Nitzavim and Rosh HaShana

Download as Word

This piece of Torah has a part for this week’s Parsha which leads to a Rosh HaShanah understanding

In this week’s Parsha, Nitzavim, there are two descriptions of the return of Klal Yisroel. The two types of Pesukim are referring to the two possibilities of the ultimate Teshuva. The Gemarra teaches us[1] that these two ways are either in its time even if we did not accomplish all we were supposed to in coming back to HaShem, or we bring it about through a complete and real Teshuva. The first is Teshuva from fear, and the second is from love of HaShem.

R Yitzchak Isaac Chaver explains this[2]. Both are the Pesukim of return, but there are two ways. The return where the Teshuva of Klal Yisroel precedes the Geulah is on a higher level and that is the Pasuk that begins “And you will return”. But if we do not do Teshuva, when we reach the time of Geulah HaShem ‘needs’ to bring us to Teshuva. That is the Pasuk of “and when all these troubles overcome you , you will return to HaShem”.

Rosh HaShana

As we begin davening on Rosh HaShana the first place that a change takes place and we can feel that we are in Rosh HaShana is in the Bracha of Avos where we add, Zachreinu L’Chayim- May we be remembered for life (at least where we do not say the Pasuk 0f ‘Tiku’ before Shemoeh Esreh, as in Yerushalyim). At this moment, the Shemoneh Esreh takes on another level and we begin our special unique Tefilos that accompany us throughout the Aseres Yemei Teshuva. This Tefila was actually added by the Geonim, and according to most Rishonim, and the Shulchan Aruch paskens that if one forgets it, you do not need to repeat the Tefila. But still it represents the prelude of the changes in Tefila and needs to be better understood.

The Tur brings many hints that can be found in this Tefila[3]. We will try to explain and shed the little bit of light that we have to clarify these ideas.

The Sixty Eight Alephs

We will start with the second hint which is in the word Chayim itself. The Gematriya of Chayim is sixty eight. The Tur says that it is parallel to the sixty eight times the letter Aleph appears in the first Luchos, but not in the second Luchos. What does this mean?

There is a Midrash[4] that when HaShem began to create the world all the letters desired that creation should begin with them. HaShem began with the letter Tav and worked his way up towards Aleph. Each letter presented its case but there was reason to disqualify it, till Hashem reached Bet. Since Bet is the letter of Bracha, it deserved to be the foundation of creation, and HaShem began the creation with a Bet. The letter Aleph came with a claim. I never got the chance to present my case. HaShem said that your turn will come at the Aseres HaDibros, they will begin with Aleph. This is parallel to the Rashi that the world was not completed till Matan Torah.

It seems we are hinting to two ideas here. Firstly, we want life of the Alpeh of the Torah, not the life that is from the Bet. On Rosh HaShana we have the ability to transcend the original creation, and connect it to the Torah. This is similar to the Gemarra in Pesachim that the world only existed through Chesed till the Torah was given. Rosh HaShanah is the day of Din, and we want to be remembered for life through Din, and not from the Chesed of the Beis of Bereishis, but the Aleph of Matan Torah.

But even more, we are not satisfied with half measures. The second Luchos were given on Yom Kippur, but the first Luchos were given with eternal life as Adam before the sin. That is what we want. Our first Zachreinu L’Chayim is to that life that is true and unending which is what life is really meant to be.

The Eleven Words

What is actually the first of these numerological hints is the connection to the eleven words found in the Nusach of Zachreinu that we say. (There is a variation which adds one more word, but it is not accepted by the Poskim.) The Tur says that the choice of specifically eleven words is based on Pesukim in Yechezkel and Yeshaya which also have eleven words. The exact Pesukim in Yechezkel are open to debate among the various commentaries on the Tur, but all agree that the Pesukim are Pesukim that their theme is Teshuva and life. They are all variations on the theme of HaShem’s desire for the Teshuva of the Rasha since He does not desire their death, but the Reshaim should do Teshuva and reacquire life.

Why is this idea tied to specifically the number eleven? The number eleven has deep significance in the Torah (see the essay on the weaving of the goat wool for the Mishkan). Ten is always complete, as in the creation of the world and the Aseres HaDibros. It seems eleven is a misrepresentation of ten that adds to it and throws it out of balance. The following are some examples of that imbalance.

