The Threshing Floor of Atad- Mazal Tov

This is a bit late and not complete, since we would like to wish a Mazal Tov to our children Shira and Avi on the birth of a boy this Monday.

In this week’s Parsha we learn about the funeral of Yakov Avinu. The Torah spends a number of Pesukim describing the details of the Hespedim, the travel arrangements, and finally the burial of Yakov. Obviously this is important, but what are we supposed to learn? I would like to concentrate on one aspect; the great Aveilus- mourning at a place called Goren Ha’Atad- the Threshing Floor of the Thorns[1]. What took place there, what its name means, and why it was so important?

In general the Ramban learns the events here as he does all of Sefer Bereishis, in the manner of Ma’aseh Avos Siman L’Banim- the actions of the Fathers portend and teach us what will take place to their descendants[2]. The end of Bereishis is parallel to the end of the Galus; and Yakov’s return to Eretz Yisroel is a Siman to the final return to Eretz Yisroel of the Jewish people. In a sense this is very disheartening since Yakov only returns in a coffin after he is dead. But still he returns, and as we will see even seemingly dead, Yakov Avinu does not die as the Gemarra says[3], and from the burial of Yakov ultimately arises the Geulah. The Eulogy at Goren Ha’Atad is part of this process.

The Gemarra in Sotah[4] learns that the thorns here are referring to following event. When the kings of Eisav, Yishmoel, and Keturah; all the other descendants of Avraham who had a claim on Eretz Yisroel; heard that Yakov was being brought to burial in the Ma’aros HaMachpela, they came to wage war. They wanted to claim that Yakov lost his claim to Eretz Yisroel and now it is ours. But when they saw the crown of Yosef on the coffin of Yakov they also put there crowns there, and participated in a great eulogy. The crowns formed a circle around Yakov’s coffin that resembled a hedge of thorns.

But why was this at a threshing floor? Even more, you thresh grain in order to benefit from the kernels and get rid of the chaff. But thorns seem to have nothing useful, so why would you even thresh them? To explain this, let us examine a few other threshing floors in Tanach.

The Sefer of Rus is about the formation of Malchus Bais Dovid, from Rus and Boaz to Dovid. The transformational event in the Sefer is when Rus goes to Boaz at night[5], and demands that he perform Yibum with her. That takes place at a threshing floor. Why?

The last event in Sefer Shmuel is the purchase of the place of the Mizbeach[6]. As the Ramabam emphasizes in the beginning of the second Perek of Hilchos Bais HaBechirah[7] the place of the Mizbeach has to be exactly the Goren of Aravna the Yevusi. Why does it have to be a threshing floor?

Lastly, when Yehoshafat and Achav go to battle together they are described as sitting in a Goren[8]. The Midrash[9] there uses that as a Mashal for HaShem in the time of Moshiach, that he will sit with the Tzadikim in a Goren. The Gemarra[10] explains that it means they faced each other in a way of friendship as Rashi there explains[11]. So why is a Goren the Mashal for the connection that will exist between us and HaShem in the future?

There is a Midrash[12] that describes a debate between the stubble, the straw and the chaff, as to which is the purpose of the field. The tiny kernel of grain mocks all of them and says, “Wait till the time of threshing, we will see who is the purpose.” All the other parts are disposed of and only the grain is left. This process is done at a Goren, a threshing floor. Klal Yisroel is an infinitesimal part of the world. We seem to be dwarfed by the great and numerous nations of the world. But in the end they are all blown away on the threshing floor, and we are left. That is the function of a Goren.

But there is more. Among the thirty-nine Melachos of Shabbos one of them is DASH- threshing. What is different about this Melacha is that you can be responsible even if most of the work is done by the wind. Just putting the mixture in the way of the wind is enough to be responsible for the Melacha. It would seem so too here. We need to separate the good from the bad in this world. But that would seem to be too difficult. But HKB”H creates the Ruach which will blow away the evil, we just need to put ourselves in the place to do that. And that is why we always find a Goren at crucial points in our history.

Malchus Bais Dovid is trapped in the nation of Moav and needs to be retrieved[13]. The women of Moav are untouched by the sin of Moav, so through Rus they can be brought into Klal Yisroel. Where does this happen? At the Goren.

The Bais HaMikdosh is under the control of the Yevusi. The rest of Eretz Yisroel has been conquered, and even Jerusalem itself has been vanquished, but the specific place of the Mizbeach remains. It is a threshing floor, and we need to remove from it the chaff and make it Kadosh.

The final act of the world is when evil is removed, and HaShem can allow the Tzadikim to be with Him. That process of purification takes place at a Goren, as the Midrash says. When will that take place? The original Galus took place when we went down to Egypt. That happened as a result of the MAchlokes between the Shevatim, when they sold Yosef. The final Geulah will be when that rift is repaired. This is what is in the Haftora of VaYigash. Here Yehoshafat is trying to accomplish that. He is trying to remove the chaff from Malchus Yisroel, and that can bring the Geulah.

