Krias Yam Suf- B’Tzais Yisroel

http://1drv.ms/1H7oKwi  – Link to Word

The perek of Hallel of Krias Yam Suf ‘Betzais Yisroel[1]’ is one of the highlights of Pesach. We say it at the Seder and every day of Pesach. But a closer examination reveals some oddities that need clarification.

1 When Israel came forth out of Egypt, the house of Jacob from a people of strange language; 2 Judah became His sanctuary, Israel His dominion. 3 The sea saw it, and fled; the Jordan turned backward. 4 The mountains skipped like rams, the hills like young sheep. 5 What ails you, sea, that you flee? The Jordan, that you turn backward? 6 You mountains, that you skip like rams; you hills, like young sheep? 7 You earth, tremble at the presence of the Lord, at the presence of the God of Jacob; 8 Who turned the rock into a pool of water, the flint into a fountain of waters.

The basic question I would like to deal with is the last Pasuk, but along the way, we will try to deal with some other issues.

What is the last Pasuk referring to? It would seem to be referring to the Be’er Miriam, the well that accompanied the Jews throughout their travels in the desert. But that well was only miraculously created after Krias Yam Suf[2]. It would seem to not be relevant here in this praise of Krias Yam Suf.

Further which mountains are trembling? Among the many miracles at Krias Yam Suf this does not seem to be something that happened. The miracle was in the water not the mountains?

Basically if the theme of this Perek is the praise of Krias Yam Suf, what are these other very important but seemingly extraneous miracles doing here?

The most basic answer to the first question is I think very obvious. The idea of Krias Yam Suf is that HaShem is not bound in any way by the natural world. What took place at Krias Yam Suf was not just that the water stopped, but that the water became dry land. As it says in the Pasuk[3], “And the water was a wall to their right and left.” Not just that the water stopped, but the essence of the water changed. When it says later in Chumash, “Who brought forth for you water from the flinty rock[4]”, it also means that not just that the rock uncovered an existing source of water, but that the rock itself changed and became a source of water. There two miracles are one and the same. They both show the absolute control of HaShem over all of nature. Not like the Mechashfim of Egypt who were only able to maneuver the different aspects of nature, but here all of nature is only a tool in the hand of HaShem. So just as He turns the water into dry land, the other side of that miracle is turning the rock into water. So the beginning and end of the Perek are actually one idea[5].

The Alshich HaKAdosh even connects this to another Midrash that HaShem brought out sweet water for each person from the walls of the Yam Suf. So at the Yam Suf itself, the miracle of bringing the Jews water in the desert already began.

This idea is found in the Zohar HaKadosh[6] at least in a way we can begin to understand. The staff of Moshe had two sides, one side had a name of HaShem that was Din-judgment, and the other Rachamim-Mercy. The side of Din was used to split the sea and punish the Egyptians, and the side of Rachamim was used to split the rock and bring water to the Jews. This might be what Rashi[7] means that the Jews said the staff of Moshe only punished, so HaShem twlls Moshe to show them that it is also capable of Rachamim.

The trembling mountains in this Perek, the Gemara[8] teaches us is referring to Matan Torah. If what we explained above is correct then there needs to be a connection to Matan Torah in Krias Yam Suf. The ability to change the very fabric of the world is something that can only be accomplished through the Torah. All other powers only affect the external aspect of the world. Only the Torah can change the basic core of the world and change the intrinsic factors of the world. So even though the Torah was not yet given there is recognition of the power of the Torah already at Krias Yam Suf.

But what is the underlying theme of this Perek? I would like to take an idea that I heard from Mori V’Rabi, and add it to what I wrote above, and maybe we can bring another level of understanding to this Perek.

Without going into all the details, Krias Yam Suf was a revelation of Pnimiyus HaTorah. The simplest way of explaining this, is the Chazal that a maidservant on the Yam saw more than the Merkavah of Yechekel. The Merkavah is the deepest level of Sod in the Torah. And this was revealed at Krias Yam Suf to all of the Jews there. This is similar to what is said in Nevuah of Yoel[9] that all of Klal Yisroel in the time of Moshiach will be Nevi’im.

There are three revelations of the Torah. Torah Sh’Bichsav which was revealed at Har Sinai.Torah Sh’Bal Peh which was revealed in the time of Bayis Sheini and immediately afterward. And Pnimiyus Ha’Torah which will be revealed in the time of Moshiach. [Obviously all of the Torah was taught to Moshe Rabbeinu, but the public revelation and the way of learning Torah was revealed each in its own specific time.]