The Alufei -princes- of Eisav are eleven. These obviously are the counterpoint to the Kings of Klal Yisroel, and represent evil in the world.

There are places where when the Torah wants to write eleven, it adds a letter to ten, and teaches us the rule, any addition is actually a subtraction[5]. Once again, eleven is an un balanced number.

The eleventh spice in the Ketores is the Chelbona which is not a sweet smelling spice, but represents the Rasha in the Ketores.

But we find that eleven also represents Teshuva[6]. That same Chelbona is the final ingredient of the Ketores. The Ketores is the secret that the Malach HaMaves taught Moshe that when there is death in the world, the Ketores can overcome him. The Aravos which are final aspect of Teshuva on Hoshana Raba, the last day of Din; in the Bais HaMikdosh were eleven Amos tall and were above the Mizbeach which was only ten Amos.

Based on this we can present the following hypothesis. We begin Rosh HaShanah by saying a Tefila of eleven words. We are acknowledging the eleven that is the realm of Eisav, and therefore the Pesukim of Yechezkel that we bring are about the Rasha. But we are tying it specifically to Pesukim which acknowledge the potential danger, but remind us of what the Malach HaMaves taught Moshe that there is way to bring even those Reshaim to life.

The Pasuk in Yeshaya is more complicated[7]. “And there will be abandonment in the land. And finally the tenth will be returned to and destroyed as an oak, that when its leaves fall all is left is the trunk, the holy descendants will be the trunk.” First it has more than eleven words. Secondly, in Kesuvos[8] this Pasuk describes the purification of Klal Yisroel which seems good, but it comes about by the destruction of nine out of ten people in Klal Yisroel. That does not seem to be the hint that we want to be emphasizing as we start Yom HaDin.

The first question is answered by looking at the Pasuk not as the classic Mefarshim and Gemarra do, but in a different fashion as the Pesikta does[9]. It is not the words in the Pasuk, but what is says, “And in addition there will be a ten”. That is referring to the ten additional days of Teshuva that we are given after the Yom HaDin begins. So the eleven words of Zachreinu are a reference to these days that are added to the year to allow us to do Teshuva, and the one other day.

If we follow the explanation of the Pesikta, then both the Pesukim from Yechezkel and from Yeshaya are referring to the same concept of Teshuva, and all seems good.

But even if we follow the approach of the classic Meforshim to the Pasuk in Yeshaya, there is a way to connect it to Rosh HaShana. In this week’s Parsha, Nitzavim, there are two descriptions of the return of Klal Yisroel. The two types of Pesukim are referring to the two possibilities of the ultimate Teshuva. The Gemarra teaches us[10] that these two ways are either in its time even if we did not accomplish all we were supposed to in coming back to HaShem, or we bring it about through a complete and real Teshuva. The first is Teshuva from fear, and the second is from love of HaShem.

R Yitzchak Isaac Chaver explains that is why the Pasuk in Yeshaya has two seemingly opposite explanations[11]. This is the Pasuk of return, but there are two ways. The return where the Teshuva of Klal Yisroel precedes the Geulah is on a higher level and then the explanation is like the Pesikta. But if we do not do Teshuva, when we reach the time of Geulah HaShem ‘needs’ to bring us to Teshuva. That is through a difficult process that will entail at the first stage the purification of Klal Yisroel that will only leave a tenth of the population, only those on the highest level.

Therefore we begin Rosh HaShana by reminding ourselves the Chayim we are choosing now is up to us. Will this be a year that our Teshuva precedes the Geula and it will be a world of Teshuva M’Ahava from love, or potentially it can be a world of Geulah, but without our Teshuva first, which will be very difficult. To put into other terms which are in our davening every day, we daven that we should see the return to Tziyon, but then we add B’Rachamim—with mercy. The return will and is happening but that is not enough; is it with the attribute of mercy or Chalila not?

This is the first idea in the Tur.

May all our Tefilos this Rosh Hashana from the first Zachreinu and on through all the of the Tefilos and Tekios, be for true life connected to the highest levels of Torah, an unending life on this high level of Ruchniyus.

This piece of Torah has a part for this week’s Parsha which leads to a Rosh HaShanah understanding

In this week’s Parsha, Nitzavim, there are two descriptions of the return of Klal Yisroel. The two types of Pesukim are referring to the two possibilities of the ultimate Teshuva. The Gemarra teaches us[12] that these two ways are either in its time even if we did not accomplish all we were supposed to in coming back to HaShem, or we bring it about through a complete and real Teshuva. The first is Teshuva from fear, and the second is from love of HaShem.