Given all these explanations we can explain the Goren here. All the other places were connected to Malchus Dovid. But before Malchus Dovid, there is Malchus Yosef. That is true even here in Egypt. When Yakov sends Yehudah to prepare the way for his descent to Egypt, he sends him to Yosef. That is the Geulah. Yosef is the one who destroys the enemies of Klal Yisroel. As the Pasuk says the fire of Yakov requires the flame of Yosef to destroy the enemies.

That is why it is a threshing floor but for thorns. As the Midrash said earlier the grain waits till the end so it can show that it is the purpose. But the thorns, the purpose is not the grains, since there is none. But even from thorns, there can be some good. Every nation has some sparks of Kedusha, even from Eisav there are the descendants of Haman who teach Torah in Bnei Brak. So even Yosef, has to thresh the thorns to get the good.

So this Aveilus, is when Egypt realizes the true purpose of Klal Yisroel. The Egyptians thought that with the death of Yakov they can overwhelm Klal Yisroel. But when they saw that all the other nations came and submit to the crown of Yosef, they realize that they also will not overcome Klal Yisroel, and ultimately we will return. That is the Aveilus of Egypt, when they realize that even the thorns which seem to be able to destroy the Jewish people will be threshed by Yosef, and whatever good will be attached to Klal Yisroel. And that is the Goren which we are awaiting that HaShem will be with us[i].

[1]  בראשית פרק נ – (י) ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים:

[2]  רמב”ן על בראשית פרק מז פסוק כח – ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה כבר הזכרתי (לעיל מג יד) כי רדת יעקב למצרים הוא גלותינו היום ביד החיה הרביעית (דניאל ז ז) רומי הרשעה, כי בני יעקב הם עצמם סבבו רדתם שם במכירת יוסף אחיהם, ויעקב ירד שם מפני הרעב, וחשב להנצל עם בנו בבית אוהב לו, כי פרעה אוהב את יוסף וכבן לו, והיו סבורים לעלות משם ככלוטת הרעב מארץ כנען, כמו שאמרו (לעיל מז ד) לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען והנה לא עלו, אבל ארך עליהם הגלות, ומת שם ועלו עצמותיו, וזקני פרעה ושריו העלוהו, ועשו עמו אבל כבד:

וכן אנחנו עם רומי ואדום – אחינו הסיבונו ביאתינו בידם, כי כרתו ברית עם הרומיים ואגריפס המלך האחרון לבית שני ברח אליהם לעזרה, ומפני הרעב נלכדו אנשי ירושלים, והגלות ארך עלינו מאד, לא נודע קצו כשאר הגליות ואנחנו בו כמתים אומרים יבשו עצמותינו נגזרנו לנו, ויעלו אותנו מכל העמים מנחה לה’, ויהיה להם אבל כבד בראותם כבודנו ואנחנו נראה בנקמת ה’, יקימנו ונחיה לפניו:

[3]  תענית דף ה/ב – הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת

[4]  סוטה דף יג/א – דכתיב ויבאו עד גורן האטד וכי גורן יש לו לאטד א”ר אבהו מלמד שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה תנא כולם למלחמה באו כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב תנא שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד תנא אפי’ סוסים ואפילו חמורים

[5]  רות פרק ג – (ו) ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה:

[6]  שמואל ב פרק כד – (כא) וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם:

[7]  רמב”ם הלכות בית הבחירה פרק ב – (א) המזבח מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם שנאמר זה מזבח לעולה לישראל ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית יי’ בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי: (ב) ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא:

[8] דברי הימים ב פרק יח – (ט) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים ויושבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם:

[9]  מדרש רבה קהלת פרשה א פסקה ל – א”ר אבין בשם ר”ש בן יוחאי עתיד הקב”ה לישב כבגורן וצדיקים יושבין לפניו כההוא דכתיב ביהושפט שנאמר (ד”ה ב’ י”ח) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה וגו’ יושבין בגורן וגו’ וכי בגורן היו יושבין אלא כדתנן סנהדרין עשויה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה

[10]  חולין דף ה/א – ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן פתח שער שומרון מאי גורן אילימא גורן ממש אטו שער שומרון גורן הוה אלא כי גורן דתנן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה

[11]  רש”י חולין דף ה/א – בגורן – כי גורן היו יושבים בחיבה ובריעות ובאגודה א’ כסנהדרין שאין חושדין זה את זה:

[12]  בראשית רבה פרשה פג פסקה ה – התבן והקש והמוץ מריבים (מדינים) זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבוא הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן המד”א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם והללו אומרים בשבילנו נברא העולם אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם הה”ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם אבל ישראל ואתה תגיל בה’ קדוש ישראל תתהלל:

[13] See פרקי דרבי אליעזר פרק מ”ז בדברי הרד”ל בהוספה ז’ באריכות גדולה ועצומה.

