Pinchas Matos and Masei – the Daughters of Tzlafchad

Download in Word

In Pinchas we find the beginning of the request of Bnos Tzlafchad, and in this week’s Parsha we end Sefer Bamidbar with their marriage and receiving a portion in Eretz Yisroel. In a sense Bamidbar ends a certain aspect of the Torah. The Ohr Hachaim makes a statement (that needs to be understood correctly) at the beginning of Devarim. He writes that[1]: as opposed to the previous four Books of the Torah, Devarim are the words of Moshe. So what is so crucial about this incident that it ends the direct interaction between HaShem and Klal Yisroel?

When the Bnos Tzlafchad first come to Moshe, they have a claim to an inheritance in Eretz Yisroel. Their father had dies, and since there were no sons, it was unclear whether they then became heirs. They had a sophisticated approach[2]. If we are considered nonexistent then let our mother be considered a childless widow who needs Yibum. And if our mother does not Yibum, we are heirs and let us receive our father’s portion. Moshe does not have answer for them and brings their request to HaShem. The Pasuk there uses an unusual letter[3]. The word for ‘their judgement’ ends with a ‘Nun’ and that ‘Nun’ is what is called a ‘Nun Rabbasi’ an extra large ‘Nun’. Rabbeinu Bachye writes[4] that this is a hint that their question comes from the fiftieth level of Torah.

The Rmaban quotes from Chazal in his introduction to the Torah[5] that there are fifty levels of understanding in the world and forty nine were given to Moshe. The fiftieth which is the knowledge of HaShem was not given to anyone.

If we put these two ideas together, then it seems very difficult. Moshe did not have the fiftieth level, but the Bnos Tzlafchad did? How could that be?

There is a a Pirkei D’Rabbi Eliezer which says[6] that the letters which are doubled, that are different whether they are at the end of a word or not, are hint to the five types of Geulah- redemption- of Klal Yisroel. Those letters are כמנפ”ץ (usually written as מנצפ”ך). The ‘Chach’ is Avrohom, then Yitzchok, Yakov. The ‘Peh’ is “Pakod Pakadti” that Moshe redeems Klal Yisroel from Egypt, and the ‘Tzadi’ is the final Geulah.

The Vilna Gaon writes[7] that the daughters of Tzlafchad are connected to the ‘Tzadi’ of these letters also. Based on that we can possibly begin to understand the idea here.

The ‘Tzadi’ is the final Geulah. The Bnos Tzlaphchad are asking for their place in Eretz Yisroel. At this point, as Klal Yisroel are awaiting their entrance to Eretz Yisroel, it is a time of potential Geulah. Part of the final Geulah is the revelation of the fiftieth level of the Torah. If this Geulah is actualized now, that revelation needs to take place. Therefore they can begin to reveal this level, which is why Moshe has to go ask HaShem for a decision, because Moshe has already been told that is not entering Eretz Yisroel. R’ Tzadok in Pri Tzadik[8] writes something similar, but in a different direction.

This would also explain why the question of Bnos Tzlafchad is connected to Yibum. There is something unusual about Malchus Bais Dovid. It also comes through a series of Yibumim; Yehudah and Tamar, Boaz and Rus. Yibum reaches into a place where there seems to be no way to have continuation, and create a new way to continue. That ability is a derivation from Techiyas HaMeisim. Just as Yibum says that the dead brother can have a continuity after his death, so too death is not final since through Moshiach ben Dovid there will be Techiyas HaMeisim. So therefore Malchus Bais Dovid is created through yibum.

If we go back to Gan Eden, the source of eternal life before the sin was the Eitz HaChaim. The Eitz HaChaim is the fiftieth level, the complete connection to HaShem that is life in all situations. Eating from the Eitz Hada’as creates doubt, and ultimately death. In Chazal the father of Bnos Tzlafchad is the one who chopped trees on Shabbat[9]. In Chazal[10] we are taught that he did not want to transgress Shabbas for himself, but to teach a lesson, that even after a sin and a punishment, there is Teshuva and the responsibility to keep the Torah. That is correct, but what he did is wrong since you cannot do an Aveira even to teach a correct lesson[11].

His daughters bring that lesson in the correct way that even after what seems to be death and destruction, and get a portion in Eretz Yisroel and teach a part of the Torah from the fiftieth level, from the Torah that is from the Eitz HaChaim, and from the Geulah. Let us understand that also!!