R Yitzchak Isaac Chaver explains this[13]. Both are the Pesukim of return, but there are two ways. The return where the Teshuva of Klal Yisroel precedes the Geulah is on a higher level and that is the Pasuk that begins “And you will return”. But if we do not do Teshuva, when we reach the time of Geulah HaShem ‘needs’ to bring us to Teshuva. That is the Pasuk of “and when all these troubles overcome you , you will return to HaShem”.

Rosh HaShana

As we begin davening on Rosh HaShana the first place that a change takes place and we can feel that we are in Rosh HaShana is in the Bracha of Avos where we add, Zachreinu L’Chayim- May we be remembered for life (at least where we do not say the Pasuk 0f ‘Tiku’ before Shemoeh Esreh, as in Yerushalyim). At this moment, the Shemoneh Esreh takes on another level and we begin our special unique Tefilos that accompany us throughout the Aseres Yemei Teshuva. This Tefila was actually added by the Geonim, and according to most Rishonim, and the Shulchan Aruch paskens that if one forgets it, you do not need to repeat the Tefila. But still it represents the prelude of the changes in Tefila and needs to be better understood.

The Tur brings many hints that can be found in this Tefila[14]. We will try to explain and shed the little bit of light that we have to clarify these ideas.

The Sixty Eight Alephs

We will start with the second hint which is in the word Chayim itself. The Gematriya of Chayim is sixty eight. The Tur says that it is parallel to the sixty eight times the letter Aleph appears in the first Luchos, but not in the second Luchos. What does this mean?

There is a Midrash[15] that when HaShem began to create the world all the letters desired that creation should begin with them. HaShem began with the letter Tav and worked his way up towards Aleph. Each letter presented its case but there was reason to disqualify it, till Hashem reached Bet. Since Bet is the letter of Bracha, it deserved to be the foundation of creation, and HaShem began the creation with a Bet. The letter Aleph came with a claim. I never got the chance to present my case. HaShem said that your turn will come at the Aseres HaDibros, they will begin with Aleph. This is parallel to the Rashi that the world was not completed till Matan Torah.

It seems we are hinting to two ideas here. Firstly, we want life of the Alpeh of the Torah, not the life that is from the Bet. On Rosh HaShana we have the ability to transcend the original creation, and connect it to the Torah. This is similar to the Gemarra in Pesachim that the world only existed through Chesed till the Torah was given. Rosh HaShanah is the day of Din, and we want to be remembered for life through Din, and not from the Chesed of the Beis of Bereishis, but the Aleph of Matan Torah.

But even more, we are not satisfied with half measures. The second Luchos were given on Yom Kippur, but the first Luchos were given with eternal life as Adam before the sin. That is what we want. Our first Zachreinu L’Chayim is to that life that is true and unending which is what life is really meant to be.

The Eleven Words

What is actually the first of these numerological hints is the connection to the eleven words found in the Nusach of Zachreinu that we say. (There is a variation which adds one more word, but it is not accepted by the Poskim.) The Tur says that the choice of specifically eleven words is based on Pesukim in Yechezkel and Yeshaya which also have eleven words. The exact Pesukim in Yechezkel are open to debate among the various commentaries on the Tur, but all agree that the Pesukim are Pesukim that their theme is Teshuva and life. They are all variations on the theme of HaShem’s desire for the Teshuva of the Rasha since He does not desire their death, but the Reshaim should do Teshuva and reacquire life.

Why is this idea tied to specifically the number eleven? The number eleven has deep significance in the Torah (see the essay on the weaving of the goat wool for the Mishkan). Ten is always complete, as in the creation of the world and the Aseres HaDibros. It seems eleven is a misrepresentation of ten that adds to it and throws it out of balance. The following are some examples of that imbalance.

The Alufei -princes- of Eisav are eleven. These obviously are the counterpoint to the Kings of Klal Yisroel, and represent evil in the world.

There are places where when the Torah wants to write eleven, it adds a letter to ten, and teaches us the rule, any addition is actually a subtraction[16]. Once again, eleven is an un balanced number.

The eleventh spice in the Ketores is the Chelbona which is not a sweet smelling spice, but represents the Rasha in the Ketores.

