ParShas Re’eh – Har Gereizim and Har Eival

Download as word

In this week’s Parsha we learn that as Klal Yisroel enter Eretz Yisroel, they are to go immediately to Har Gereizim and Har Eival, divide up the Shevatim, and pronounce Berachos and Kelalos. The Gemarra is Sotah[1] even teaches us that in order to accomplish this, there was a Kefitzas HaDerech, a miraculous shortening of the travel to enable them to cross the Yarden, go to Shechem and perform this Mitzvah, and then return to Gilgal; all in the same day. What was so important to do this at the moment we enter Eretz Yisroel. Also, why is there a place in Eretz Yisroel designated for Kelalos?

My Rebbe Shlit”a pointed a seemingly innocuous Ibn Ezra that he explains introduces us to a whole different level of understanding of what is taking place here. The ibn Ezra writes[2]: And you shall place with your speech, as it says (by the Sair L’Azazel) and you shall place them on the head of the goat. On one hand this seems to be an explanation of the word “to place” by using a reference from somewhere else in Chumash. But he explained there is a deeper connection between these two ideas, that the ibn Ezra is trying to teach us.

Since it is Rosh Chodesh Elul and we are beginning the forty day countdown to Yom Kippur, just as Klal Yisroel did after the sin of the Eigel, it is appropriate to begin explaining the sin of the Eigel and the Kapara for it on Yom Kipur.

The Sair L’Azazel is very difficult to understand. How do we put our sins on the head of the goat, and then destroy it outside the Bais HaMikdosh, different than almost every other Korban? Why do we seem to give something L’Azazel, whch is understood to represent the Satan? Does this not seem to go against some of the basic tenets of the Torah itself?

The Ramban explains this at great length in Acharei Mos, and ends with the warning that he cannot explain it completely without entering into a complete explanation and denial of Greek philosophy, which he does not want to do[3]. But based on a number of Divrei Chazal, he explains that this a ‘gift’ from HaShem to his servant the Satan, that he carries the Aveiros of Klal Yisroel into the emptiness from which they come, and we Klal Yisroel are left clean and pure from the Aveiros. The Ramban[4] writes that this similar to all other Avodos done outside the Bais HaMikdosh, such as the Parah Adumah, and the burning of the parts of the Korban Chatos that are not brought on the Mizbeach, but are burnt outside the Machane. All these Avodos have in common that the people who perform them become Tame, and need Tevila. They are in some way connected to removing Tumah from Klal Yisroel, which even the involvement in that leaves the person who does it Tame himself.

In a sense you can compare this to a lavatory. There is a need for a person to go there. When a person needs to use the facilities, he cannot say Divrei Torah or Tefila. The Gemarra[5] even says that one of the Tannaim had twenty four bathrooms from his home to the Bais Midrash, so when he arrived at the Bais Midrash he was purified. But even though this is a necessary part of life, when you come out, there is Tuma and one needs to wash their hands. In the Bais Hamikdosh, one needed Tevila to continue the Avoda[6].

Before the sin of the Eitz HAda’as the division in the world between truth and falsehood was clear. There was no need for a process of separation, since falsehood never entered into our realm in anyway. After the sin, there was good and evil intertwined[7]. In all realms whether physical or spiritual, there is a need for a process of separation. But once the evil is separated, there is a need for a place to put it. That is the function of all we mentioned above. The climax of such an Avodah was on Yom Kippur, when HaShem says to take the evil, and send it to the place He created for evil to go to be expunged.

That is the hint of the ibn Ezra. The place to put the Kelalos is the Azazel of Eretz Yisroel. There will be people who will sin, but there is a place to put it, and confine it there. In the desert, they ate Manna. There was no waste product, and there was certain aspect of living before the sin. Entering into Eretz Yisroel is a different mode of life. There will be challenges and even sin. But at the moment we entered, we created the place for those sins to be placed.

This is next to Shechem, since that is the place in Eretz Yisroel which has the possibility of all sins. Shechem is where Dina is defiled; Yosef is sold into slavery; and Shechem is where the kingdom of David and Shlomo is split. Those three events are the three cardinal sins of Gilui Aroyos by Dina, Shefichas Damim by Yosef, and Avoda Zara which is what Yerovam’s splitting of the kingdom leads to[8]. As Chazal say Shechem is designated for punishment[9].

