Pesach- The Zehirus of Yetzas Mitzrayim

On the night of the Seder we there are many levels of what we are trying to accomplish. On the most basic level we recite the events that happened in the past, and give praise for the miracles that HaShem did at that time. On a higher level we need to find a way for each of us to individually feel as if we left Mitzrayim[1], and feel the personal redemption for each one of us. But there is a third level, where it is also a spiritual journey that we each need to take every year. That is because the slavery in Mitzrayim was not only physical servitude but also a spiritual descent into the forty-ninth level of Tumah. As we see in the Pasuk and the Midrash[2], “Remove yourselves from Avoda Zara and take the Korban Pesach.” And even after that removal from Avoda Zara, at Krias Yam Suf which would seem to have been after we had abandoned Avoda Zara and brought the Egyptian idol-the lamb- as a Korban, the Angels still asked, why are You saving the Jews, they are idol worshippers just as the Egyptians[3]. So we need to analyze the Yetzias Mitzrayim also as a spiritual journey that we must take ourselves each year.

There is an aspect of Yetzias Mitzrayim which is not emphasized in the Hagadah. When Moshe first comes to the Jews and says he has come to redeem them, they believe him immediately and are ready to leave at that point[4]. There is a Midrash[5] which says that the secret of who would be the redeemer was given to Serach the daughter of Asher. And when she heard that Moshe said “Pakod Pakodti” she gave her approval and said that is the secret that I received from the Shevatim, and Moshe is the true redeemer. One can only imagine the ecstasy of the Jews that the Nevuah from four hundred years ago is finally being realized. But even after that we find that Pharaoh did not immediately allow the Jews to leave. Even more than that, he made the conditions of their servitude even worse. As the Pasuk says:

Make the work harder on the people and let them work harder, so they cannot speak words of falseness[6].

Try to imagine the feelings of the people. They had just been told by the one of the last surviving people who had seen Yakov, that Moshe is the true redeemer. They must have begun to get ready to leave Mitzrayim. And then it turns around and the work becomes even harder. Even Moshe himself seems to come to HaShem and does not understand[7]. What are we to learn from this statement of Pharoah? To understand this let us turn to the Sifrei Musar.

The Mesilas Yesharim is one of the basic sefarim of Avodas HaShem that does not require introduction to anyone who as ever entered a Bais Midrash on any type. As the RamChal writes in the introduction, the structure of the sefer is built on the Baraisa of Rav Pichos ben Yair[8]. This begins with Torah and goes through ten levels of service of HaShem that begin from Zehirus and that culminate with Kedusha.

The first level is Zehirus- watchfulness. As the RamChal explains, this is the most basic foundation of serving HaShem. He writes that if a person would only pay attention to their actions we would immediately regret our incorrect actions and that regret would become greater and greater till we would leave sin completely[9]. The RamChal is giving us a guarantee; if we would just start to pay attention to our actions we would leave our sins completely! Whenever I learn this part of the Mesilas Yesharim, I feel so lacking. “Have I never felt even the first level of watchfulness from sin that I never leave sin completely?”

He then he quotes the Pasuk from Yetzias Mitzrayim and says that this was the counsel of Pharoah: Make the work so hard that they would have no time to think or prepare counsel against him.

It would seem there are two ways to read his words. One is on the practical level which seems the way the Ohr HaChaim HaKadosh reads it[10]. Pharoah was afraid of a rebellion of the hordes of Jewish slaves and this was a way to make sure they could not rebel. But I think there is another level here also.

Pharoah represents the Yetzer HaRa and knows what just a moment of respite and thought can do to the Yetzer HaRa. And Pharoah knew what the Teshuva of a moment can begin, as the RamChal writes. And when Moshe arrives, Pharoah is afraid not just of the physical power of the Jewish slaves, but of the power of that moment of Teshuva that the descendants of the Avos can do. So he uses the counsel of the Yetzer Hara.