But we find that eleven also represents Teshuva[17]. That same Chelbona is the final ingredient of the Ketores. The Ketores is the secret that the Malach HaMaves taught Moshe that when there is death in the world, the Ketores can overcome him. The Aravos which are final aspect of Teshuva on Hoshana Raba, the last day of Din; in the Bais HaMikdosh were eleven Amos tall and were above the Mizbeach which was only ten Amos.

Based on this we can present the following hypothesis. We begin Rosh HaShanah by saying a Tefila of eleven words. We are acknowledging the eleven that is the realm of Eisav, and therefore the Pesukim of Yechezkel that we bring are about the Rasha. But we are tying it specifically to Pesukim which acknowledge the potential danger, but remind us of what the Malach HaMaves taught Moshe that there is way to bring even those Reshaim to life.

The Pasuk in Yeshaya is more complicated[18]. “And there will be abandonment in the land. And finally the tenth will be returned to and destroyed as an oak, that when its leaves fall all is left is the trunk, the holy descendants will be the trunk.” First it has more than eleven words. Secondly, in Kesuvos[19] this Pasuk describes the purification of Klal Yisroel which seems good, but it comes about by the destruction of nine out of ten people in Klal Yisroel. That does not seem to be the hint that we want to be emphasizing as we start Yom HaDin.

The first question is answered by looking at the Pasuk not as the classic Mefarshim and Gemarra do, but in a different fashion as the Pesikta does[20]. It is not the words in the Pasuk, but what is says, “And in addition there will be a ten”. That is referring to the ten additional days of Teshuva that we are given after the Yom HaDin begins. So the eleven words of Zachreinu are a reference to these days that are added to the year to allow us to do Teshuva, and the one other day.

If we follow the explanation of the Pesikta, then both the Pesukim from Yechezkel and from Yeshaya are referring to the same concept of Teshuva, and all seems good.

But even if we follow the approach of the classic Meforshim to the Pasuk in Yeshaya, there is a way to connect it to Rosh HaShana. In this week’s Parsha, Nitzavim, there are two descriptions of the return of Klal Yisroel. The two types of Pesukim are referring to the two possibilities of the ultimate Teshuva. The Gemarra teaches us[21] that these two ways are either in its time even if we did not accomplish all we were supposed to in coming back to HaShem, or we bring it about through a complete and real Teshuva. The first is Teshuva from fear, and the second is from love of HaShem.

R Yitzchak Isaac Chaver explains that is why the Pasuk in Yeshaya has two seemingly opposite explanations[22]. This is the Pasuk of return, but there are two ways. The return where the Teshuva of Klal Yisroel precedes the Geulah is on a higher level and then the explanation is like the Pesikta. But if we do not do Teshuva, when we reach the time of Geulah HaShem ‘needs’ to bring us to Teshuva. That is through a difficult process that will entail at the first stage the purification of Klal Yisroel that will only leave a tenth of the population, only those on the highest level.

Therefore we begin Rosh HaShana by reminding ourselves the Chayim we are choosing now is up to us. Will this be a year that our Teshuva precedes the Geula and it will be a world of Teshuva M’Ahava from love, or potentially it can be a world of Geulah, but without our Teshuva first, which will be very difficult. To put into other terms which are in our davening every day, we daven that we should see the return to Tziyon, but then we add B’Rachamim—with mercy. The return will and is happening but that is not enough; is it with the attribute of mercy or Chalila not?

This is the first idea in the Tur.

May all our Tefilos this Rosh Hashana from the first Zachreinu and on through all the of the Tefilos and Tekios, be for true life connected to the highest levels of Torah, an unending life on this high level of Ruchniyus.