The Shem Mishmuel explains that there are various types of Kefitzas HaDerech[10]. Some bring one place closer to the other, and some are just a quicker supernatural way of travelling. I have not seen a Chazal here that describes it, but maybe one can explain that it was to connect the leaving the Midbar to Shechem. It is to teach us that even if we are leaving the miraculous existence of the Midnar, we are still connected to it, and we are to keep the evil in its proper place and not allow it take over.

We find a similar idea in another place. One of the names of Bavel is Shinar, which Chazal[11] tell us is an acronym for “the place where the corpses of the Mabul were deposited”. It is interesting that one of the places where that name is used in the beginning of Daniel[12]. There we learn about the first sacking of Yerushalayim, and the bringing of the vessels of the Bais HaMikdosh to Bavel. But there it is called Shinar. Why?

One explanation is that since the Jews themselves had served Avoda Zara in the Bais HaMikdosh, and defiled the Keilim, they needed to be removed and there existed the potential to purify the Bais HaMikdosh and potentially forestall the Churban. Where do you take the defiled Keilim? To the place where all the Tumah goes, to Shinar.

That can also explain on a level we can understand that the body of Adam was created from the dust of Eretz Yisroel, but the part which eliminates waste was from Bavel. That is the function of Bavel in the world[13].

This is the concept that the ibn Ezra is hinting at. As Elul begins let us each take our parts that need to be removed, understand that HaShem Himself realized that we can defile, but created a place to put them, so we can remain pure.

[1]  סוטה דף לו/א  – בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל …וקיפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון יכול בכל מלון ומלון ת”ל אשר תלינו בו הלילה

[2]  אבן עזרא על דברים פרק יא – (כט) ונתתה את הברכה – בפה כמו ונתן אותם על ראש השעיר:

[3]  רמב”ן על ויקרא פרק טז פסוק ח  –  והנה רמז לך ר”א שתדע סודו כשתגיע לפסוק ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים – והמלה מורכבת, וחביריה רבים והנה הענין מבואר, זולתי אם תחקור מה ענין לשכלים הנבדלים ולרוחות בקרבן וזה יודע ברוחות, בחכמת נגרומנסי”א, ויודע גם בשכלים, ברמזי התורה למבין סודם, ולא אוכל לפרש כי היינו צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היוני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת:

[4]  רמב”ן על ויקרא פרק טז פסוק ח  –  ומפני זה אמרו רבותינו (ת”כ פרק יג ט) ואת חקותי (להלן יח ד), דברים שיצר הרע מקטרג בהם ואומות העולם משיבין עליהם, לבישת שעטנז ופרה אדומה ושעיר המשתלח ולא מצאו בקרבנות תשובה לאומות העולם עלינו, כי הם על אישי ה’, אבל בשעיר המשתלח ישיבו עלינו, כי יחשבו שאנו עושים כמעשיהם וכן בפרה אדומה, מפני שהיא נעשית מחוץ למחנה, וענינה דומה לענין שעיר המשתלח להעביר רוח הטומאה, כענין שנאמר בעתיד (זכריה יג ב) את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ומזה תבין טעם כבוס בגדי המשלח את השעיר לעזאזל והשורף את הפרה, ומה שהזכירו רבותינו (זבחים קד) בכבוס הבגדים של פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים:

[5]  ברכות דף נה/א  –  כי הא דאמרה ליה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה ברבי אלעאי פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית אמר לה הימנותא לדידי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו

[6]  רמב”ם הלכות ביאת המקדש פרק ה  – (ה) וכל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים

[7]  ספר מורה נבוכים – חלק א פרק ב  –  אבל יאמר, אמת ושקר. וכן בלשוננו יאמר על הקושט ועל הבטל – ‘אמת ושקר’, ועל הנאה והמגונה – ‘טוב ורע’; ובשכל ידע האדם ה’אמת’ מן ה’שקר’, וזה יהיה בענינים המושכלים כו

