The Travels of Masei

download as word

Parshas Masei עיי העברים

This week we finally synchronize the reading of the Torah Eretz Yisroel and Chutz La’Aretz. In Parshas Masei, we read the forty two encampments of Klal Yisroel as they travel through the desert. The Ramban explains why we need to review all of them, but I would like to examine one specific one, in the context of this Shabbos, Shabbos Chazon.

Towards the end of the travels, we arrive at a place called עיי העברים. Rashi does not suffice as he does with most of the encampments, without an explanation. Most of the places, at least on the level of Pshat, are names. Obviously nothing in the Torah is by chance, but Rashi who says, “That I only came to teach Pshat”, only explains if there is a reason. Here Rashi chooses to explain the meaning of the name.

Rashi writes[1], “A place of destruction and piles of stones, as it says in Micha, and in Tehilim.” Looking at those two Pesukim shows something interesting. The Pasuk in Michah is referring to the destruction of Shomron and the exile of the Ten Tribes, and the Pasuk in Tehilim is obviously referring to Yerushalayim. Rashi here is explaining this Pasuk based on the two exiles of Klal Yisroel, that of Malchus Yisroel and Malchus Yehudah. It would seem that this place in the travels of Klal Yisroel connects to the exile and destruction.

More interesting, is that in the original telling of the travels Rashi explains it differently[2]. He writes, that the word is a word of destruction, from the word to sweep, and it means a place that is swept to destruction. But Rashi writes that he does not know why it is called such a place. What is this place?

The Midrash Tanchuma writes[3] that these names signify the end of the Galus in the desert. Ovos means where we were enemies to HaShem. עיי העברים we were full of sins. Nachal Zared was only a few inches wide, but till we did Teshuva we could not cross it. But once we did the Nevuah returned to Moshe and HaShem desired a connection with His children. The GR”A writes[4] that at Nachal Zared the encampment after עיי העברים was where all those who sinned in the Meraglim die and we were ready to enter Eretz Yisroel.

The GR”A adds that this was the border of Shevet Gad. Their bracha was, “Blessed is He who expands Gad.” The portion of Gad had no real border, it had the characteristic of a portion without boundaries[5].

So it would seem that עיי העברים is the last place before the redemption. If the travels of the desert represent the travels through the Galus, before you enter Eretz Yisroel, you need to finish the Galus. That is עיי העברים. But then you reach the place of Gad which is without boundaries, that is the final Geulah.

In the original Pasuk where this encampment is mentioned[6], and again here; it is mentioned in connection with the border of Moab. It could be that it comes to remind us of the final Geulah comes through a descendant of Moab, through Ruth and Dovid.

May our travels come to their final destination through the descendant of Dovid.

 

[1] (4) רש”י על במדבר פרק לג פסוק מד- בעיי העברים – לשון חרבות וגלים כמו (מיכה א) לעי השדה (תהלים עט) שמו את ירושלים לעי

[2] רש”י על במדבר פרק כא פסוק יא – בעיי העברים – לא ידעתי למה נקרא שמם עיים ועי לשון חורבה הוא דבר הטאוט במטאטא והעי”ן בו יסוד לבדה והוא מלשון יעים (ישעיה כח) ויעה ברד:

[3] מדרש תנחומא חקת פרק יט – ויסעו בני ישראל ויחנו באובות שנעשו אויבים למקום ויחנו בעיי העברים שהיו מלאים עברה ויחנו בנחל זרד שלא היה הנחל אלא מלא זרת ולא יכלו לעברו ושלשים ושמנה שנה נשתהו לעברו שנאמר (דברים ב) עתה קומו ועברו לכם את נחל זרד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע וגו’ משם נסעו ויחנו מעבר ארנון שנתרצה להם הקב”ה:

[4] אדרת אליהו על במדבר פרק כ פסוק א – ועל פני מואב למזרח שמש עד נחל זרד, ולו ארבעה שמות. נחל זרד דכאן, ובפרשת מסעי (לג, מה) נקרא דיבן גד, וגם נקרא בשירה מתנה, ובספר מלחמות נקרא והב. ולפי שמשם התחלת נחלת בני ישראל נקרא מתנה וכן והב. ושם אצל נחל זרד תמו כל אנשי דור המדבר כי שם התחלת גבול ישראל והם לא יכלו לראות אפילו פירותיה, ומשם נסעו ובאו מעבר ארנון ונקרא עלמן דבלתימה, ובשירה נקרא נחליאל.

[5] –  אדרת אליהו על במדבר פרק כב פסוק לו – אלא דברכו משה לגד (דברים לג, כ) וטרף זרוע אף קדקד, שלקח מנחלתו כמו קדקד, צד מזרח, ולקח נחלתו בלי מצרים לפי שלראובן ומנשה היו להם מצרים, גשורי ומעכתי למנשה ולראובני גבול בני עמון, אבל לגד לא היה לו שום מיצר. וגם לרוחב ארץ ישראל לקח נחלתו כמו זרוע גם כן בלי מצרים, ועד הנחל לקח, ולכן נקרא דיבן גד, וזהו שכתוב (שם) ברוך מרחיב גד, שאין לו שום מיצר כלל. ולכך כתיב בדברים (ב, יג) קמו ועברו לכם את נחל זרד, כי שם כלו מתי מדבר לפי שנחל זרד הוא הנקרא דיבן גד ובו התחיל נחלת ארץ ישראל שהוא גד.

[6] ספר במדבר פרק כא – (יא) וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ:

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s