[1]  סנהדרין דף צח/א  –  אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה

[2]   ספר שיח יצחק חלק א – דרוש לשבת תשובה  –  וכתיב “ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער” וכו’, ודבר זה מפורש נגלה בפרשת התשובה, המדבר בענין התשובה לעתיד בזמן הגאולה, כמ”ש בפרשת נצבים “והיה כי יבואו עליך וכו’ ושבת” וכו’, והרואה יראה כי באו כפולים בפרשה, וכמ”ש עוד אח”כ “ואתה תשוב וכו’ כי תשמע וכו’ כי תשוב” וכו’, והמשכיל לדקדק בדברי קודש אלה יראה לעין היאך רמז הכתוב כאן בזמן ב’ הגאולות וענין ההפרש הגדול שבין ערכי ב’ הגאולות האלו, והוא, שאם ישראל ישובו מעצמם בלא אתערותא דלעילא תחילה, אז התשובה יקדם לגאולה, מאחר שעדיין לא הגיע זמנו האחרון, רק ישראל ממעשיהם הטובים ובתשובתם הגמורה יעוררו הגאולה למעלה, ולכן “והיה כי יבואו וכו’, והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך”, והיינו תשובה מאהבה שמגעת עד כסא הכבוד, כמאמר רז”ל שם, וכיון שע”י תשובה זו תפעלו ותתקרבו למעלה עד מקום שורש מחצב נשמתכם, שהוא אצל ה’ אלוקיך ממש למעלה ממדרגת כל המלאכים, וא”כ ממילא תהיה עליון על כל השרים, ותצאו מעצמכם לחירות, כי אין עבד מושל על בן המלך כאשר יושב על שולחן המלך וקרוב אצלו, וז”ש שם “ושמעת בקולו בכל לבביך”, והיינו מאהבה, ולכן אח”כ “ושב וקבצך”:

לד) ואח”כ מדבר ממדרגה שניה שהוא בעיתה ח”ו, כשלא יהיו זכאין, שאז יתאחר זמן הגאולה לאורך

[3]  טור אורח חיים סימן תקפב –  ויש במטבע זה י”א תיבות עד מלך עוזר ומושיע ומשם ואילך הוא מטבע הברכה כנגד י”א תיבות שבפסוק החפץ אחפוץ מות רשע וגו’ וי”א תיבות שבפסוק ובשוב רשע מרשעתו וכן יש בפסוק (ישעיה ו) ועוד בה עשיריה וגו’ ותקנו כנגד אלו הפסוקים שיש בהם תשובה לפי שהן ימי תשובה ויש בהם ס”ח אותיות כמניין חיים וזהו זכרנו לחיים וכנגד ס”ח תיבות שיש בפרש’ הקרבנות של ר”ה בפנחס וכנגד ס”ח אלפין שהם בעשרת הדברות על שם עץ חיים היא למחזיקים בה ואנו מבקשים חיים בזכות התורה

[4]  ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד רי – מסכת סנהדרין  – אין העולם פחות משמונים וכו’. ופי’ מאמר זה דבר עמוק מאוד. דע כי הש”י כאשר ברא העולם ברא אותו בבי”ת שהוא אות שניה, והטעם מבואר במדרש אותיות דרבי עקיבא והכי איתא שם אמר ר’ עקיבא אלו עשרים ושנים אותיות אמרה בי”ת לפניו רבש”ע רצונך שתברא העולם [בבי”ת] שבו אומרים בכל יום ברוך ה’ לעולם אמן ואמן מיד קבלו הקב”ה וברא את העולם בב’ שנאמר בראשית ברא ואל”ף כיון שראה את הקב”ה שקבל ממנו לברא את העולם (לא) [הלך] לצד אחר ושתק עד שקרא לו הקב”ה ואמר לו אל”ף מפני מה אתה שותק ואין אתה אומר לי כלום השיב לו אל”ף ואמר לו רבש”ע מפני שאין בי כח לומר לפניך כלום שכל האותיות מחושבין במנין מ’ מן מועט ב’ שתים ג’ בשלשה וכן כולם ואני באחד השיב לו הקב”ה ואמר לו אל”ף אל תירא שאתה ראש לכולן כמו המלך אתה אחת ואני אחד והתורה אחת שאני עתיד ליתן בך לעמי ישראל שנאמר אנכי ה’ אלקיך ע”כ.

[5]  רבנו חננאל על סנהדרין דף כט/א  – כל המוסיף גורע עשתי עשרה אוסיף ע’ ופחת אמה:

[6]   ספר פרי צדיק חג הסכות – אות כט  – והנה אמרו ז”ל (סוכה מ”ה.) על הערבה שהיו מקיפין בו את המזבח שהיו גבוהות י”א אמות ויש לומר שהוא מכוון אחד עם י”א סמני הקטורת להכניע החיצונים ששרשם ממספר י”א ותשע היפך של הקדושה שהוא עשר ולא תשע ולא י”א. ובסמני הקטורתיה’ עשרה מינים שריחם טוב והחלבנה היא הי”א שריחה רע לרמז על פושעי ישראל שנכללים יחד להקדושה. ויש לומר שזהו גם כן רמז חכמינו ז”ל על הערבה שהיתה י”א אמות כדי שיהיה גוחות אמה על גבי המזבח נגד רמז החלבנה שנכללת בסימנים כנ”ל.