There is even a Midrash[11] that says that till then the Jews would utilize Shabbos to study the scrolls they had inherited from their forefathers. Why did Pharoah allow that? It would seem that the power of a moment of respite is only when you believe in your own power of Teshuva. When there was no reality of redemption Pharaoh did not worry about that study and respite since he knew that the Jews had no reals sense of leaving the servitude. But once Moshe arrived and the possibility of redemption became real, Pharoah felt a need to forestall that possibility.

I think from this we can learn another aspect of the Mesilas Yeshorim. We have to believe in this idea. We have to believe that we can change and we can become different. We have to believe that there is such a ladder and when we begin to climb we can get to the top. Maybe Pharoah knew that better than us, and wanted to keep that from happening.

So we learn that a major part of the Shibud, was the sense of running, of haste, of having no time to think about whom we are and what is important in our lives. Maybe Pharah even gave out smartphones to not allow a moment of peace to his workersJ.

So if I want to apply this to myself, let me think about where my own personal Pharoah is doing this to me. Pesach arrives and we all try to raise ourselves to leave Mitzrayim. Let us try to not let the counsel of Pharoah interfere and not let us grow. Let us believe in the power of the Mesilas Yesharim, and stop for a moment. If we really examine the Seder we find that this idea is actually inherent in the entire night of Pesach which is called a Seder.

This is how the Sfas Emes[12] explains why it is called a Seder. Seder is the opposite of Chipazon. When a person is B’Chipazon they cannot act rationally. They are under the control of the Yetzer HaRa, of Pharoah. But when there is Seder then someone can overcome the haste and lack of order that the Yetzer Hara tries to put us into. The night of the Seder is to overcome that Chipazon of the leaving of Mitzrayim. We have the unique ability to take the Chipazon of over three thousand three hundred years ago, and turn it into Seder. Pharoah is not in control of us, but we can now control him.

This can be seen in at least two other places. The Ba’al HaTurim[13] on the first Pasuk we brought says that the word “Yishu” appears one other time in Tanach. There it is in the context of those who daven, but do not pay attention to the words coming out of their mouths. We are davening but not paying attention. This is the same as what Pharoah was trying to do. Whether it is the Pharoah from then, or our own modern day internal Pharoah, our external life of Chipazon can interfere with our desire to come close to HaShem.

In addition I saw in the Chidushei HaLev of my Rosh Yeshiva ZT”L where he explains a Seforno[14]. After Pharaoh Increases the Jews’ quota of work Moshe returns to them and tries to console them, and tell that this is part of HaShem’s plan, and there is no doubt that HaShem will do everything he promised. But the Pasuk says that the Jews would not listen to Moshe from “overwhelming work”. Explains the Seforno, differently than other Meforshim, that they did not think deeply into the words of HaShem which Moshe told them. Because if they would have been able to think about what Moshe said, they would have believed in Moshe’s words. But because of the overwhelming work Pharoah placed on them, they were unable to think and therefore they did not listen to Moshe. In a sense this explanation is a precursor of the Mesilas Yeshorim.

But the Sfas Emes adds another level to this idea which is based on a Pasuk in Yeshaya. Even though as is said in the Kedusha of Nusach Sefard[15], that the second final Geulah will be as the first there will still be a difference.

The Pasuk says[16] “That when you leave the final Galus it will not be in haste.” And all the Mefarshim explain that it is since we have HaShem leading us we do not need to fear anything. Obviously that implies that when we left Mitzrayim we were still under the power of Pharoah and he still was able to cause us to leave B’Chipazon. We were still not yet able to reach the level of Zehirus, of not being hasty. The goal of the final Geulah is to be where we are in control of ourselves and not under the control of the Yetzer HaRa.

The RamChal in his Peirush on the Torah[17], expands on this idea. He says that the fact that Pharoah managed to introduce to the Jews the aspect of “Make the work harder”, that influenced the entire Yetzias Mitzrayim. And therefore as we left Mitzrayim we were still under the influence of that power of Pharoah. That is why we left along with the Eirav Rav, who ultimately influenced us to make the Eigel. The final Geulah, will not be B’Hipazon and there will be no Eirav Rav, and it will be a complete Geulah.

