Va’Era – The Land of Goshen

The land of Goshen is the domicile of the Jewish people when they arrive in Egypt. As the Pasuk says in Vayigash[1], “Yakov sent Yehudah before him to Yosef to prepare the land of Goshen.” And through many Pesukim we see that Goshen is the main place where the Jews lived during the Galus in Egypt. This repeats itself in this week’s Parsha in connection with the Makos that there was a clear division between the Jews and the Egyptians. In the Makos of Arov[2] and Barad[3], it says that they did not take place in the land of Goshen. What is special about Goshen, and how does that connect to these Makos?

If we go back to the original Galus in Egypt, when Avrohom goes down to Egypt during the first famine, the Ma’aseh Avos – the actions of the Avos which creates the pattern for their descendants we begin to find a connection[4]. After Sara is taken to the palace of Pharaoh, he and his servants are punished by plagues. He realizes his mistake and frees Sara, and compensates her for the kidnapping and shame. The Midrash[5] says that part of the compensation was the land of Goshen. Therefore the Jews when they come to Egypt go to their ancestral inheritance. In fact, they Midrash differentiates between the other parts what Pharaoh gives Sara which are gifts, to Goshen which is an inheritance for her descendants.

The Midrash[6] also says that the reason none of the Jewish women were enticed during the Galus is because of the courage of Sara. Since even though Pharaoh offered her whatever she desired, she remained true to HaShem and Avorohom. Even though to us this might sound like not such a great act, the truth is that we are only able to view it in such a way because of the power of Sara. If not for the spiritual DNA of Sara that we carry, the enticement would be so great that we would fail. Only because Sara with her great strength overcame the blandishments and enticements of Pharaoh, can we view such enticements with disdain. The reward is the land of Goshen.

If we go back to the Pasuk where Yakov sends Yehudah to prepare the way to Goshen, Rashi there brings a Midrash Agada[7]. Yehudah was to prepare a Bais Midrash. Wherever we go the first thing we prepare is the place of Torah. But based on what we said previously, there is a special reason why that is the place. In Chazal[8] Goshen in Hebrew is an acronym for “fifty gateways of strength”. It is a place of strength. One understanding of strength is the strength of Sara. Just as there are “fifty gateways of strength”, there are the Ramban writes in the introduction to Chumash, “fifty gateways of understanding” of the Torah. Where do you build the Bais Midrash? Where there is a place of Kedushah, which Sara received because of her separation from the enticement of Pharaoh.

In Sefarim, it says that we lived in Goshen because of the Kedusha that it had, as a result of it not being actually part of Egypt, but the inheritance of Sara. As depraved as Egypt was, Goshen was protected from this, and was a place fit for Yakov to live. As Rashi says that the Shecinah went down to Egypt with Yakov, but to Egypt itself it did not go, only to Goshen.

In Yehoshua[9], one of the parts of the land the Yehudah receives is called Goshen. The commentaries explain that there was a place in Eretz Yisroel also called Goshen. But those who follow the approach of Remez, say that Goshen was a place on the border, and where Yehudah built the Bais Midrash was that part that was connected to Eretz Yisroel.

In every Jewish home, the walls are created by the woman, as she circles the Chasan under the Chupah. She creates the place of Kedusha, where then the Shechinah can rest. That is what Sara created when she resisted Pharaoh and that is where Yakov sends Yehudah to build a Bais Midrash in that house of Kedusha. But why do those specific Makos which mention Goshen?

R’ Tzadok[10] writes something that might answer this, even though there are parts I do not fully understand. The Makos are parallel to the Dibros. In most Sefarim the parallel is from one through ten in the two sets. But some learn differently. R’ Tzadok says that Arov is parallel to Kibud Av. Honoring parents is something that the non-Jews understand. But there is a difference. Pirkei Avos seems to be good advice. But actually it is part of the Torah. That is why it begins with the Mesorah, to emphasize that it is part of the Torah. It may seem we are doing the same, but they are different. In Egypt the Kibud Av is not connected ultimately to HaShem, but in Goshen where we learn Torah it is. Therefore the difference is emphasized. We are connected to Torah, so there is no Arov.

Barad had the fire in the hail. Why? Especially since Egypt was not even warned about the fire, and for the Makah it was not needed. Says R’ Tzadok[11] the fire is the Torah of Avrohom. Goshen was a place of Torah, created by Avrohom’s wife Sara, and therefore it needs to mention that because of the Torah Goshen was unaffected by this Makah.

So Goshen is that place of Kedusha that can always connect us to Eretz Yisroel, and even within the outside world, we learn two things. First, that to learn Torah we need to live within the Kedusha of Sara. Second, that fire of the Torah which for Egypt is a punishment, for us is the life force that keeps us alive.