[7]  ספר ישעיה פרק ו  – (יא) וָאֹמַר עַד מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה: (יב) וְרִחַק יְדֹוָד אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (יג) וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ:

[8]  כתובות דף קיב/ב  – אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער

[9]   פסיקתא רבתי פרשה מ  –  [וכן] התקינו עשרה מלכיות ועשרה זכרונות ועשרה שופרות כנגד עשרת ימי תשובה אמר ישעיה ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער (שם ו’ י”ג) אמר הקב”ה בר”ה אני דן את עולמי ובו ביום הייתי צריך לגמור את הדין ולמה אני תולה עד עשרה ימים כדי שיעשו תשובה עוד ולמה עוד בה עשירייה כדי שיעשו תשובה ושבה והייתה לבער שאם עשיתם תשובה באילו הימים אפילו יש בכם כמה עונות אני מבערם ומזכה אתכם ואם לא עשיתם בהם תשובה הוו יודעים שדינכם מתפסק ביום הכיפורים ולא עשיתי בכם אלא אתם עשיתם בעצמכם למה שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעים בשופר בראש השנה (כשתהיו) [כדי שתהיו] חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמיכם לתשובה אמר הנביא אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו (עמוס ג’ ו’) לפיכך אם יהיה רעה בעיר וה’ לא עשה (שם):

[10]  סנהדרין דף צח/א  –  אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה

[11]   See above

[12]  סנהדרין דף צח/א  –  אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה

[13]   ספר שיח יצחק חלק א – דרוש לשבת תשובה  –  וכתיב “ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער” וכו’, ודבר זה מפורש נגלה בפרשת התשובה, המדבר בענין התשובה לעתיד בזמן הגאולה, כמ”ש בפרשת נצבים “והיה כי יבואו עליך וכו’ ושבת” וכו’, והרואה יראה כי באו כפולים בפרשה, וכמ”ש עוד אח”כ “ואתה תשוב וכו’ כי תשמע וכו’ כי תשוב” וכו’, והמשכיל לדקדק בדברי קודש אלה יראה לעין היאך רמז הכתוב כאן בזמן ב’ הגאולות וענין ההפרש הגדול שבין ערכי ב’ הגאולות האלו, והוא, שאם ישראל ישובו מעצמם בלא אתערותא דלעילא תחילה, אז התשובה יקדם לגאולה, מאחר שעדיין לא הגיע זמנו האחרון, רק ישראל ממעשיהם הטובים ובתשובתם הגמורה יעוררו הגאולה למעלה, ולכן “והיה כי יבואו וכו’, והשבות אל לבבך ושבת עד ה’ אלוקיך”, והיינו תשובה מאהבה שמגעת עד כסא הכבוד, כמאמר רז”ל שם, וכיון שע”י תשובה זו תפעלו ותתקרבו למעלה עד מקום שורש מחצב נשמתכם, שהוא אצל ה’ אלוקיך ממש למעלה ממדרגת כל המלאכים, וא”כ ממילא תהיה עליון על כל השרים, ותצאו מעצמכם לחירות, כי אין עבד מושל על בן המלך כאשר יושב על שולחן המלך וקרוב אצלו, וז”ש שם “ושמעת בקולו בכל לבביך”, והיינו מאהבה, ולכן אח”כ “ושב וקבצך”:

לד) ואח”כ מדבר ממדרגה שניה שהוא בעיתה ח”ו, כשלא יהיו זכאין, שאז יתאחר זמן הגאולה לאורך

