Parshas VaYeshev – The Family of Shelah

It is a bit hasty as I am finishing this early, since I daven for good as Shabbos approaches but am not certain I will have Yishuv Ha’Daas to write later in the week. Thank you to everyone for all their support

In the middle of this week’s Parsha is the incident of Yehuda and Tamar. However calling it that ignores the beginning which is Yehudah’s marriage to Bat Shua. Even if that marriage is discussed, usually the emphasis is on Er and Onan. But there is a third child from the marriage of Yehudah and Tamar who is Shelah. He seems to be ignored. He is meant to do Yibum with Tamar, but is superseded by his father. What then happens to him? He is counted in the children of Yehudah and is mentioned in BaMidbar as one of the families of Yehuda along with Peretz and Zerach. But he seems to be the only remnant of Yehudah’s marriage to Bat Shua and what does it signify?

The whole marriage of Yehudah to the daughter of Shua a Canaanite is problematic. All of the Avos were very careful to not marry outside their family. The Shevatim- at least according to one major opinion married their twin sisters[1], but Yehudah the future king, the progenitor of Moshiach marries Bat Shua! There is one Mefaresh who says that is why this marriage does not produce Moshiach, but only from Yehudah’s marriage to Tamar who is the daughter of Shem, that Moshiach comes from. Also there are those who say the prohibition that Yakov made that only his children should carry his coffin and not his grandchildren was partly because of Shelah.

In Divrei HaYamim the genealogy of Malchus Bais Dovid is retold[2]. And there we are told that there are descendants of Shelah, with quite unusual names. These people are identified with Machlon and Chilyon the sons of Elimelech and Na’ami. The parallel is striking. Na’ami’s children enter into marriages which end in seeming oblivion. But from the ashes of those marriages come the progenitors of Moshiach. Yehudah marries Tamar the ex-wife of two of his sons; and Boaz marries Ruth the ex-wife of two of Shelah’s grandchildren. From those two marriages comes Moshiach.

The Gemarra in Bava Basra explains the Pasuk in the following way[3]. Yokim is Yehoshua who established his promise to the people of Givon (The name Yokim is from the word KAM to establish). The people of Koziva are the Givonim who lied to Yehoshua(KAZAV means to lie). Yoash and Saraf are Machlon and Chilyon the sons of Na’ami. Yoash because he gave up hope of the Geulah(from the word YEIUSH), and Saraph because they are to be burnt for marrying Moabites. Yishvi Lechem is Ruth from Moav who returned and attached herself to Bais Lechem Yehudah.

The Maharal explains this Gemarra[4]. His first question is why are Yehoshua and the Givonim mentioned in this Gemarra in explaining a Pasuk about Yehudah? He answers that Yehoshua who conquers Eretz Yisroel is preparing the way for Malchus Bais Dovid who are to rule over Eretz Yisroel. In a sense Yeshoua was like Moshiach ben Yosef preparing the way for Moshiach ben Dovid. But since Yehoshua swore to the Givonim that he would not wipe them out and allowed Canaanites to remain in the land, the conquest was never complete, and there will be a Churban.

The Maharal then adds something startling. Really Shelah the third son of Yehudah was to marry Tamar and from him was supposed to come Malchus Bais Dovid; but Yehudah preceded him, and married Tamar first.

I think we can add two points to this. Firstly, Yehudah himself marries a Canaanite, and Shelah would have been from Canaan. But since Yehudah took Tamar who was a descendant of Shem directly that circumvented Shelah, and removed the taint of Canaan from Malchus Bais Dovid. But still since Yehudah originally did marry such a woman, there was a taint.

Secondly, Yehosua marries Rachav. Tosafos[5] in a number of places discusses how he could marry a woman of Canaan if there is a specific commandment to wipe them out? But the Yalkut[6] says that since Yehoshua married Rachav, there descends from him Yirmiyahu who prophesizes about the Churban. As the Pasuk says that if someone from Canaan will survive they will be a thorn in your side. The prophecies of Yirmiyahu are themselves a certain amount of fulfillment of that Pasuk since Rachav was left alive. So here too, the marriage to Bat Shua introduced a certain amount of Canaan to Klal Yisroel that creates a potential for Churban in Malchus ben Dovid, as the Maharal says.

But looking at the GR”A in Divrei HaYamim we see that Shelah’s descendants are described as intimately involved in assisting in the construction of the Bais HaMikdosh. He says they made the clothes of the Kohanim and the helped in the construction of the Bais HaMikdosh.

The GR”A writes in Mishlei that the Cannani of Aishes Chayil is the merchant who desires to help Talmid Chochom learn Torah. Possibly, the even though Shelah comes from a Cannani that is not meant to part of Klal Yisroel, and the Givonim are introduced into Klal Yisroel in a duplicitous manner they are given a chance to redeem themselves by participating in the Avodas HaShem of Shiloh and the Bais HaMikdosh. Shelah’s family takes advantage as the GR”A in Divrei HaYamim writes. But the Givonim remain whom they are, and demand the revenge from Shaul’s family in Shumuel. And therefore the Midrash[7] writes they have no redemption even in Olam Haba.