Kriyas Yam Suf was the moment of the creation of the Jewish people. We became a nation as we crossed the Yam Suf. Therefore all of the Torah was included in this event. Torah Sh’Bichsav as the Gemarra says, is the trembling mountains which are referring to Matan Torah. The Be’er is the source of Torah Sh’Bal Peh. This is found in many sources for example:

In the Sfas Emes[10] we find that the opening of the well of the Torah is show us that in any place Torah can be found. Thus even in the Yam Suf being chased by the Egyptians we are to find Torah. And that is the depth of Torah Sh’Bal Peh.

And the Krias Yam Suf itself is the Pnimiyus of the Torah. So the different parts of this Perek are all one idea that is the formation of the Jewish people. We are praising HaShem for not just the crossing of the Yam Suf, but what we learn from it, and what is revealed to us in all of the depth of HaShem’s connection to the world.

[1]  תהילים פרק קיד – (א) בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: (ב) הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: (ג) הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: (ד) הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: (ה) מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: (ו) הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: (ז) מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: (ח) הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:

[2]  שמות פרק יז – (ה) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל משֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ: (ו) הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ז) וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְדֹוָד לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן:

[3]  שמות פרק יד – (כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:

[4]  דברים פרק ח – (טו) הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ:

[5]  ספר מי השילוח – פרשת ויגש – וכמו שנתבאר ע”פ הים ראה וינוס, כמ”ש שם כי ראה שהש”י יכול להפוך את הצור לאגם מים וחלמיש למעינו מים, ומהצורך לכתוב להיפך כי ראה גבורות הש”י כי יכול להחריב וליבש את הים,

[6]  זוהר חלק ב דף רעא/ב – תוספות – תניא א”ר יוסי גליף הוה חוטרא מתרין סטרין משמא קדישא חד סטרא דרחמי ודינא באתוון גליפין וחד סטר דינא בדינא נחש עלי צור. ת”ח כתיב ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים מאי ונטה כלומר נטה בחד גיסא דגליפא ברחמי ודינא וכתיב (שם) ויט משה את ידו ולא כתיב וישלח משה את ידו כלומר אסטי מחד גיסא ואי תימא דגליף הוה מקדמת דנא נחש עלי צור אלא באסנא אתגליף דכתיב וישליכהו ארצה ויהי לנחש בההיא שעתא אתגליף נחש עלי צור. ות”ח א”ר יהודה בעא קב”ה דשמוי הוו גליפן בחוטרא יעביד אתאן ותניא תרין אתין אתעבידו בימא בההוא סטר דסטא משה ברחמי ודינא. בזע ימא לישראל בי”ב שבילין ואתיב בדינא על מצראי ואטבע להון בתהומא הה”ד וישב ה’ עליהם אתמי הים מההוא שעתא בעא לאפקא מיא א”ל קב”ה אסטי חוטרא מגיסא אוחרא ותרין אתאן אתעביד ביה כמה דאתעביד מסטרא אוחרא חד את הכא וחד את במריבה. אבל השתא והכית בצור באן צור בהאי צור וסליק נחש דלזמנא אחרא.

[7]  רש”י על שמות פרק יז פסוק ה – ומטך אשר הכית בו את היאור – מה ת”ל אשר הכית בו את היאור אלא שהיו ישראל אומרים על המטה שאינו מוכן אלא לפורעניות בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל הים לכך נא’ אשר הכית בו את היאור יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן:

[8]  פסחים דף קיח/א – יציאת מצרים דכתיב בצאת ישראל ממצרים וקריעת ים סוף דכתיב הים ראה וינס מתן תורה דכתיב ההרים רקדו כאילים

[9]  יואל פרק ג -(א) וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ:

[10]  שפת אמת ספר במדבר – פרשת חקת – שנת ]תרס”ג[ – והכל רמז אל התורה שהכל נברא בתורה והכל תורה רק שהטבע מכסה. והנה האבות מצאו שורש התורה ונק’ הרים וכמו כן י”ב שבטים הם הנחלים בין ההרים. ויש מקומות שבנקל למצוא שם תורה ואיש ישראל צריך לייגע עצמו למצוא התורה בכל מקום. וכל המקומות שכתוב בתורה שלא מצאו מים שהי’ המקום קשה להתגלות התורה והקב”ה הנהיג אותו הדור במדברים ובמקומות החריבות מקום הסט”א ונחשים ואעפ”כ זכו לפתוח להם מעינות התורה וע”ז נאמר ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעיינו מים. וע”ז נא’ עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו. ולכן כשנפתח להם הבאר אמרו שירה כמ”ש גם ברכות יעטה כו’:

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s