Parshas Vayakhel – Weaving the Goats

Link to Word Download http://1drv.ms/1FWYTo0

In this week’s Pasha we find an unusual Pasuk[1]:

And all the women whose hearts uplifted them with wisdom wove the goats.

This goat cloth was used to make the Yerios Izim- the curtains of goat hair. These were the middle layer of the roof of the Mishkan. The inner layer which was seen from inside the Mishkan was ten pieces of curtain made from various colored materials[2]. The upper level was from the red skin of Eilim and the skin of the Tachash[3]. And the middle cover was eleven curtains in between the other two[4].

But looking at this Pasuk there is an issue. What does it mean to “weave goats”? Rashi[5] brings the Gemarra’s explanation to the unusual placement of the words in the Pasuk. Rashi explains that this was a special craft, to not cut the hair off and then weave it, but to weave the goat with the hair on it, and only then to cut off the fully woven cloth. The obvious question is what is the purpose of doing it in this way?

The Maharsha[6] on the source in Shabbos writes that this was to bring an extra level of purity to their actions. Since living things aside from a person do not become impure, by weaving the cloth in this way it kept the cloth completely pure till they were formed into the Yerios. But even this explanation is not sufficient, since why of all the parts of the Mishkan do these curtains need this special purity?

In order to explain this let us see why there are curtains made of goat, and why there are eleven of them.

The word for goat in Lashon HaKodesh is Izim. The word itself means Az- chutzpah, and it is written with an Ayin as its first letter. The Gemarra is Shabbos writes something cryptic[7].

Why do the goats go before the sheep? It is as the creation of the world first darkness then light.

One of the ways to understand this Gemarra is that just as in the creation of the world it says, “And there was darkness and there was light”, so too the goats which are darker than sheep, represent Eisav and are first, and then the sheep which are Klal Yisroel come after. In various ways we see this. Eisav is born first; in this world the success seems to accrue to Eisav and only at the end of times will Yakov have dominion[8]. The concept of the darkness is the attribute of Din- judgement, which seems to control the world. The Midah of Din is the attribute also of separation, lack of cohesion. Chesed joins things together, Din is limitation and separation. Eisav is the Midah of disunity, scattering, multiplicity without unity[9]. That is the idea of the Ayin which is Gematriya seventy- the seventy nations of the world, each one attempting to assert itself over all the others. But Klal Yisroel is made up of seventy people all meant to work with unity to harness their multiple talents to create a unified nation.

The number of eleven is written in two ways in Chumash. Sometimes it is written as Achad Asar[10]– Achad is one and Asar is ten- altogether eleven. But sometimes it is written as Ashtei Asar[11]– The Asar is ten, but what is Ashtei? Shtei– the second part of the word is two, so it seem to mean two and ten; but by adding the A-Ayin before it diminishes it. This is called; diminishing by addition- whoever adds just detracts[12]. The eleven Yerios Izim are called not Achad Asar, but Ashtei Esreh[13]. Why use the unusual term for eleven?

If we put these two ideas together, we find that the Yerios Izim are the part of the Mishkan opposed to Eisav, since Eisav is the goat. This becomes even more apparent when we realize that there are eleven rulers of Eisav mentioned in the Chumash at the end Parshas VaYishlach, and there are eleven curtains[14]. Why is the number eleven connected to Eisav? In Kedusha there are ten realms, and in Tumah there are the opposite. But all reality can only exist if there is some connection however faint to Kedusha, so if there were only ten realms of Tumah it could not exist since there was it would have no source of connection to reality. So Tumah always needs an eleventh level which is the spark of Kedusha that allows its continued existence[15]. So Eisav has ten levels of Tumah and the eleventh is the spark of Kedusha which is its source of existence. In this context whoever adds diminishes, since really if there was no eleventh level the Tumah would disappear. Adding the eleventh level allows its existence, which is actually not good.

But there is a level where the eleventh spark is so holy that it can overcome all ten levels of Tumah and turn it all to Kedusha. So here we weave the Izim in a way of such Kedusha that it can become part of the Mishkan. That is why we weave the goats when they are still alive, so they are completely Kadosh.

But why is this kind of weaving the special wisdom of the women?

Weaving is to take various disparate parts and form them into a unified whole. Eisav as we learnt is about the seventy levels of separation. The first weaving in the world is when HaShem brings Chava to Chupah to Adam and so to speak weaves her hair[16]. The Midah of a woman is Binah which is to build things[17]. The Gemarra[18] even says that the woman’s wisdom is the spinning wheel, to gather disparate things and make them one. This is the power of the woman to weave things together.

In the weaving of the goats it was not enough to just weave them in the regular way. Here we need to take the goats of Eisav and weave them in a way of Kedushah. These women take the most disparate part of the materials of the Mishkan, and in a manner of complete Kedusha weave it into eleven parts, but that are unified.

But if you examine the construction of the Mishkan, there is still one more disparity between the two layers of the roof of the Mishkan. The inner one is sufficient to cover the Mishkan with ten curtains. The goat layer has eleven. What was the extra one used for?

Rashi[19] brings that the eleventh curtain is hung in front of the Mishkan as a veil, similar to a Kallah who is Tzanua and wears a veil over her face. So the weaving of the Yerios Izim creates such Kedusha that it builds the Mishkan like a Tznua Kallah. What is being added here?

