Serach Bas Asher

I would like to try to explain the place of Serach the daughter of Asher in the development of Klal Yisroel. She is mentioned in Vayigash as one of the the seventy children of Yakov who go down to Egypt where she is counted as one of the sixteen descendants of Zilpah. She appears again in Bamidbar in the counting of the families of Klal Yisroel; and finally in the counting of the Shevatim at the beginning of Divrei HaYamim. Seemingly she is a minor player, just listed with no role or other descendants. But this is misleading.

Rashi brings the Chazal that appears in various ways about the pivotal role she plays in the revelation to Yakov of the reappearance of Yosef. When the brothers are on the way returning from Egypt after Yosef has revealed himself to them; they are concerned for their father’s health. If Yakov is told about Yosef without the proper preparation, the shock may kill him. Therefore they decide that Serach should be the one to inform Yakov of this through what seems to be a childish song that he will at first not take seriously. Then after the idea has entered into his consciousness they can tell him, and the news will not overwhelm him. When the plan works, Yakov blesses Serach with long or unending life.

As a result we find Serach as the one who when Moshe returns to take us out of Egypt, knows the phrase that is the sign of the true redeemer, since she is still alive. Also later that year as they are leaving Egypt she is the one who reveals to Moshe where Yosef is buried.

Many years later when she is still living in the time of Dovid, she saves a city which harbored a rebel against Dovid. She argues with Yoav, and explains why he is incorrect in punishing the entire city. She describes herself as Shlomei Emunei Yisroel- the completeness of the faith of Yisroel. What is the secret of Serach?

The Zohar HaKadosh in Shelach[1] talks about the unique Gan Eden that women will have and describes different Heichalos of reward. Each palace is represented by a different prominent woman from Klal Yisroel’s history and they represent the Avodas HaShem and reward that is represented in that chamber of Gan Eden. The Vilna Gaon explains[i] the Heichalos and the women who represent them are themselves parallel to the seven prophetesses mentioned in Megilah, where each one represents one of the seven Midos of connection to HaShem. The entire explanation is beyond this essay, but we will use some of these ideas to explain what is taking place here.

The Rema M’Fano[2] explains the connection between the seven Nevios and the seven Midos. Sara as the wife of Avrohom is the Midah of Chesed. Miriam whose name is connected to the Hebrew word for bitterness is born as the enslavement of the Jews in Egypt enters its worst phase. That is the Midah of Gevurah, God’s judgment. Devora is Tiferes- glory – as she says to Barak, “your Tiferes will be in the hand of a woman.” This Midah represents the Torah, as she is unique in being a female expositor of the Torah. Chanah is Netzach. That is the Midah of Moshe’s prophecy, and Chana’s son Shmuel introduces a new era of prophecy to the world. Avigayil the wife of Naval the Carmelite, is Hod – illumination; as the Gemarra says her presence illuminated the way for Dovid. Chuldah is the Midah of Yesod, which is Shalom, as her husband’s name is Shalom. And Esther is Malchus, as the Pasuk says that Esther clothed herself in royal garb when she went to Achashveirosh. This is only a cursory overview, but I would like to concentrate on Chuldah.

The GR”A writes in Yaheil Or, that Chuldah is in the Heichal of Serach. According to the Rema M’Fano then their Midah is Yesod which is Shalom. One of the more famous incidents with Chuldah is when the Jewish people approach her rather than Yirmiyahu[3]. The Gemarra explains that is because the women are more merciful than the men and the Nevuah will be more merciful. That also needs explanation, but we see that it is not just that her husband’s name is Shalom, but that her Midah is to try to forestall a Churban and create Shalom. So if that is Chuldah then that is also Serach. And it is well known in Machshava that the Midah of Yosef is also Yesod-Shalom.

So we can understand that Serach is the one to return the Midah of Yesod to Klal Yisroel. That is both when she returns Yosef to her grandfather Yakov by informing him through song of Yosef’s existence. And also when she returns Yosef to Klal Yisroel by revealing his burial place. She can also be the one to carry the secret of the Geulah with her, as the repository of Shalom.

That is also why in the time of Dovid she can forestall the destruction of a city, and describe herself as the Shalom of the faith of Yisroel. And that is why she is variously described as the one who completes the seventy people who go down to Egypt, or the six hundred thousand Jews. All of this is the Midah of Shalom in its sense of completion. That is why the final Bracha of Shemneh Esreh is Shalom- completion.

