Parshas Toldos – The 14 year Battle against Eisav and Yishmoel

One of the most important periods of the life of Yakov Avinu was the time spent in the Yeshiva of Shem and Ever. Fourteen years of uninterrupted learning, which culminates with the vision of the Sulam-Ladder from the Earth to the sky. But what intrigues me is the way we are told about this interlude in his life. If you look at Bereishis, the lion’s share is about Yakov. Avrohom gets three Parshiyos, and Yitzchak also has three, some of which are shared with Avrohom. Yakov though has six of his own, from Vayetze till the end, and also a part of Toldos. Within this stretch we are described at great detail many facets of his life, including the exact method of the birth of his sheep. Chalilah, I am not denigrating in any way, and there are major secrets of the Torah to be learnt there. But in context, why do we not also learn about the fourteen years in Yeshiva. The only way we know about it is through a calculation of missing years. And the source of that is even more puzzling.

Rashi[1] tells us that the way we learn this is embedded in the Shiduch between Eisav and the daughter of Yishamel. The Pasuk tells us that after Eisav sees that the daughters of Canaan are inappropriate in the eyes of his parents, and they send Yakov away to find a wife. He decides he will also marry within the family, and contacts Yishmoel. As the Pasuk says, Eisav takes Machlas the daughter of Yishmoel for a wife. But the Pasuk also describes her as the sister of Navayos. This detail is extra, since we already know the children of Yishmoel and of course she is the sister of Yishmoel’s son! Answers Rashi that during the engagement, before Eisav could arrive to finalize the marriage, Yishmoel dies, and her brother is the one to complete the marriage.

Based on this chronology we can calculate how old Yakov was at the time of the Brachos, add up all the rest of the parts of his life which are delineated in the Chumash, subtract from the sum of Yakov’s life, and viola there are fourteen missing years. And as Rashi says, we see from here that Yakov was ensconced in the House of Shem and Ever for fourteen years. Would it not have been simpler and more direct to write it? There must be a reason why we are taught this facet of Yakov’s life in this manner.

The Ba’alei HaTosfos add something to what Rashi writes[2]. They teach us that Eisav had a more sinister reason for wanting to partner with the house of Yishmoel. He plotted that once he was married to the daughter of Yishmoel he can give advice to his new father in law. Eisav will say: “Both of us were taken advantage of by our younger brothers. You Yishmoel lost the inheritance to Yitzchok, and I to Yakov. Therefore you should go get back your inheritance by killing Yitzchok.” Then, once Yishmoel kills Yitzchok, I will turn sides and become the orphan son grieving for his father, and the Goel HaDam, the redeemer of my father’s murder. I can then kill Yishmoel with impunity. By now Yakov will be alone in the world, I can kill him and the entire inheritance of Avrohom will be mine.

As Eisav is contemplating this plot on his way to the house of Yishmoel, he walks past the House of Shem. Shem exits the Yeshiva at that moment and says, “Rasha! Why are you harboring such evil thought?” Says Eisav: Who told you? Answers Shem: HaShem who is with you at the time of your thoughts. When Eisav arrives at the home of Yishmoel, Yishmoel is already dead, and his plot cannot take place, and Yakov is saved.

It is very clear to me that impetus for the Nevuah of Shem was what was taking place inside the Yeshiva. That is the uninterrupted learning of Yakov, which is the merit for the delay of Eisav, so that he does not meet Yishmoel before his death. This earlier death is actually good for Yishmoel also, because as we learn Yishmoel does Teshuva prior to his death[3]. If Eisav had been able to convince him ,who knows what might have transpired!

I think if we put these two Chazal together, they complement one another. The reason that the fourteen years are revealed through the Shiduch of Eisav and Yishmoel , is actually to teach us what we need to do to disrupt that plot. If we want to keep Eisav and Yishmoel from joining together to eradicate us, we need to find ourselves in the Bais Midrash, but even more- learning uninterruptedly and with depth. That is what Yakov is doing, and that is what we need to emulate to save ourselves.

To understand further, we need to know what was so potentially devastating about the joining of Eisav and Yishmoel. As we discussed previously, Yishmoel is Avrohom gone wrong, and Eisav is Yitzchak gone wrong. But Yakov is the choicest of the Avos, whose entire progeny is Klal Yisroel. Therefore, it is hard to imagine an anti-Yakov. The only way it can come about is through the joining of Eisav and Yishmoel. What would it be?

Yakov is the Midah of Tiferes, which is Torah[4]. The anti-Yakov is an anti- Torah. Torah is received on the fiftieth day of Sefira. It is as the Ramban writes[5], the fiftieth level of Kedusha which no human in a human form can attain. When it was revealed our Neshamos lost their identity, and we needed Techiyas HaMeisim[6]. An anti-Torah would be the fiftieth level of Tumah- of disconnect. In certain Sefarim that is Amalek[7]. But that is hard to understand since the fiftieth level cannot really exist, given that nothing can exist completely disconnected from Torah? As I understand this (and there are other approaches) Amalek desires to be on the fiftieth level. Even though he cannot get there since it is impossible, we respond and say: If your desire is to be completely disconnected, that means ultimately you do not desire to exist. So we will put you there by eradicating your name, since that is what you want.

But is Eisav and Yishmoel had joined together, their ability to create an anti-Yakov would have had some power. And it the Torah which stops this from happening.

