Parshas Naso – The Shabbos Korban of Ephraim

Download as Word

In the listing of the Korbanos of the Nesiim, the seventh Nasi is from Ephraim. Since the Nesiim began to bring their Korbanos on the first day of the week, this Korban is brought on Shabbos. In general, Korbanos are not brought on Shabbos. Only a Korban Tzibur can be brought on Shabbos. Even the Korban Pesach which is brought on Shabbos, it is only because it is defined as a Korban Tzibur[1]. But the Korbanos of the Nesiim are very clearly a Korban Yachid[2], and the Korban of Ephraim is brought on Shabbos. Why?

The Da’as Zekinim of Tosfos[3] brings a Midrash that brings the Pasuk when Yosef invites his brothers in to join him for a meal. The word used is “to prepare”. That says the Midrash refers to the preparations of Shabbos, and from here we see that Yosef kept the Shabbos. Therefore continues the Midrash, Yosef merited that his son’s Nasi should bring a Korban on Shabbos.

On one level this can be understood. If anyone else brought their Korban on Shabbos, it could be construed as a lack of respect for Shabbos. But since the descendant of Yosef is the one who does this, he is obviously not disrespecting Shabbos, so it is permitted. But still the questions remains, why honor Shabbos by seeming to desecrate it? As the words of the Midrash say, “Says HaShem in the merit of your keeping Shabbos before the Torah was given, your child will bring his Korban on Shabbos, even though an individual Korban is not brought on Shabbos.” There is very clearly some connection here that requires explanation.

There is another point to clarify. Yosef receives the Bechorah and becomes two Shevatim, Ephraim and Menashe. The one chosen to bring the Korban on Shabbos is Ephraim. Ephraim is not only the name of a Shevet but also a general name for Klal Yisroel. Just as there are two Moshiach, one from Yehudah and one from Yosef through Ephraim; among all the Shevatim Klal Yisroel is called either Yehudim or Ephraim. We see this in the Pasuk as explained by the Midrash[4], “A beloved son is Ephraim”, which is referring to all of Klal Yisroel. But why Ephraim?

Ephraim is the plural of Epher- ashes. Klal Yisroel exists through two ashes, Avrohom and Yitzchok. Avrohom by the furnace of Nimrod and Yitzchok by the Akeidah[5]. Therefore we are called Ephraim. But the actual meaning[6] is “that HaShem made me fruitful in the land of my affliction.” The ashes are ultimately what produces the fruit. We Klal Yisroel are a contradiction. We thrive by being ashes. But if Ephraim is the name of Klal Yisroel as represented by the Avos then where is Yakov? We can answer this by saying that the two letters at the end of the name are Gematriya fifty. That is the Gematriya of ‘Col’. Yakov is the one who is blessed with ‘Col’[7]. So Yakov is also mentioned here, and Ephraim includes all the Avos[8].

Explains the Chasam Sofer[9] that HaShem did not want the dedication of the Mishkan on Shabbos to be by any Shevet other than of Yosef who kept Shabbos even outside Eretz Yisroel. There is a long discussion about the keeping of the Torah by the Avos. One of the issues is that Yakov married two sisters which is not according to the Torah. The Ramban explains[10], is that Avos only felt the responsibility to keep the Torah only in Eretz Yisroel. But here we find that Yosef kept the Torah even in Mitzrayim. This shows another level of dedication to keeping Shabbos.

The mutual responsibility that all Jews have for each other only took effect when we entered Eretz Yisroel. So in Eretz Yisroel we perform Mitzvoth. But Yosef takes on that responsibility for Mitzvoth even in Chutz La’aretz. He also takes on responsibility for the nation in Mitzrayim[11], “And Yosef provides bread according to the needs of the children.” In Eretz Yisroel we are a Tzibbur, in Chutz La’aretz a group of individuals. But Yosef who keeps Mizvot even in Chtz La’aretz, is a Tzibur even outside Eretz Yisroel. That is why his son’s name is Ephraim, the name of Klal Yisroel is that even in Chutz La’aretz we carry our Avos with us, and can multiply, as a nation.

The Sfas Emes explains[12] how Yosef joins together all the Shevatim. There are many levels to explain this, but possibly we can say the following. Avos produce Shevatim. Shevatim are still themselves a Tzibur. No Shevet can ever disappear, says the Gemarra in Bava Basra. But the Shevatim are a source from which individuals arise. The only Shevet to produce Shevatim is Yosef. And from him comes Ephraim, whose name includes all the Avos. Therefore he represents Tzibur. So even though Korbanos of all the other Shevatim are a Korban Yachid, and cannot be brought on Shabbos; Yosef and specifically Ephraim can bring a Korban Tzibur already now.