[1]  בראשית פרק מו – (כח) וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גּשֶׁן:

[2]  שמות פרק ח – (יח) וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְדֹוָד בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

[3]  שמות פרק ט – (כו) רַק בְּאֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד:

[4]  מדרש רבה בראשית פרשה מ פסקה ו – ר’ פנחס בשם רבי הושעיא רבה אמר אמר הקב”ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך את מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו באברהם כתיב (שם יב) ויהי רעב בארץ בישראל כתיב (שם מח) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ באברהם כתיב (שם יב) וירד אברם מצרימה לגור שם ובישראל כתיב (במדבר כ) וירדו אבותינו מצרימה באברהם כתיב לגור שם ובישראל כתיב לגור בארץ באנו באברהם כתיב כי כבד הרעב בארץ כנען בישראל כתיב והרעב כבד בארץ באברהם כתיב ויהי כאשר הקריב בישראל כתיב ופרעה הקריב באברהם כתיב (בראשית יב) והרגו אותי ואותך יחיו ובישראל כתיב (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו באברהם כתיב אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וגו’ ובישראל כתיב וייטב אלהים למילדות באברהם כתיב ויהי כבוא אברם מצרימה ובישראל כתיב (שם) אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה באברהם כתיב (בראשית יג) ואברם כבד מאד במקנה ובישראל כתיב (תהלים קה) ויוציאם בכסף וזהב באברהם כתיב ויצו עליו פרעה ובישראל כתיב ותחזק מצרים על העם באברהם כתיב וילך למסעיו ובישראל כתיב אלה מסעי בני ישראל:

[5]  פרקי דרבי אליעזר – פרק כו – ר’ יהושע בן קרחא אומר שרה היתה אשת פרעה מאהבתו אותה כתב לה בשטר כתובתה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה לפיכך ישבו בני ישראל בארץ גושן בארץ שרה א

[6]  ילקוט שמעוני ויקרא – פרק כד – רמז תרנז – דבר אחר ויצא בן אשה ישראלית הדא הוא דכתיב גן נעול אחותי כלה וגו’. אמר ר’ פנחס גן נעול אלו הבתולות, גלנעול אלו הבעולות, מעין חתום אלו הזכרים, שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה, ונגדרו כל הנשים בזכותה, יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל האנשים כולם בזכ

[7]  רש”י על בראשית פרק מו פסוק כח – לפניו – קודם שיגיע לשם. ומ”א להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:

[8]  ספר קהלת יעקב – ערך אר – ארץ גושן כתבתי בספרי קול יעקב על התורה פרשת בא שהוא ארץ שלנו שנברא על ידי הגבורה ששורשה מנ’ שערי גבורה שבבינה, גשן ראשי תיבות נ’ שערי גבורה:

[9]   שפתי כהן על בראשית פרק מו פסוק כח – והרד”ק ז”ל כתב בספר יהושע (י”א, ט”ז) את כל הארץ הזאת ואת כל ארץ הגושן זה לשונו אין זה גושן של מצרים והיא נבלעת בתוך ערי ישראל כמו שאמר ויעל לקראת אביו גושנה מלמד שהיא בעליה כלפי ארץ ישראל ובזכות שהלך יהודה בשליחות אביו להורות לפניו זכה שיהיה לחלקו ארץ גושן שהיא טובה עד כאן, אם כן גושנה היא ארץ ישראל אבל ארץ גושן היא חוץ לארץ לזה גושנה בה”א בסוף, ולזה אמר ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך בעבור תשבו בארץ גושן, אבל יעקב אבינו היה בגושנה באותה רצועה שהיא ארץ ישראל כי אותו מקום לא היה מכיל לכולם כי אם ליעקב לבד. ואפשר באומרו ואת יהודה שלח לפניו רמז כאן שנשתלחה אותה רצועה מארץ ישראל לגושן, וזה שחזר ואמר לפניו גושנה אותה רצועה היתה נעלמת שלא היתה נודעת אלא ליעקב ולבניו, ולזה אמרו לו ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גושן, וכן אמר פרעה במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גושן:

[10]  ספר צדקת הצדיק – אות קצא – ונראה דלכן במכות ערוב נאמר (שמות ח’ י”ח) והפליתי וכן בדבר (שם ט’ ד’) והפלה. ובשאר מכות לא נזכר כלל ובברד נאמר סתם שבגושן לא היה בלא והפלה. דיש לומר ערוב נגד כבד בדברות שהוא מדת דרך ארץ והשם יתברך מפלה ומברר שאומות עכו”ם אינן בדרך ארץ כלל כמו ישראל. ואמרו בשבת (קנ”א ע”ב) אין חיה רעה וכו’ נדמה כבהמה. ומי שהוא בדרך ארץ יש לו צורת אדם מה שאין כן בור אינו מן הישוב ונדמה כבהמה על זה בא מכת ערוב. ולכן נאמר בו כי אני ה’ בקרב הארץ שזהו אמיתות מדת דרך ארץ שבהנהגת הארץ אני ה’ כנזכר לעיל [ויש לפרש בקרב כי בקרבים הוא הנהגת דרך ארץ ועוד דעל ידי מאכלות אסורות נדמה לבהמה כמו שמובא בזוהר (ח”ב קכ”ה ע”ב) על נבוכדנצר. ודניאל שלא נתגאל בפת בג וגו’ ניצול מאריות]:

[11]  ספר פרי צדיק פרשת בא – אות ג – ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד וגו’, ובדבר ה’ למשה להתרות לפרעה לא נזכר אש ואש מתלקחת ובאמת לא נצרך האש להמכה דלא נזכר דשרף האש רק ויך הברד וגו’. והענין כמו שאמרנו שסדר המכות היו נגד עשר ספירות מתתא לעילא ומכת ברד היא נגד מדת החסד דאברהם אבינו ע”ה מרכבה לה חסד לאברהם. והיו המכות נגוף למצרים ורפוא לישראל ועל כן זכו ישראל במכה זו לאש מתלקחת שמרמז לדברי תורה. דבאברהם התחיל הב’ אלפים תורה והוא היה הראשון שקיים ולימד התורה שלא ניתנה


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s