To battle Amalek and And Yishmoel there is one antidote. Amalek attacks in Refidim. That is the place of weakness of connection to Torah[8]. But Yishmoel also atatcks in the same place. The Yalkut Shimoni in Yeshayah says[9]: Since we did not engage in the warfare of Torah, the battle of the Bais Midrash, the involvement in Torah completely and absolutely without distraction, then Yishmoel can attack. Yakov teaches us how to do that, and his children we need to emulate that.

[1]  רש”י על בראשית פרק כח פסוק ט  – אחות נביות – ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה והשיאה נביות אחיה ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ס”ג שנים שהרי ישמעאל בן ע”ד שנים היה כשנולד יעקב שי”ד שנה היה גדול ישמעאל מיצחק ויצחק בן ס’ שנה בלדת אותם הרי ע”ד ושנותיו היו קל”ז שנאמר ואלה שני חיי ישמעאל וגו’ נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ס”ג שנים היה ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י”ד שנה ואח”כ הלך לחרן

[2]  פירוש בעלי התוספות על בראשית פרק כח פסוק ט  – וילך עשו אל ישמעאל. בשעה שהודה יצחק על הברכות ליעקב אמר עשו אלך ואתחתן לישמעאל ואתן לו עצה להרוג את יצחק מפני הבכורה כי הוא הבכור ואבי ירש הכל ואהיה גואל הדם ואהרוג את ישמעאל ולא יהיה ליעקב שום קרוב ואהרגהו בסתר שלא יראני שום אדם. ובאותה שעה שחשב עשו אותה מחשבה עבר לפני מדרשו של שם. א”ל שם. רשע מתי חשבת זאת המחשבה הרעה. א”ל עשו מי הגיד לך. א”ל הקב”ה הגיד לי שהיה שם בשעת מחשבתך. והיינו דכתיב ביחזקאל יען אמרך על שני הגוים ועל שני הממלכות לי הם וה’ שם היה. שני הגוים יצחק וישמעאל. ובקשת לך כל הממלכות. אבל ה’ שם היה שהגיד הדבר:

[3]  פירוש הריב”א על בראשית פרק כג פסוק א  – דגבי ישמעאל נמי איכא למדרש שהרי עשה תשובה לסוף ימיו כדפרשי’

[4]  ברכות דף נח/א  –  והתפארת זו מתן תורה

[5]  רמב”ן הקדמה לתורה – וכבר אמרו רבותינו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים. ואמרו כי בבריאת העולם נ’ שערים של בינה…ומקובל להם ע”ה שהם חמישים חוץ מאחד. ואפשר שיהיה השער הזה בידיעת הבורא יתב’ שלא נמסר לנברא. ואל תסתכל באמרם נבראו בעולם כי על הרוב ידבר והשער האחד לא נברא והמספר הזה רמוז בתורה בספירת העומר, ובספירות היובל, כאשר אגיד בו סוד בהגיעי שם ברצון הקב”ה:

[6]  רבנו בחיי על דברים פרק ד פסוק לב  – הנשמע כמוהו. דבק עם השמע עם כלומר הנשמע כמוהו שישמע עם כאשר שמעת אתה ויחי, כלומר שיחיה כי לא יגיע לשמוע עד שתפרד נפשו מעליו, או יש לומר ויחי שיחיה אחר המיתה כמו שעשית אתה, וזה ירמוז למה שדרשו חז”ל (שבת פח.) בדיבור ראשון פרחה נשמתן שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו, והוריד הקב”ה טל מן השמים והחיה אותם, וכן אמרו ישראל אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה’ אלהינו עוד ומתנו כלומר ומתנו ודאי כמו בפעם ראשון מכאן שהיה תחית המתים במעמד הר סיני, וכמו כן עמד בו השמש כמו שעמד ליהושע, וכן נתבאר במדרש

[7]  שפת אמת ספר שמות – לפורים – שנת [תר”מ]  –  אבל נראה תורף הדברים דכתיב עץ גבוה חמשים אמה והם כל מדריגות השערי טומאה שיש מ”ט פנים טמא כו’. כי כח של עמלק נמצא בכל המדריגות. אבל באמת שער הנ’ של הקדושה. שם לא יש ב’ הדרכים. רק כולו טוב. כי שם שורש הא

[8]  עין יעקב על מסכת סנהדרין אות (רכט)  – מאי לשון ,רפידים’? רבי אליעזר אומר, ,רפידים’ שמה, רבי יהושע אומר, שרפו עצמן מדברי תורה, (כשם) שנאמר, (ירמיה מז) “לא הפנו אבות אל בנים מרפיון י

[9]  ילקוט שמעוני ישעיהו – פרק כא – רמז תכא – משא בערב. א”ר יוחנן … מפני חרב נטושה, על ידי שלא שמרו שמיטה כמד”א והשביעית תשמטנה ונטשתה, ומפני קשת דרוכה על ידי שהיו דורכים גתות בשבת, ומפני כובד מלחמה על ידי שלא נתעסקו במלחמתה של תורה. … היה רבי ישמעאל אומר שלש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים, אחת בים ומפני קשת דרוכה, ואחת ביבשה מפני חרב נטושה, ואחת בכרך גדול שהוא כבד משניהם שנאמר ומפני כובד מלחמה, ומשם בן דוד יצמח ויראנו באבדן אלו ואלו, ומשם יבא לארץ ישראל שנאמר מי זה בא מאדון וגו’ מדוע אדוום ללבושך וגו’. כי יום נקם בלבי וגו’ (במלכים ברמז רס”א):


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s