Persia and Media – The Double Kingdom Download in Word

It is unusual that of the four kingdoms which subjugate the Jews, only one is a double kingdom, Paras and Madai. And the obvious question is in what way is this connected to the unique Galus of the Megilah?

On a certain level, the question is actually moot. There are two Midrashim that discuss this and actually say that all four of these kingdoms are doubled. Meaning each kingdom is made up of two nations. (For greater explanation of the interaction of the eight nations in the four kingdoms see this endnote[i], with one source by R’ Chaim Kanievsky SHLIT”A, and another from the Rinas Yitzchok.)

The first source is in Midrash Eichah[1]:

HaShem brought my enemies against me doubled. Bavel and Kasdim-Babylon and Chaldeans; Paras and Madai-Persia and Media; Yavan and Mokdon-Greece and Macedonia; Edom and Yishmoel-Christians and Muslims. In each pair one is difficult and one is easy. And through the four kingdoms they alternate, difficult and easy. But we remain steadfast to HaShem as we say Krias Shema twice a day.

I think the Midrash is pointing out that the double Krias Shema is itself the antidote against the double Galus that we are in.

In Midrash Tehilim[2] on the Perek Lam’netzeach on the Eighth, it also refers to the eight nations that comprise the four kingdoms.

And that is what is seen in the vision in Daniel where the different kingdoms are each described in the double sides of the body, two arms, two thighs, two legs.

Here too the Maharal explains[3] the Gemarra which talks about the Nevel- harp – of Dovid which has eight strings is parallel to the world of Moshiach. That is why the “song of eight” is the song against the eight nations of the Galus which will be overcome in the time of Moshiach.

But even so the question still remains as to why if all the kingdoms are doubled, the only one which is described as such consistently is Paras and Madai. What is unique about them, that they are described like that whenever we discuss the four Galuyos, and the others only one is mentioned?

The beginning of understanding this, is from a Gemarra in Megila[4] where the Pasuk “”The army of Paras and Madai” is explained. The Gemarra says that the two countries made a contract; when the emperor is from one the nobles are from the other, and vice versa. So we see that there is some special connection between the two nations, more than the other double nations.

The GR”A in his explanation of the Megilah[ii] writes that that the Galus of Paras and Madai is parallel to the characteristics of the two daughters of Lot. The GR”A writes that the two daughters of Lot are the two aspects of the Yetzer Hara; the power of desire, and the arousal of desire. And these two work in tandem to increase the Yetzer HaRa. This idea is also found in the writings of the GR”A in other places which are referenced in the footnotes here (See in endnote ii footnote 68). What it means is that there is a power of desire in Hebrew- Ta’avah. But without the power of arousal, one would do nothing with that, and remain passive and lazy. Only by the two traits acting together does a person come to actualize his Ta’avos. So it would seem that this is the epitome of bad. But the question can be asked: is this really so? The daughters of Lot seem to have done something horrible. But, they are the ancestresses of the royal house of Klal Yisroel, so how bad can they be?

Why does it seem that it is actually their Yetzer Hara that bring them to be the mothers of royalty in Klal Yisroel? It would seem that as opposed to the other Yitzrei HaRa, the Yetzer HaRa of desire and honor is actually needed. As the GR”A writes in a number of places, the Yetzer HaRa of Ta’avah will remain even in the time of Moshiach to create the desire to create more Torah; and the Yetzer HaRa for Kavod is to enable the process of learning Torah that from the Shelo Lishma one comes to the Lishma. Therefore as terrible what they did was, it is to be used in the correct way, and will remain as a part of the world even in the time of Moshiach.

That is why we emphasize the double kingdom of Paras and Madai. Only through them is there a Kimu V’Kiblu- a new acceptance of the Torah. The other Galuyos we overcome, we take their Kochos and use them; but here we have a new Kabalas HaTorah. In order to get that Kabalas HaTorah we need both of these Kochos because through these Kochos we learn Torah, so every time we mention this Galus we mention both the Kochos we need to receive the Torah again. And that is why the name of the Galus here is different than any of the other Galuyos.