[14]  טור אורח חיים סימן תקפב –  ויש במטבע זה י”א תיבות עד מלך עוזר ומושיע ומשם ואילך הוא מטבע הברכה כנגד י”א תיבות שבפסוק החפץ אחפוץ מות רשע וגו’ וי”א תיבות שבפסוק ובשוב רשע מרשעתו וכן יש בפסוק (ישעיה ו) ועוד בה עשיריה וגו’ ותקנו כנגד אלו הפסוקים שיש בהם תשובה לפי שהן ימי תשובה ויש בהם ס”ח אותיות כמניין חיים וזהו זכרנו לחיים וכנגד ס”ח תיבות שיש בפרש’ הקרבנות של ר”ה בפנחס וכנגד ס”ח אלפין שהם בעשרת הדברות על שם עץ חיים היא למחזיקים בה ואנו מבקשים חיים בזכות התורה

[15]  ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד רי – מסכת סנהדרין  – אין העולם פחות משמונים וכו’. ופי’ מאמר זה דבר עמוק מאוד. דע כי הש”י כאשר ברא העולם ברא אותו בבי”ת שהוא אות שניה, והטעם מבואר במדרש אותיות דרבי עקיבא והכי איתא שם אמר ר’ עקיבא אלו עשרים ושנים אותיות אמרה בי”ת לפניו רבש”ע רצונך שתברא העולם [בבי”ת] שבו אומרים בכל יום ברוך ה’ לעולם אמן ואמן מיד קבלו הקב”ה וברא את העולם בב’ שנאמר בראשית ברא ואל”ף כיון שראה את הקב”ה שקבל ממנו לברא את העולם (לא) [הלך] לצד אחר ושתק עד שקרא לו הקב”ה ואמר לו אל”ף מפני מה אתה שותק ואין אתה אומר לי כלום השיב לו אל”ף ואמר לו רבש”ע מפני שאין בי כח לומר לפניך כלום שכל האותיות מחושבין במנין מ’ מן מועט ב’ שתים ג’ בשלשה וכן כולם ואני באחד השיב לו הקב”ה ואמר לו אל”ף אל תירא שאתה ראש לכולן כמו המלך אתה אחת ואני אחד והתורה אחת שאני עתיד ליתן בך לעמי ישראל שנאמר אנכי ה’ אלקיך ע”כ.

[16]  רבנו חננאל על סנהדרין דף כט/א  – כל המוסיף גורע עשתי עשרה אוסיף ע’ ופחת אמה:

[17]   ספר פרי צדיק חג הסכות – אות כט  – והנה אמרו ז”ל (סוכה מ”ה.) על הערבה שהיו מקיפין בו את המזבח שהיו גבוהות י”א אמות ויש לומר שהוא מכוון אחד עם י”א סמני הקטורת להכניע החיצונים ששרשם ממספר י”א ותשע היפך של הקדושה שהוא עשר ולא תשע ולא י”א. ובסמני הקטורתיה’ עשרה מינים שריחם טוב והחלבנה היא הי”א שריחה רע לרמז על פושעי ישראל שנכללים יחד להקדושה. ויש לומר שזהו גם כן רמז חכמינו ז”ל על הערבה שהיתה י”א אמות כדי שיהיה גוחות אמה על גבי המזבח נגד רמז החלבנה שנכללת בסימנים כנ”ל.

[18]  ספר ישעיה פרק ו  – (יא) וָאֹמַר עַד מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה: (יב) וְרִחַק יְדֹוָד אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (יג) וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ:

[19]  כתובות דף קיב/ב  – אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער

[20]   פסיקתא רבתי פרשה מ  –  [וכן] התקינו עשרה מלכיות ועשרה זכרונות ועשרה שופרות כנגד עשרת ימי תשובה אמר ישעיה ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער (שם ו’ י”ג) אמר הקב”ה בר”ה אני דן את עולמי ובו ביום הייתי צריך לגמור את הדין ולמה אני תולה עד עשרה ימים כדי שיעשו תשובה עוד ולמה עוד בה עשירייה כדי שיעשו תשובה ושבה והייתה לבער שאם עשיתם תשובה באילו הימים אפילו יש בכם כמה עונות אני מבערם ומזכה אתכם ואם לא עשיתם בהם תשובה הוו יודעים שדינכם מתפסק ביום הכיפורים ולא עשיתי בכם אלא אתם עשיתם בעצמכם למה שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעים בשופר בראש השנה (כשתהיו) [כדי שתהיו] חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמיכם לתשובה אמר הנביא אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו (עמוס ג’ ו’) לפיכך אם יהיה רעה בעיר וה’ לא עשה (שם):

[21]  סנהדרין דף צח/א  –  אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה

[22]   See above

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s