[i] There is an entire explanation of גרן that explains that even though a man has 248 limbs, a woman has 253 which is the גרן. The purpose is to bring into the world that which is correct, and push away what is טמא. So that is the גרן.


3 thoughts on “The Threshing Floor of Atad- Mazal Tov

      • see for example this:

        (8) ספר אגרא דכלה – דף רסו/א
        וגר”ן נקראת השכינה כביכול רנ”ג איברים דנוקבא, עם המפתח לדעת רבי עקיבא בבכורות (מ”ה ע”א), ועל כן נבנה בית המקדש במקום גר”ן, ורו”ת אמה של מלכו”ת באת אל הגור”ן לבועז (רות ג ו), לייסד יסוד המלכו”ת, (ועיין בספרי רגל ישרה, וצריך עיון ברמב”ם הלכות טומאת מת, עיין שם דסוף סוף פסק כרבי עקיבא ועיין בכסף משנה). ועל פי זה יאמר ונחשב לכם תרומתכם כנ”ל, כדג”ן מן הגרן, כאשר תפילתכם והנק’ דג”ן, יהיה מן הגר”ן (מן השכינה הנקראת גר”ן, והיא תדבר מתוך גרונכ”ם) לתקן כל קומתה וכל איבריה, וכמלאה מן היק”ב כאשר השפע הבאה אחר התפלה במילוי הצינורות, הוא מן היק”ב היינו שפע היחוד השלם הנרמז בתיבת יק”ב אהיה הויה אדני, כלל עולם אצילות יחו”ד ברכה קדוש”ה, כאשר התפלה תהיה באופן זה, והשפע אחר כך באופן הנ”ל דתתיהב לכון על ידי תפילתכם נפקתא מבי מלכא, אזי יהיה נחשב תפילתכם לפני הבורא ית’ כאכילת קדשים, העמק מאוד בדברים הללו, ותמצא בהם טעם להסמיך עבודה כזו אמקרא קודש הלזה:


        (7) ספר בני יששכר – מאמרי חדשי תמוז אב – מאמר ד
        ואותיות אש”ר באמצע תיבת ישרא”ל רמז אל החיבור בשעת נישואין יחודא שלים דכר ונוקבא כביכול, הנה כן יסד המלך באדם רמ”ח איברין דדכורא ורנ”ב איברין דנוקבא ובהוספת המפתח שאמר ר’ עקיבא בבכורות [מה.] הם רנ”ג איברין, על כן אŸם המלכות באת אל בועז אל הגר”ן להעמיד מלכות בית דוד, וכן המזבח נבנה בגר”ן, והנה רמ”ח רנ”ג בחיבור בגימ’ אש”ר, הוא סוד הנישואין בחיבת ביאה נאמר שמאלו תחת לראש”י [שה”ש ב ו], (והנה תיבת אש”ר המה בתיבת ישרא”ל אתוון פנימיים דאז נותן החתן לכלה אור פנימי), והנה בשעת מתן תורה שהיה רק אירוסין וקידושין (דעיקר הנישואין יהיה לעתיד ב”ב דעליה נאמר כי בועליך עושיך וכו’ [ישעיה נד ה]), הנה נאמר ואתם תהיו ל”י ממלכת כהנים וגוי קדו”ש [שמות יט ו], היינו קידושין בחינת ל”י שהוא אותיות מקיפים שבישראל, אלה הדברים אשר תדבר (לעתיד בבחינת אש”ר, נישואין ממש בחיבור הרמוז בתיבת אש”ר אור פנימי, הם אתוון פנימיים שבישרא”ל רמז לאור פנימי, וזהו שסיים) אל בני ישרא”ל אשר יש בזה השם ל”י אש”ר, וזהו המתפרש ג”כ בנדבת המשכן בנין בית חתנות כביכול, דבר אל בני ישרא”ל (דייקא) ויקחו ל”י תרומה (ל”י דייקא) מאת כל איש אש”ר ידבנו לבו וכו’ (אש”ר דייקא), הבן הדבר, הוא הנדרש על זה במדרש, טוב שם מעושר רב, היינו מה טוב ומה נעים שם ישרא”ל רמוז בזה השם אירוסין ונשואין פנימי ומקיף ל”י (מקיף) אש”ר (פנימי), הוא ששיבח הש”י את משה בשבירת הלוחות שהם הקידושין ואמר לו יישר כחך ששברת, כי כן נרמז בדבריו ית”ש בשעת הזעם ועתה הניחה ל”י, רצ”ל תנח מידך את הל”י היינו הקידושין המה הלוחות ויחר אפי בהם (היינו בלוחות שהם הקידושין) ואכלם (שיהיו אותיות פורחות למקומן) וממילא לא יוכלו הלוחות להתקיים, והבן הדבר:

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s