הבא. וכבר ידעת כי ששה קצוות עליונים הם שמו, וששה קצוות התחתונים חתומים בשמו, ועל כן בא המאמר לחכמי האמת בדיבור לא תשא, שכל העולם כולו נזדעזע, מה שלא אמרו כן בשאר הדברות:

[5]  מדרש שמואל פרשה יב – ויהי ארון ה’ בשדה פלשתים שבעה חדשים. כתיב, (בראשית כא, ל) כי את שבע כבשות וגו’. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם, אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שאני משהא בשמחת בניך שבעה דורות. דבר אחר, אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו הורגין שבעה צדיקים מבניך. אלו הן שמשון, חפני, ופנחס, שאול, ושלשת בניו. דבר אחר, אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו מחריבין ז’ משכנות מבניך. אלו הן אוהל מועד, וגלגל, ונוב, וגבעון, ושילה, ובית העולמים תרין. דבר אחר, נתת לו שבע כבשות, חייך, שארוני מחזר בשדה פלשתים שבעה חדשים. הדא היא דכתיב, ויהי ארון ה’ בשדה פלשתים שבעה חדשים:


One thought on “VaYera – The Treaty with Avimelech

  1. Dear Zave,

    I found this weeks comments about the interaction between Avraham and Avimelech prognosticating Baha’i Yisrael’s future history very interesting and profound.

    Thank you,
    Miriam Goldberg Jacobson

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s