That is why his Korban is a reward for keeping Shabbos. It becomes a different level of Korban that can be brought on Shabbos as a Korban Tzibur, not only as a Korban Yachid.

[1]  רמב”ם פירוש המשניות – הקדמת הרמב”ם לסדר קדשים – והמין הרביעי קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור והוא קרבן פסח ששוחט כל אחד ביום י”ד בניסן כמו שביארנו בתחלת פסחים:

[2]  רש”י במדבר פרק ז פסוק יד – מלאה קטרת – לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד והוראת שעה היתה:

[3]  דעת זקנים מבעלי התוספות על במדבר פרק ז פסוק מח – ביום השביעי נשיא לבני אפרים – ושבת היה שהרי ביום הראשון ראשון היה למעשה בראשית ולפי שיוסף היה שומר שבת קודם שניתנה התורה שנא’ וטבוח טבח והכן ואין הכנה אלא לשבת שנא’ והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו אמר לו הקב”ה שבזכות זה יכין בנך קרבנו ביום השבת שאין קרבן יחיד דוחה את השבת וזש”ה לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי …וכן עתה התיר לשבט אפרים לחלל את השבת בשביל קרבן יחיד.

[4]  מדרש רבה בראשית פרשה עא פסקה ב – תני רבי שמעון בן יוחאי לפי שכל הדברים תלוין ברחל לפיכך נקראו ישראל על שמה (ירמיה לא) רחל מבכה על בניה ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה (עמוס ה) אולי יחנן ה’ צבאות שארית יוסף ולא סוף דבר לשם בנה אלא לשם בן בנה שנאמר (ירמיה לא) הבן יקיר לי אפרים:

[5]  פירוש בעלי התוספות על בראשית פרק מא פסוק נב – קרא אפרים. על שם שני אבות אברהם ויצחק שנאמר בהם אפר. באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר. יצחק נעשה כאפר על גבי המזבח ולכך נקראו ישראל אפרים דכתיב הבן יקיר לי אפרים:

[6]  בראשית פרק מא – (נב) וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי

[7]  בראשית פרק לג – (יא) קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח:

[8]  שער הפסוקים – פרשת שמות – גם בשם אפרים, יש בו חבור אפ”ר מ”י. והנה אפר, הוא ענין ה’ גבורות מנצפ”ך, שעולים בגימטריא ע”ה כמנין אפר כנודע. והנה הם נתונות בתוך עטרת היסוד, הנקרא כ”ל, כמנין מ”י, שהם בחי’ קבוץ ה’ חסדים שבו, וכל א’ כלול מעשר, הרי מ”י וזהו ענין אפ”ר מ”י, אשר מאותה ההארה נעשה אפרים. ונמצא, כי יוסף הוא היסוד, ואפרים הוא הארת הגבורות:

[9]  הנראה מזה שלא רצה הקב”ה שתחנך המשכן ע”י חלול שבת משום א’ מנשיאי שבטים כ”א ע”י שבט יוסף דרב גוברי’ שכבר שמר השבת בח”ל,

[10]  רמב”ן על בראשית פרק כו פסוק ה – ויש לשאול, אם כן איך הקים יעקב מצבה (להלן כח יח) ונשא שתי אחיות, וכדעת רבותינו (ב”ר עד יא) ארבע, ועמרם נשא דודתו (שמות ו כ), ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה (שם כד ד), והאיך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על הדבר, והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו וביעקב דרשו (ב”ר עט ו) ששמר את השבת וקבע תחומין ואפשר שיהיה זה בשבת מפני שהיא שקולה ככל התורה כולה (ירושלמי ברכות פ”א ה”ה), שהיא מעידה על מעשה בראשית:

… והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות, וכן עמרם, כי המצות משפט אלהי הארץ הן, אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום (קדושין לו:) וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה (בספרי דברים פסקא מג), ואני אעירך בו בעזרת השם (ויקרא יח כה, דברים יא יח) …

[11]  בראשית פרק מז – (יב) וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף:

[12]  שפת אמת ספר במדבר – פרשת נשא – שנת תר”ס – השביעי נשיא לבני אפרים שדורש על יוסף מי הקדמני ואשלם שאעפ”י שאין קרבן יחיד דוחה שבת נצטוה להקריב בשבת ע”ש. והענין כי בחי’ השבטים הם ימי המעשה כנ”ל. ויצא יוסף מן הכלל וקרבנו כקרבן ציבור שהוא כולל כל השבטים. והוא בחי’ ברכה אמצעיות של תפלת שבת והוא מקשר השבטים אל האבות. ועליו נאמר תחת כל השמים לי הוא כמ”ש במ”א מזה]:

 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s