Ke Teze – The Freeing of a Slave

Download as word

In this week’s Parsha we are taught a fascinating Halacha[1]. If a servant escapes from his master and joins the Jewish people, we do not return him to his master. There are a number of opinions what type of servant and master this is referring to. Rashi brings two opinions[2], one like the Targum, and one his own. The Targum[3] learns that it is referring to a non-Jewish slave who escapes from his non-Jewish master to the Jewish people. He cannot be returned. Rashi’s second explanation, is that even a slave of a Jew in Chutz La’Aretz who escapes from his Jewish master to Eretz Yisroel, cannot be returned to his Jewish master, but can remain in Eretz Yisroel. There is a third opinion in the Gemarra[4] that if someone purchases a slave with the intention of freeing him, one cannot renege on that commitment.

The Ramban[5], and many other Mefarshim, say that the first two explanations share a common theme. If a non-Jew desires to abandon idolatry, even if the circumstances are unclear, we cannot return him to his master where he will eventually abandon HaShem and return to serve Avoda Zara. In the second explanation, the words of the Ramban are even more pointed; since he has run away from the impurity of Chutz La’Aretz and desires to be in Eretz Yisroel, we cannot force him to abandon the purity of the land of HaShem and go back to a place where not all the Mitzvoth can be kept.

These Halachic ideas also find an Aggadic perspective. In the Zohar[6], this Halacha is connected to Bilaam. He was the advisor of Pharaoh who advocated the enslavement of the Jewish people[7]. But the Zohar adds, and there are other sources for this, that he utilized his powers of Kishuf- sorcery- to make Egypt an unbreakable prison from which the Jews could not escape. This enslavement was physical, but even more so spiritual. The Jews could not see the hand of HaShem. All they saw was power of a human to enslave them. It took the anti-Bilaam to show them that HaShem controls the world. That was who Moshe through the Makot and Krias Yam Suf, demonstrated HaShem’s spiritual mastery over all parts of the physical world. As Bilaam watched this from afar he saw his world view being destroyed. Thus when Balak offers him the opportunity to battle Moshe and curse the Jewish people he jumps. He desires to once again show his mastery over the spiritual world that Klal Yisroel represents. Thus the Zohar says that Bilaam wanted to go against this Pasuk. The Pasuk says a slave who has escaped a master who worships Avoda Zara cannot be returned. Balak and Bilaam wanted to return the Jews to slavery, both physical and spiritual. But even this he could not do since HaShem did not allow him.

But even after Bilaam we have not reached complete freedom. All the Halachic explanations are about leaving the impurity of Chutz La’Aretz for the Kedusha of Eretz Yisroel. But that KEdusha only reaches its completion and the Jews will only be completely free of any slavery, when they live in their land, with their own king, and the Bais HaMikdash. David is the beginning of this process. David finishes conquering the last redoubt of the Seven Nations in Eretz Yisroel, David establishes Malchus Bais David, and David is the foundation of the Bais HaMikdosh as we say every morning- מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

But David is also persecuted, and at different times even is forced to leave Eretz Yisroel. Shaul pursues David, and forces him at one point to leave Eretz Yisroel. In the Yalkut on Tehillim it says[8]: David calls out to HaShem. In Your Torah it says that even a non-Jewish slave should not be returned to his non-Jewish master, and I a prince the descendant of princes you will give over to be killed. And HaShem hears David’s Tefilos, and he is not captured by Shaul. The Malchus is established and Shlomo completes the work of David. We are in Eretz Yisroel, free from any outside influence.

But this idyllic situation does not remain. And as we learn through Sefer Melachim, the Kedusha of Eretz Yisroel is defiled. Ultimately the sins of Menashe and the other kings of Yisroel and Yehuda create a situation, where the only response of HaShem is to send us into exile to allow the land of Eretz Yisroel to rest and return to its Kedusha. We learn[9] that Nebuchadnezzar desires that Sanhedrin hand over Yehoyakim, and he will suffice with that in place of the destruction of the Bais HaMikdosh. Possibly that would have been enough for Klal Yisroel to do Teshuva and the Churban would not have been needed, to return Eretz Yisroel to its Kedusha. But Yehoyakim does not want to be the captive of Nebuchadnezzar and attempts to use the same claim as his ancestor David. He says, “Does it not say that you cannot return a slave to its master in Chutz La’Aretz?”  But this claim does not work. Since the foundation of this Halacha is the holiness of Eretz Yisroel, and the Kedusha is gone, he can be sent to Nebuchadnezzar, especially to try to return the Kedusha. It is better to go into Galus than stay in Eretz Yisroel in Tumah.