The Imrei Emes explains that this is the Midah of Asher in general[4]. The names of all the sons of Asher represent connection and peace, and that was also the Midah of Serach, and even of Asher himself. And that is why in the Brachos of Moshe the last bracha is Asher. Just as Shemoneh Esreh ends with Shalom, so too do Moshe’s Brachos end with Shalom.

But there is another issue with Serach that is more puzzling. Based on the wording of the Pasuk in BaMidbar, the Mefarshim are bothered as to why she is even mentioned there. Rashi says it is because she is still alive, as the Targum Yonason says[5]. The Ramban disagrees[6] and says that she was the daughter of his wife, but not his daughter. Therefore she inherited differently than his sons. That impies that Asher’s wife was married to one of the other Shevatim first. That is difficult to understand. As the Chizkuni asks[7], who was her father? If it from Yakov, then why is she not mentioned with her correct father, and if not why is she here at all?

The Ksav V’Kabala[8] is bothered also by how she can be called the “Descendant of Yakov” in Bereishis? But the Meshech Chochma[9] points out that the description of the children of Zilpah as descendants of Yakov is written slightly differently, possibly to differentiate Serach from the others.

But according to the Haamek Davar[10] who says she received a Nachala even though she did not deserve it, because of what she did, we can answer some of the problems. She was not Asher’s daughter. Whether her actual father was from Klal Yisroel or not, because of her actions, she receives a portion in Eretz Yisroel. Asher as the person of Shalom brings in and takes care of his wife’s daughter. She then serves as a person of Shalom for Klal Yisroel, and she is the Shlomei Emunei Yisroel.

[1]  זוה”ק ח”ג קס”ז: – בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר, וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה, תלת זמנין ביומא מכריזין קמה, הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא, ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף, וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי: לבתר אהדרת לגבי שאר נשין, ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה, וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא, ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו:

[2]  ספר עשרה מאמרות – מאמר אם כל חי – חלק ב סימן א  – והיא ראשונה לשבע נביאות שכלן מתאימות בהמשך זמנן לשבע מדות ההנהגה העליונה אחת אל אחת על הסדר. שרה בחסד לאברהם אשת חבר כחבר. מרים בגבורה שבלידתה התחיל מרירות השעבוד וכשם שהלוים מסטרא דגבורה מבעי להו לארמא קלא בשירי המקדש אף היא ותען להם מרים שירו לה’ דבורה בתפארת שכן אמרה לברק לא תהיה תפארתך ומכלל לאו אתה שומע הן אלמא תהיה תפארתי אמנם סוף סוף נקבה היא לפיכך ותשר דבורה שהיא מצד הדין. חנה בנצח שכן זכה שמואל בנה והיה ראשון להתנבאות ממנו והיינו רמה קרני שעומק רום דספר יצירה הוא נצח. אביגיל בהוד בשוק שמאלי כנודע אל הקומה הזאת בפשיטות לרגיל בדברי חכמים וחידותם ילפיכך גלתה שוקה שפרסמה נבואתה והלך דוד לאורה שלש פרסאות הן הן ג’ עתידות שהאירה עיניו בהן. …חולדה בפירוש כתיב בה אשת שלום שנתנבאה על ידי צדיקו של עולם שהוא ברית שלום כנודע. אסתר כתיב בה ותלבש אסתר מלכות

[3]  מגילה דף יד/ב  – ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי אמרי בי רב משמיה דרב חולדה קרובת ירמיה היתה ולא הוה מקפיד עליה ויאשיה גופיה היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן

[4]  ספר אמרי אמת – ימים אחרונים של סוכות  – ולאשר אמר ברוך מבנים אשר, ברש”י אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר, היינו שבני אשר היו כולם בשלום וזהו יהי רצוי אחיו שהיה שלום בין האחים, וכן איתא בספרי שריצה את אחיו, שעשה שלום בין השבטים, וזה שנקראו שמות הבנים ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל שהשמות הללו מרמזים על שלום, ישוה וישוי היינו שהשתוו וכן חבר ומלכיאל הם מענין זה, וגם שרח אחותם היתה מאחדת כדאיתא במדרש שעליה נאמר אנכי שלומי אמוני ישראל, שעשתה שלום בישראל, וזה שברכת אשר היא ברכה אחרונה בברכות השבטים וכן ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה שבשמונה עשרה:

[5]  תרגום יונתן על במדבר פרק כו פסוק מו  – (מו) ושום ברת אשר סרח דאדברת בשיתין ריבון מלאכין ואיתעלת לגנתא דעדן בחייהא מן בגלל דבשרת ית יעקב דעד כדון יוסף קיים:

רש”י על במדבר פרק כו פסוק מו – ושם בת אשר שרח – לפי שהיתה קיימת בחיים מנאה כאן:

[6]  רמב”ן על במדבר פרק כו פסוק מו – ושם בת אשר שרח לפי שהיתה בחיים מנאה כאן, לשון רש”י ואונקלוס תרגם ושום בת אתת אשר סרח נתכוין בזה לומר כי היתה בת [יורשת כי בנים זכרים היו לו, אבל היתה בת אשתו] יורשת נחלה, ולכך הזכירה הכתוב בכאן כאשר הזכיר בנות צלפחד, ותכנס בכלל לאלה תחלק הארץ (פסוק נג) ואלו היתה בת אשר עצמו לא היתה יורשת, כי בנים זכרים היו לו, אבל היתה בת אשתו מאיש אשר לא היה לו בן והיתה נחלתו לבתו ויהיה טעם ושרח אחותם (בראשית מו יז), כי היתה אחות בניו לא בתו ולכך אמר “ושם בת אשר שרח” ולא אמר “ובת אשר”, לומר כי היה שמה בת אשר ונקראת שרח

[7] חזקוני על במדבר פרק כו פסוק מו  – ושם בת אשר שרח – היה לו לומר ובת אשר סרח אלא נראה דה”ק סרח היה לה שם שהיתה בת אשר לפי שגדלה בתוך ביתו והיתה נקראת על שמו אכן לא היתה בתו אלא בת אשתו והתרגום מוכיח ושום בת אתת אשר סרח, חז”ק מי ילדה אם אחד מן השבטים ילדה אמאי לא הזכיר שמו עליה ואי אינש מעלמא ילדה למה נתיחסה על יעקב אבינו

[8]  הכתב והקבלה על בראשית פרק מו פסוק יז  – ושרח אחתם. כתב רמב”ן (פנחס ושם בת אשר שרח) לא אמר בת אשר כי לא היתה בתו כ”א בת אשתו שהיתה לה מאיש אחר, וכת”א בת אשר בת אתת אשר, לכן אמר כאן ושרח אחותם, שהיתה אחותם, מן האם ולא מן האב, ע”ש. וכדבריו אמר בספר הישר (הביאו רוו”ה) אשת אשר היתה הדורם בת אבימאל בן עבר בן שרו, והיא הביאה עמה מעבר הנהר את שרח בתה, והיתה בת ג’ שנים ותגדל הנערה בבית יעקב. והדברים תמוהים דא”כ איך נחשבה בכלל שש עשרה נפש שילדה זלפה ליעקב. ואף אם נדחוק לפרש ותלד שגדלה אותה זלפה, עדיין יקשה איך נחשבה בכלל שבעים נפש כיון שאינה מיוצאי ירך יעקב, וקרא אמר הבאים ליעקב יוצאי ירכו:

[9]  משך חכמה על בראשית פרק מו פסוק יח  –  אלה בני זלפה וכו’ שש עשרה נפש – בכולהו כתיב ילד ליעקב כל נפש, וכאן לא כתיב כל, ויתכן מפני שאמר בספר הישר (פ’ וישב) שסרח איננה בת אשר רק בת אשתו ונתגדלה אצל אשר לכן לא אמר כל.

[10]  העמק דבר על במדבר פרק כו פסוק מו  – ושם בת אשר. לשון ושם מיותר. מש”ה ת”א בת אתת אשר. פי’ לא היתה בת אשר אלא בשם מחמת שגדלה כבת. ופי’ התוס’ בשביל שניתן לה נחלה בארץ אע”ג שאין מגיע לה ע”פ דין. מש”ה נחשבה בזה המנין. שעיקרו בשביל חלוקת הארץ:



Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s