[8]  ספר פרי צדיק פרשת וישלח – אות ט  – [ט] ויבא יעקב שלם עיר שכם וגו’, ויקן את חלקת השדה וגו’. ואיתא במדרש רבה על זה זה אחד מג’ מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף שהוא שכם שקנו אותם בדמים. והיינו שלקבוע מקום קדושה צריך להיות בכסף ובמחיר וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (ח”ב קכח א) אשתדלותא דקוב”ה דקיימא בעובדא כו’, לאמשכא עליה רוח דקודשא באגר שלים. וכאן שבא לשכם וכתיב ויחן את פני העיר שאמרו שקבע תחומין, דהיינו שקבע המקום בקדושה מעין קדושת שבת וזה היה בשכם בראשית כניסתו לארץ הקדושה ועל כן קנה המקום באגר שלים. והענין על פי מה שאמרו (סנהדרין קב.) דשכם מקום מזומן לפורענות בשכם עינו את דינה בשכם מכרו את יוסף בשכם נחלקה מלכות בית דוד. ויעקב אבינו ע”ה בא לתקן את המקום בקדושת הארץ להשריש בה קדושת הג’ אבות שהם השורש של חיי העולם. וממילא בהכרח לתקן ג’ הפגמים הקנאה התאוה והכבוד שהם מנגדים לקדושת ג’ האבות והם מוציאין את האדם מחיי העולם. ובשכם היה ביחוד המקום המוכן לג’ פגמים אלו. עינו את דינה פגם התאוה. ומכרו את יוסף בא מקנאה כמו שנאמר ויקנאו בו אחיו. וגם איתא (מכות י.) בשכם נמי שכיחי רוצחים דכתיב דרך ירצחו שכמה וכעס ורציחה בא מפגם הקנאה. ונחלקה מלכות בית דוד מצד פגם הכבוד, כי רחבעם לא רצה לפגום בכבודו לאמר קטני עבה ממתני אבי ובירבעם איתא (סנהדרין קא ע”ב) גסות הרוח שהיה בו בירבעם טרדתו מן העולם כו’, עיין שם. והגם שכל הקלקולים היה אחר שקנה יעקב שכם וקבע בו קדושה אמנם פעל בזה יעקב אבינו ע”ה להכניעה שיהיה בכח נפשות ישראל להתגבר ולהתעצם בכדי להגיע לשורש החיים. וזה על ידי כח קדושת שבת שזוכין לקדושת הג’ אבות בקדושת ג’ סעודות שבת ונכנעים הג’ פגמים הנ”ל:

[9]  סנהדרין דף קב/א  – ותו תנא משום רבי יוסי מקום מזומן לפורענות בשכם עינו את דינה בשכם מכרו אחיו את יוסף בשכם נחלקה מלכות בית דוד

[10]  ספר שם משמואל פרשת חיי שרה – שנת תרע”ו  – והנה בענין קפיצת הארץ, נראה שיש מחלוקת בין רש”י ורמב”ן בפרשת ויצא, שדעת רש”י שנעקר הר המורי’ ובא לקראת יעקב עד בית אל, והרמב”ן טען עליו וז”ל שאין קפיצת הארץ שהזכירו ביעקב אלא כאותה שאמרו באליעזר עבד אברהם שבא ליום אחד לחרן כמו שאמרו בסנהדרין (צ”ה.) שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרוי’, עיי”ש שהאריך, ודעתו ז”ל שהוא הלך לשם בקפיצה ולא שהמקום קפץ לקראתו. ומ”מ למדנו שדעת רש”י ז”ל שהר המורי’ קפץ לקראתו כן נמי באליעזר עבד אברהם נמי קפצה חרן לקראתו שהרי בש”ס סנהדרין בחדא מחתא מחתינהו. ויש לומר שבמה שקפצה חרן לקראת אליעזר היתה עלי’ לחרן שנגבהה ע”י הנס לקראת אליעזר, וע”כ נעשה נמי בית בתואל ולבן קרובים במעלה בצד מה לאליעזר והוא הי’ במקום אמצעי ראשון כנ”ל, ומן המקום ההוא שוב היתה לאליעזר יכולת להגביה אותה עד בית אברהם, ומעתה מובן צורך הנס של קפיצת הדרך שלא הי’ למגן:

[11]  רש”י על בראשית פרק ו פסוק יז  – והביאם לבבל שהיא עמוקה לכך נקראת שנער שננערו שם כל מתי מבול (ס”א מימי וכן הגיה מהרש”ל בח”ש במס’ שבת):

[12] ספר דניאל פרק א א) בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה: ב) ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו:

[13]  ספר מגלה עמוקות על התורה – פרשת נח  –  והנה בקעת דורא שם העמיד נבוכדנצר צלם כי משם נבראו עגבותיו של אדה”ר ולכן נקרא שמה שנער ששם ננערו כל הקליפות ולכן נקראת בבל שנתערבו שם הרבה ניצוצות טהורות ולכן הי’ עיקר תורה שבע”פ בבבל וז”ס אזכיר רהב ובבל כמו שהי’ במצרים הרבה ניצוצות תקועות שם עד שהוצרכו ישראל לירד למצרים להוציא משם ניצוצות הטהורו


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s