The sin of the Eigel is described as “embarrassed is a Kallah who sins in her Chupah”[20]. The Jewish people are the Kallah, the Chupah is Har Sinai, and the sin is the Eigel. The construction of the Mishkan is the atonement for that sin. And here the sign of Eisav is itself used to represent the Tznius of the Kallah. That represents the atonement of the Mishkan for the sin of the Eigel.

In addition the Second Luchos remain since they are given in a manner of Tzniyus[21]. So too the victory over Eisav will come through the Tznius that is represented by these curtains, that are created by the women in this manner of Kedusha.

[1]  שמות פרק לה – (כו) וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים:

[2]  שמות פרק כו – (א) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם:

[3]  שמות פרק כו – (יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה:

[4]  שמות פרק כו – וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם

[5]  רש”י על שמות פרק לה פסוק כו – טוו את העיזים – (שבת צט) היא היתה אומנות יתירה שמעל גבי העיזים טוין אותן:

[6]  מהרש”א על שבת דף צח/ב – דאלו בעליונות כתיב בחכמה טוו את העזים כו’ דהיינו מן העזים ע”ש הטהרה גמורה שיהיה טווי בב”ח דלא שייך טומאה כלל מחיים

ספר תפארת יהונתן על שמות פרק לה פסוק כו – וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים. פי’ רש”י שמעל העזים טוו ונראה הטעם כי כל הנשים נתאוו לארוג לצורך המקדש ולא ימלט בששים רבוא שלא היה נשים שלא היו נדות וכל המלאכה היה בבוקר ולא היה עת להתטהר לכך טוו מעל העזים במחובר לבעלי חי ואינו מקבל טומאה:

[7]  שבת דף עז/ב – א”ל מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי אמר ליה כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא

[8]  ספר ביאורי אגדות (אפיקי ים) – נדרים דף לב ע”ב – והארץ הייתה תהו ובהו וחשך אלו מעשיהם של רשעים, וכברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שלכך עיזי מסגי ברישא עשו איש שעיר כמ”ש רבינו הגדול (הגר”א זצוק”ל)

[9]  מדרש רבה ויקרא פרשה ד פסקה ו – א”ל בעשו כתיב ביה שש נפשות וכתיב בו נפשות הרבה דכתיב (בראשית לו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו וביעקב שבעים נפש וכתיב ביה נפש א’ דכתי’ (שמות א) ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב וגו’ אלא עשו שהוא עובד לאלהות הרבה כתיב ביה נפשות הרבה אבל יעקב שהוא עובד לאלוה אחד כתיב בו נפש אחת ויהי כל נפש וגו’:

[10]  בראשית פרק לב – (כג) וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק:

[11]  במדבר פרק ז – (עב) בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן:

[12]  סנהדרין דף כט/א – אמר חזקיה מניין שכל המוסיף גורע … רב אשי אמר עשתי עשרה יריעות

[13]  שמות פרק לו – (יד) וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם:

[14]  בית עולמים – דף קכח ע”א – ד”ה ומ”ש – י”א אלופי עשו י”א ארורים י”א סממני הקטורת י”א יריעות עזים

[15]  ספר מבוא לחכמת הקבלה – חלק א שער ו פרק ה – ומה שבקדושה מצאנו י’ ספירות, בטומאה הן י”א, כי מלבד העשר מדרגות נמנה בנפרד הניצוץ דקדושה המחיה אותן ונעשה י”א בסוד כל המוסיף גורע, כי בסט”א ניצוץ זה אינו נכלל עמהם ח”ו. והיינו טעמא די”א אלופי עשו, י”א ארורים בפ’ כי תבא, י”א יריעות עזים שהיו מכסים לאוהל, י”א סממני קטורת, י”א מראות נגעים, י”א יום שבין נדה לנדה, י”א מעלות שהיו בהר העברים מול בית פעור שפסען משה בפסיעה אחת

[16]  שבת דף צה/א – וכי דרך בנין בכך אין כדדרש רבי שמעון בן מנסיא ויבן ה’ אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה אצל אדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא

[17]  עץ חיים – שער מב פרק ה – אבא נקרא מחשבה ואין בו שום תפיסה אבל בינה היא נוקבא ונקרא צירי כי בה כח ציור לציר הכלים והיא יותר גשמית מהחיה לכן נקרא בינה לשון בנין

[18]  יומא דף סו/ב – תן שוה אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפלך וכן הוא אומר וכל אשה חכמת לב בידיה טוו

[19]  רש”י על שמות פרק כו פסוק ט – וכפלת את היריעה הששית – העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות: אל מול פני האהל – חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה:

[20]  ילקוט שמעוני שיר השירים – פרק א – רמז תתקפג – עד שהמלך במסבו עד שהשכינה בשמי מרום קבלו עליהם ישראל ואמרו כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע. אמר עולא עלובה כלה שזנתה בתוך חופתה שנאמר עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו

[21]  רש”י על שמות פרק לד פסוק ג – ואיש לא יעלה עמך – הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן עין רעה אין לך יפה מן הצניעות:

Advertisements

One thought on “Parshas Vayakhel – Weaving the Goats

  1. Pingback: VaYakhel – Ohaliav | Torah Thoughts from Rabbi Zave Rudman

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s