But ultimately this claim will work. There is a Tefila for Rosh HaShana from the Ba’al Shem Tov that says[10]: The last of the ninety eight curses is that we will be sold as slaves, But You HaSehm Yourself said that a slave cannot be sold to Chutz La’aretz. We are running today towards You. Do not give us over into the hands of the Satan, but return us to You, our true Master.

If we recognize this Kedusha of Eretz Yisroel and run towards it, then HaShem will not return us to our foreign masters, and He will fulfill His own Mitzvah, “Do not return a slave to Chutz La’aretz.”

[In another vein it is worth seeing the צרור המור  who uses this same approach about our battle with ישמעאל.

צרור המור על בראשית פרק טז פסוק ה

וכשראתה שרי הרע שעשתה, התחילה לדבר דברים לא כן כנגד אברהם חמסי עליך ותשובתה בצדה כי בפיה אמרה כי היא עשתה הדבר, וזהו אנכי נתתי שפחתי בחיקך ואם כן מה חטא אברהם. אבל היא אמרה אמת שאני אמרתי בא נא אל שפחתי במיעוט דעתי, כי דעתן של נשים קלה (שבת לג ע”ב), אבל אתה ראוי שתאמר לא אחלל בריתי בשפחתי, ולכן ישפוט ה’ ביני וביניך. והוא לא השיב לה דבר לומר בענותנותו, או לפי שראה שהוא חטא בזה. ועתה הוסיף לחטוא ואמר הנה שפח תך בידך וגומר (פס’ ו), ואיה רחמנותו ואיה תורתו שלמד שכתוב בה (דברים כג, טז) לא תסגיר עבד אל אדוניו. ובלא תורה השכל יחייבהו בעניין שבעון זה נמסרו בניו ביד ישמעאל. ורעה עוד מזאת ותעניה שרה, האם זה דרך מוסר הצדקת, שאברהם אמר לה עשי לה הטוב בעיניך לקרר דעתה, והיא עשתה והצליחה ותעניה שרה, והיה ראוי שתקרר דעתה ותאמר עכשיו שנתנה בידי לא יגע בה רע כי זה מדרך מוסר. ולכן ברחה מפניה, ממדרש אמריה צועקת ברוב כחה בוכה משתי עיניה ואומרת, אוי ואבוי כי הגביר הסגירני והבעל והגברה עיניתני: ]

[1] דברים פרק כג  – (טז) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו: (יז) עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ:

[2] רש”י דברים כג,טז – לא תסגיר עבד – כתרגומו ד”א אפילו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:

[3] תרגום אונקלוס על דברים פרק כג פסוק טז  – לא תמסר עבד עממין ליד רבונה דישתזב לותך מלות רבונה:

[4] גיטין דף מה/א  – תניא אידך לא תסגיר עבד אל אדוניו רבי אומר בלוקח עבד ע”מ לשחררו הכתוב מדבר

[5] רמב”ן על דברים פרק כג פסוק טז  – (טז) וטעם לא תסגיר עבד אל אדניו דבק למעלה, שאם יברח העבד מאדוניו אשר יצאת עליו מחנה וינצל אל מחנך, לא תסגירנו לו בממון אשר יתן לך ולפי שאמר במקום אשר יבחר, נראה שהוא מצוה שיהיה בן חורין ולא נעבוד בו אנחנו והטעם במצוה הזו, כי עמנו יעבוד את השם, ואיננו הגון שנחזירנו אל אדוניו לעבוד ע”ז ועוד שיתכן שילמד דרך מבוא העיר, כי בענין כזה ילכדו מדינות רבות על ידי העבדים והשבויים הבורחים משם ורבותינו אמרו (גיטין מה) אפילו בעבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ, שגם זה יעמוד לפני יושבי ארץ השם, וינצל מעבוד היושבים על אדמה טמאה ושאין כל המצות נוהגות שם:

[6] זוהר חלק ג דף ריב/א  – ועתה הנני הולך לעמי וגו’, רבי יהודה פתח (דברים כג טז) לא תסגיר עבד אל אדוניו וגו’, עמך ישב בקרבך, כמה חביבין מלי דאורייתא, כמה חביבה אורייתא קמי קודשא בריך הוא, כמה חביבה אורייתא דאורית לה קודשא בריך הוא לכנסת ישראל:

תא חזי, בשעתא די נפקו ממצרים, שמע בלעם דהא חרשוי וקסמוי וכל אינון קשרין לא סליקו בהו בישראל, שארי לגררא גרמיה ולמירט רישיה, אזל לאינון טורי חשוכא, ומטא לגבי אינון שלשלאי דפרזלא:

[7]סוטה דף יא/א –  א”ר סימאי שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית

רש”י סוטה דף יא/א

באותה עצה – דנתחכמה לו:

[8]  ילקוט שמעוני תהלים – פרק נד – רמז תשעא – כך אמר דוד רבש”ע שאול הוא מלך למי אני קובל אלא לך הוי אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני גבורות של תורה, וכן הוא אומר לי עצה ותושיה וגו’, כמ”ש בתורה לא תסגיר עבד אל אדוניו, ומה עבד שהיה עובד עו”א אמרה תורה לא תסגיר אם יבא אליך, אני שאני נשיא בן נשיא ה’ דורות מנחשון עד ישי עאכ”ו אל תסגירני ביד המלך הוי בגבורתך תדינני בגבורה של תורה.

[9] מדרש רבה בראשית פרשה צד פסקה ט  – תני בשעה שעלה נבוכדנצר לכבוש את יהויקים עלה וישב בדפני של אנטוכיא ירדה סנהדרי גדולה לקראתו אמרו לו הגיע זמנו של בית הזה ליחרב אמר להם לאו אלא יהויקים מלך יהודה מרד בי תנו אותו לי ואני אלך אזלון ואמרין ליהויקים נבוכדנצר בעו לך אמר להו וכך עושים דוחים נפש מפני נפש לא כן כתיב (דברים כג) לא תסגיר עבד אל אדוניו אמרו לו לא כך עשה זקנך לשבע בן בכרי הה”ד (שמואל ב כ) הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה כיון שלא שמע להם עמדו ונטלוהו ושלשלו אותו ופייליה:

[10]ספר בעל שם טוב על התורה – לראש השנה ויום כפור – הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים וגו’ (ירמיה ל”א), למי נפנה, לימין ואין עוזר וכו’, האם נמכור את עצמינו לעבדים לאומות העולם, ואילו לעבדים נמכרנו החרשתי, אף על פי כן בנמכר לעקר משפחת גר כתיב (בפ’ בהר) או דודו או בן דודו יגאלנו, וקרובי אם אפסו הן אתה נותרת (לשון הפייט בגאולה לשבת חמישי אחר פסח) כדכתיב (בתהלים קמ”ה) קרוב ה’ לכל קוראיו, גואלי אם פסו הן אתה נשארת (שם בפייט הנזכר) כל שכן שכתבת בתורתך בסוף הצ”ח קללות (בפ’ תבא) והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה, ואף על פי’ כן עבדים אנחנו כמו שכתוב (ישעיה כ”ו) בעלונו אדונים זולתך, והרי כתיב בתורתך (בפ’ תצא) לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך וכו’ בטוב לו לא תוננו, והרי אנחנו נסים היום אליך, כמו שכתוב (ירמיה ט”ז) ה’ עוזי ומנוסי, אליך אנוס לעזרה, לפני כסא כבודך, לא תסגרינו לאדון הצר השר הסורר:

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s