[1]  רש”י על בראשית פרק לז פסוק לה – וכל בנתיו – רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום

[2]  פר דברי הימים א פרק ד – (כא) בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ: (כב) וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים: (כג) הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם:

[3]  בבא בתרא דף צא/ב – כתיב מחלון וכליון וכתיב יואש ושרף רב ושמואל חד אמר מחלון וכליון שמן ולמה נקרא שמן (שרף ויואש) [יואש ושרף] יואש שנתיאשו מן הגאולה שרף שנתחייבו שריפה למקום וחד אמר יואש ושרף שמן ולמה נקרא שמן מחלון וכליון מחלון שעשו גופן חולין וכליון שנתחייבו כליה למקום תניא כמאן דאמר מחלון וכליון שמן דתניא מאי דכתיב ויוקים ואנשי כוזיבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים ויוקים זה יהושע שהקים שבועה לאנשי גבעון ואנשי כוזיבא אלו אנשי גבעון שכזבו ביהושע ויואש ושרף אלו מחלון וכליון ולמה נקרא שמן יואש ושרף יואש שנתיאשו מן הגאולה שרף שנתחייבו שריפה למקום אשר בעלו למואב שנשאו נשים מואביות וישבי לחם זו רות המואביה ששבה ונדבקה בבית לחם יהודה והדברים עתיקים דברים הללו עתיק יומיא אמרן [דכתיב מצאתי דוד עבדי וכתיב שתי בנותיך הנמצאות]: המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם המה היוצרים אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם יושבי נטעים זה שלמה שדומה לנטיעה במלכותו וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל עם המלך במלאכתו ישבו שם זו רות המואביה שראתה במלכות שלמה בן בנו של בן בנה

[4]  ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד קכ – מסכת בבא בתרא – ויוקים ואנשי כוזיבא כוזיבא וכו’. יש לתמוה מאד כי הכתוב הזה מדבר בבני שלה ואלו יהושע לאו מבני שלה וכן אנשי כוזיבא והם הכנענים שכזבו ביהושע מה ענין ךלהם לשלה בן יהודה והנראה אלי בפי’ הזה כי הכתוךב מרמז כאן על מלכות בית דוד שבא בסבת מחלון שנשאו נשים מואביות ונתגלגל שרות נשאת לבועז וכאשר בא לרמז על מלכות בית דוד מרמז ג”כ הארץ שהוא מולטך עליה וזה במה שאמר ויוקים יהושיע שהקים שבועה לכנענים וכאשר מרמז על כבוש הארץ שהיה שם מלכות דוד מרמז הכתוב שלא יהיה מלכותו על הארץ בשלימות וזה מרמז במה שנשארו הכנענים בארץ ולא היו בטלים מן הארץ ולפיכך אמר ואנשי כוזיבא שכזבו בימי יהושע וכן מרמז לך על בני יונדב בן רכב ששמרו שבועת אביהם שנשבעו שלא ישתו יין מפני שהיו יודעים שיהיה חרבן ולפיכך לא שתו יין. ויש לדעת כי ראוי שיהיה יוצא מלכות בית דוד מן שלה בן יהודה ולפיכך אמר יהודה שבי אלמנה בית אביך עד כי יגדל שלה רק שהקדימו יהודה ומפני שהיה ראוי לדבר זה היו יוצאים בנים מן שלה שהם מורים על מלכות בית דוד ולכך אמר ויוקים זה יהושע כי אע”ג כי יהושע לאו מיהודה מ”מ מסייע למלכות בית דוךד אשר מלכו על הארץ לכבוש את הארץ לפניהם וכך היה מורה שלא יהיה המלכות בשלימות כאשר נשארו שם הכנענים וגם היה מרמז חורבן הארץ והכל בבני שלה מטעם אשר אמרנו:

[5]  תוספות מגילה דף יד/ב – דאיגיירה ונסבה יהושע – קשיא היאך נסבה הא אמרי’ פ’ הערל (יבמות דף עו. ושם) דאפילו בגירותן לית להו חתנות וצריך לומר שלא היתה משבעה עממין אלא משאר עממין ובאת לגור שם ויש מפרשים שרצו לומר שלא הוזהרו על לאו דלא תתחתן עד לאחר שנכנסו לארץ וזה אינו דאמרי’ במדרש דנתינים באו להתגייר בימי משה כמו בימי יהושע ואף על פי כן לא הותרו לבא בקהל אלא היו חוטבי עצים ושואבי מים אלמא דקודם שעברו את הירדן ונכנסו לארץ הוזהרו עליהם:

[6]  ילקוט שמעוני יהושע – פרק ו – המשך רמז טו – אמר הקב”ה אני אמרתי ואם לא תורישו את יושבי הארץ והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם כי החרם תחרימם והם לא עשו כן אלא ואת רחב הזוננה ואת אביה ואת אמה החיה יהושע הרי ירמיה מבני בניה של רחב ועשה להם לישראל דברים של שכים בעיניהם שנאמר דברי ירמיהו:

[7]  מדרש רבה בראשית פרשה כ פסקה ה – א”ר לוי לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש וגבעונים נחש שנאמר (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו וגו’ גבעונים (יחזקאל מה) והעובד העיר יעבדוהו מכל שב


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s