[1]  מדרש רבה איכה פרשה א פסקה מב – ד”א נשקד שקודה הייתי מעונותי וסבורה הייתי שימחול לי על כל עונותי אלא ישתרגו עשאן עלי סריגות סריגות הביא אותן עלי מכופלות בבל וכשדים מדי ופרס יון ומקדון אדום וישמעאל עשאן עלי סריגות בבל קשה ומדי מתונה יון קשה ואדום מתונה כשדים קשה ופרס מתונה מקדון קשה וישמעאל מתונה וכן (דניאל ב’) מן קצת מלכותא תהוה תקיפא ומנה תהוה תבירה ובכל אילין לא כפרית באלהי אלא עלו על צוארי ומיחדת שמו בכל יום פעמים ואומרת (דברים ו’) שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד:

[2]  מדרש תהלים מזמור ו – דבר אחר למנצח על השמינית. על ארבע מלכיות שהם שמונה, ואדום היא השמינית. הדא הוא דכתיב, (דניאל ב, לב) ראשיה די דהב טב ידוהי ודרעוהי תרין. מעוהי וירכתיה, תרין. שקוהי, תרין. ורגלוהי, תרין. הרי שמונה שהן ארבעה. בבל וכשדים, מדי ופרס, ויון ומקדון, אדום וישמעאל. הרי שמונה מלכיות. לכך נאמר, על השמינית. רבי איבו אמר, אמרה כנסת ישראל לפני הקב”ה, רבונו של עולם אנו מקלסין אותך בשעה שאתה מציל אותנו משמונה מלכיות, שנאמר (ישעיה יא, יא) והיה ביום ההוא יוסיף ה’ שנית ידו לקנות. וגו’, לכך נאמר, על השמינית.

[3]  ספר נצח ישראל – פרק יט – ואמר “עלי עשור ועלי נבל וגו'”. כלומר שיהיה משורר ומזמר שבח שלם ומלא, וזהו “עלי עשור”, וכדאיתא (במנחות) (ערכין יג ע”ב) כנור שהיה במקדש היתה של ז’ נימין, ולימות המשיח של שמונה נימין, ולעתיד של עשרה נימין. ורוצה לומר, כי השיר מורה על שלימות, כי על שלימות דרך לזמר ולשורר, וכמו שהאבל הוא על ההפסד, כן השיר מורה על השמחה. לכך אמרו כי שלימות של עולם הזה אינו רק עד ז’, כי העולם הזה הוא עולם הטבע, שנברא בשבעת ימי בראשית. ולימות המשיח של שמונה נימין, כי השלימות שיהיה לימות המשיח יהיה על הטבע. ואפילו למאן דאמר (ברכות לד ע”ב) אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, מכל מקום השלימות הוא מגיע אל מעלה עליונה יותר מן עולם הזה, ולכך הכנור של ימות המשיח של שמונה. ולעתיד, שלא יהיה טבע גשמית כלל, אבל השלימות יהיה נבדל לגמרי, אז יהיה הכנור של עשרה נימין. כי העשרה נימין מורה על קדושה אלקית, כי העשירי הוא קודש, ומורה על עולם הבא שהוא עולם קדוש, ועולם הבא נברא ביו”ד (מנחות כט ע”ב), ולכך כנור של עולם הבא הוא של עשרה נימין. ולכך המזמור הזה, שהוא נאמר ליום שכלו שבת, נאמר “עלי עשור ועלי נבל”:

[4]  מגילה דף יב/א – חיל פרס ומדי הפרתמים וכתיב למלכי מדי ופרס אמר רבא אתנויי אתנו בהדדי אי מינן מלכי מינייכו איפרכי ואי מינייכו מלכי מינן איפרכי





Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s