[1]  אור החיים על דברים פרק א פסוק א -אלה הדברים וגו’ אלה מיעט הקודם, פירוש לפי שאמר אשר דבר משה שהם דברי עצמו, שכל הספר תוכחות ומוסר ממשה לעובר פי ה’, ואמרו ז”ל (מגילה לא:) קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן, ואפילו מה שחזר ופירש מאמרי ה’ הקודמין, לא נצטוה עשות כן, אלא מעצמו חזר הדברים:

וחש הכתוב לומר כי כדרך שאמר משה מפי עצמו דברים כאלה כמו כן במאמרים הקודמין אמר משה מפי עצמו איזה דבר, לזה אמר אלה הדברים, פירוש אלה לבד, הם הדברים אשר דבר משה דברי עצמו, אבל כל הקודם בד’ חומשים לא אמר אפילו אות אחת מעצמו, אלא הדברים שיצאו מפי המצווה כצורתן, בלא שום שינוי, אפילו אות אחת יתירה או חסרה:

[2]  רש”י על במדבר פרק כז פסוק ד – למה יגרע שם אבינו – אנו במקום בן עומדות ואם אין הנקבות חשובות זרע תתיבם אמנו ליבם (ב”ב קיט):

[3]  במדבר פרק כז – (ה) ויקרב משה את משפטן לפני ידוד:

[4]  רבנו בחיי על במדבר פרק כז פסוק ה  – אבל דעת חז”ל שנתעלם הדין ממנו ולא ידעו כלל, יתכן שנאמר שתהיה אות הנו”ן סימן ורמז על שער החמישים שלא ידעו כלל ולא נמסר לו כי הוא לפני ה’ כענין הפנימיות הדק שאינו מושג, וזה שאמר את משפטן לפני ה’, כי נעלם ממנו המשפט הזה כנו”ן שלפני ה’, הוא השער העליון שער החמישים

[5]  רמב”ן הקדמה – וכבר אמרו רבותינו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. ואמרו כי בבריאת העולם חמשים שערים של בינה כאלו נאמר שיהיה בבריאת המחצב שער בינה אחד בכחו ותולדותיו ובבריאת צמח האדמה שער בינה אחד, ובבריאת האילנות שער אחד ובבריאת החיות שער אחד, ובבריאת העופות שער אחד, וכן בבריאת השרצים ובבריאת הדגים, ויעלה זה לבריאת בעלי נפש המדברת שיתבונן סוד הנפש וידע מהותה וכחה בהיכלה יגיע למה שאמרו גנב אדם יודע ומכיר בו נואף אדם יודע ומכיר בו נחשד על הנדה יודע ומכיר בו. גדולה מכלן שמכיר בכל בעלי כשפים, ומשם יעלה לגלגלים ולשמים וצבאיהם כי בכל אחד מהם שער חכמה אחד שלא כחכמתו של חבירו ומספרם ומקובל להם ע”ה שהם חמישים חוץ מאחד. ואפשר שיהיה השער הזה בידיעת הבורא יתב’ שלא נמסר לנברא. ואל תסתכל באמרם נבראו בעולם כי על הרוב ידבר והשער האחד לא נברא והמספר הזה רמוז בתורה בספירת העומר, ובספירות היובל, כאשר אגיד בו סוד בהגיעי שם ברצון הקב”ה:

[6]  פרקי דרבי אליעזר – פרק מז  – ר’ אליעזר אומ’ חמשה אותיות שנכפלו בכל האותיות שבתורה כלם לסוד גאולות כ”ף כ”ף אברהם אבינו נגאל מאור כשדים שנ’ לך לך מארצך מ”ם מ”ם נגאל בו יצחק אבינו מיד פלשתים שנ’ לך מעמנו נו”ן נו”ן נגאל בו יעקב אבינו שנ’ הצילני נא מיד אחי פ”א פ”א בו נגאלו אבותינו ממצרים שנ’ פקוד פקדתי צד”י צד”י בו עתיד הב”ה לגאול את ישראל משעבוד ארבע מלכיות ולאמר להם צמח צמחתי לכם שנ’ ואמרת אליו כה אמר ה’ צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח

[7]  באריכות גדולה בספר יהל אור שלח קנ”ז.

[8] שלח אות ו’

[9]  שבת דף צו/ב – תנו רבנן מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו’ ולהלן הוא אומר אבינו מספקא:

[10]  תוספות בבא בתרא דף קיט/ב – אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחות מארבעים שנה – נראה לרשב”א דסבר לה כמ”ד (שבת דף צו:) צלפחד היינו מקושש ומעשה המקושש היה בתחלת ארבעים מיד אחר מעשה מרגלים דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים ולא נשאו עד סוף ארבעים שנה כדמוכחי קראי:

[11] עיין צדקת התדיק אות ר”א

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s