May our Seder be a complete one where we are able to reach all the levels of Sippur Yetzzias Mitzrayim, and find within ourselves the clarity and the wiles to overcome the Yetzer HaRa to climb the ladder of the Mesilas Yeshorim to its highest rungs.

[1]  הגדה של פסח: – חייב אדם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם. שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָֹה יְדֹוָד לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר, וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אוֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ:

[2]  שמות פרק יב – (כא) וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח:

ילקוט שמעוני שמות – פרק ו – רמז קעח – וכן הוא אומר משכו וקחו לכם משכו ידיכם מעבודה זרה

[3]  מדרש רבה עה א – על פסוק והמים להם חומה מימינם ומשמאלם (שמות יד כט) שהיה הקיטרוג אז בעת קריעת ים סוף על ישראל הללו עבדו עבודה זרה והללו עבדו עבודה זרה, מפני מה הללו נטבעין והללו ניצולין

[4]  שמות פרק ד – (כט) וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ל) וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם: (לא) וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

[5]  פרקי דרבי אליעזר – פרק מז – ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף שנ’ ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמ’ להם פקוד יפקוד אלהים אתכם ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך אמרה להם אין באותו ממש אמרו לה והרי אמ’ פקוד יפקוד אלהים אתכם אמרה להם הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים שכן שמעתי מאבא פ”א פ”א פקוד יפקוד מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו שנ’ ויאמן העם וישמעו כי פקד ה’ את עמו

[6]  שמות פרק ה – (ט) תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר:

[7]  שמות פרק ה – (כב) וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל יְדֹוָד וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: (כג) וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ:

[8]  מסילת ישרים – הקדמת הרב המחבר זצ”ל – מכאן אמר רבי פינחס בן יאיר: “תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקדש, רוח הקדש מביאה לידי תחית המתים”:

[9]  ספר מסילת ישרים פרק ב – בביאור מדת הזהירות – ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאלולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר (שמות ה): תכבד העבודה על האנשים וגו’, שהיה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלמד בערמימות, ואי אפשר למלט ממנו אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה:

[10]  אור החיים על שמות פרק ה פסוק ה – ויאמר פרעה וגו’ פירוש לצד שהם רבים אינם בת יכיל ב להסיר מהם מורך לבב זה, של פגיעת חרב מכלם, ודבר זה יהיה גורם שתשביתו אותם מסבלותם, כי יתחמץ וירך לבבם, ותרעומת זה הוא על משה ועל אהרן, או יטעון כנגד הנוגשים אשר הניחו אותם לבא לפרעה ובטלו עבודתם, ואמר כי הן רבים הם וזמן מועט של ביטול עבודתם יעשה הרבה רושם:

[11]  מדרש תנחומא וארא פרק ו – מהו ואל ישעו שהיה בידן מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקב”ה גואלן אמר להם פרעה אל ישעו בדברי שקר אל יהיו משתעשעין כלומר ואל יהון נפישים

[12]  שפת אמת ספר ויקרא – לפסח – שנת [תרמ”ב] – שמעתי מפי מו”ז ז”ל על שקורין לליל פסח סדר עפ”י מ”ש המהר”ל ז”ל שיש סדר מיוחד על הנסים והנפלאות שאינם במקרה ודפח”ח. ואפשר לבאר עוד עפ”י מה דכתיב כי לא בחפזון תצאו כו’. כי ביצ”מ היה הגאולה במהירות שלא היינו ראוים. ועתה צריכים אנו לברר ע”י סיפורי יצ”מ בכל שנה ובכל יום הטעמים של יצ”מ כמ”ש רש”י ז”ל בעבור זה הוציאנו כדי לקיים מצותיו וכפי מה שמקיימין ומשבחין ומהללין לפניו נמצא נעשה מסודר ומיושב טעמי הגאולה וכשיהי’ מתיישב הכל יהי’ הגאולה העתידה כי הבורא ית’ גאלנו שהי’ גלוי וידוע לפניו ית’ שעי”ז נזכה אחר כך לעבוד אותו באמת. כמ”ש הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. וזה יתקיים בשלימות לעתיד לבוא וע”ז נתקן כל השאלות והתשובה עבדים היינו. וזה רמז הד’ בנים כי בוודאי כפי הספיקות שיש בלבות בנ”י באופנים שונים. כך יש גלות מצרים. ובכל שנה מתעורר הגאולה ומתבררין אלה הספיקות עד שיהי’ הכל מסודר ומיושב ויתקיים כי לא בחפזון תצאו כו’. ועל ד’ מיני הספיקות הי’ ד’ גליות. ולכן יש ד’ לשונות של גאולה כמ”ש במ”א מזה. וע”ז הרמז ועבדום כו’ ד’ מאות שנה. כי יש מיני חשבונות יחידיות עשיריות מאות אלפים ואז חוזר אל האחדות. אבל עד המאות יש ספיקות שצריכין לבררם:

[13]   בעל הטורים על שמות פרק ה פסוק ט – ישעו. ב’ במסורה. ואל ישעו בדברי שקר. ישעו ואין מושיע (ש”ב כב, מב). אותם שאין מכוונים בתפלתם, וישעו בדברי שקר שאינם מכוונים בלבם מה שהם מוציאין מפיהם עליהם נאמר ישעו ואין מושיע. אבל המכוונים בלבם למה שמוציאין מפיהם עליהם נאמר אז תקרא וה’ יענה תשוע ויאמר הנני (ישעיה נח, ט). וזהו שאמר דוד (תהלים יז, א) האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה. כלומר אימתי תאזין תפלתי, כשהיא בלא שפתי מרמה להכחיש הלב ולומר דבר שאינו מכוון בלבו:

[14]  ספורנו עה”ת ספר שמות פרק ו פסוק ט – ולא שמעו אל משה. להתבונן בכל זה בענין שיבטחו בישועת האל יתברך ויחשבה להם צדקה, כענין באברהם, וכן לא נתקיים בהם ונתתי אותה לכם אבל נתנה לבניהם: מקצר רוח. כי לא נאמנה את אל רוחם, ולא נתנו לב להתבונן: ומעבודה קשה. כי לולא העבודה הקשה היו נותנים לב לדברי משה, והיו מבינים מטענותיו שראוי לבטוח:

[15]  וְהוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים:

[16]  ישעיה פרק נב – (יב) כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְדֹוָד וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

[17]  פירוש הרמח”ל על התורה – ספר שמות – ויאפו את הבצק וגו’ (יב, לט). בצק זה היא ס”א שהיה צריך לבטל אותה לגמרי, אבל לא נתבטלה לגמרי, אלא נעשית לה אפיה, ולא נשרפה לגמרי. וזה יען הערב רב נתערב בהם, ואז לא בטלה הס”א. אך עם כל זה לא היתה שולטת כמו מתחלה, כי הערב רב עצמם. . . [קל] להם תיקון, וזהו, “עוגות מצות כי לא חמץ”, כי אינם חמץ גמור. וא”ת למה היה כך, אלא – “כי גורשו ממצרים” וגו’, כי לא היה להם כח להתעכב הרבה – שלא היה להם זכות. ואם היו יושבים יותר, היתה הס”א מתאחזת בהם, לכן הוצרכו לצאת בחפזון, ואז נתערב בהם הערב רב, כי היו הדברים בלא שלימות תיקון, וזהו, “ולא יכלו להתמהמה”. ואמר, “וגם צידה לא עשו להם” וגו’ – לא יכלו להזמין להם תיקונים מתחלה, כי קושי השעבוד לא הניחם, וזה גרם זה הקלקול האחר שיתערב הערב רב כנ”ל, ולא תוכל הס”א להתאבד לגמרי, אלא להתחיל ליבטל. אבל לע”ל – “כי לא בחפזון תצאו”, כי הכל יהיה בשלימות, ואז תבטל הס”א מן העולם לגמרי. [ו ח]:


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s