Parshat Noach – The Tzohar of the Teivah

https://www.dropbox.com/s/poavsjscuqbntj0/Parshas%20Noach%20Tzohar.docx?dl=0

In this week’s Parsha we learn about the construction of the Teivah of Noach. In order to provide light in the Teivah HKB”H commands Noach to build a Tzohar. Rashi[1] brings two opinions what that is; either a window, or a gemstone that shone and illuminated the Teivah. The Mefarshei Rashi explain what in the Pshat bring Rashi to the opinion that it is a gemstone, but I would like to explore what that means in a deeper context.

According to the Gemarra[2] the stone was a Margolit. If we trace the history of that stone, we find it has a very clear trail through the history of the world. We find in Midrash Tanchuma in VaYeshev[3], that the process of the renewal of the world from Adam till the creation of Klal Yisroel is compared to finding a Margolit in the sand. The recounting of all the generations from Adam till Avrohom, and even the other descendants of Avrohom, are to demonstrate HaShem’s search for the lost Margolit, Klal Yisroel. So all of Berishis is actually a search for a Margolit. The sand is the other nations, and Klal Yisroel is the pearl- Margolit, which is found as the sand is sifted. But there are also specific examples of this.

When HaShem created Adam, he also created for him a servant, the Nachash. The Gemarra says[4] that when Adam sinned we lost a tremendous servant, because if not for the sin we would each have two snakes to serve us. One would go north and one south and bring us precious stones and Margolit.

We then find that this gem is the source of the light in the Teivah. The Maharal explains that it was not sufficient to use a candle, since the Teivah was a microcosm of the world, and there these stones were like the sun.

We then find[5] that Avrohom had a Margolit that he wore around his neck, and whoever saw it was healed. And when Avrohom dies, HaShem took it and placed it in the sky next to the sun. So the Margolit was an important function in the creation of the world till Avrohom. What was it and what can we learn from it?

If we start with the snake, we find the Maharal explains that idea[6]. Adam was created on a very high level; and parallel to him the snake was a very low level. But the snake could potentially enter to places Adam could not and bring from those places valuable Margoliot. And when Adam sinned we lost that ability. Therefore the Margolit represents the ability to bring valuable ideas from a seemingly distant and bad place. This fits with the Chazal that HKB”H looks for the Margolit in the sand and the dirt.

When the world sins in the ten generations from Adam till Noach, HaShem preserves Noach in order to recreate a perfect world again. The Mabul returns the world to its primeval state, and the Teivah was a perfect world. In a certain sense the Tzohar is the extreme opposite of the lowest floor of the Teivah. It is the highest point as opposed to the depth of the bottom of the third floor which was for the refuse and the waste of the Teivah. The GR”A explains that the third floor was not just something that was needed to not dump the garbage out, but it serves an important function. Since the time of the sin of Adam, there is refuse in the world. There needs to be a place to remove it to, so the rest of the world, can be pure. That is why there is the lowest floor of the Teivah. Opposite to that, is the purest part, which is the shining Margolit, which is complete light and purity. Noach had the potential to return the world to the purity of the Margolit, which was the light that comes from the darkness of the destruction.

But when Noach himself sinned, when he planted grapes and became inebriated, he once again returned the world to a path of destruction. The world begins another descent of ten generations. But this time instead of a deluge, Avrohom is born. And Avrohom brings light into the darkness of the world[7].

This is the Margolit which Avrohom wears on his neck. Rabbeiu Bachya[8] explains that the neck is the organ from which speech begins. Anyone who was spiritually disconnected from HaShem could be healed by listening to the speech of Avrohom. When Avrohom was Niftar, no one continued to bring people to an awareness of HaShem as Avrohom. But HaShem took the ability to discern Him and placed it in the world around us, as the Pasuk says: The heavens describe the glory of HaShem.

Rav Tzadok explains[9] that the Margolit is the ability to reveal new explanations in the Torah. In a number of places the Gemarra describes a new revelation of the Torah as a Margolit. Avrohom is the one who begins the Era of revelation of Torah in the world. The way by which Avrohom brought HaShem into the world was through the revelation of Torah.

From this time on, the ability to find the Margolit is available to anyone. Whoever desires to find HaShem only has to lift his eyes to HaShem and He can be found; that is what Avrohom brought into the world.

Our responsibility is to find the Margolit, that was lost, and bring HaShem’s name into its glory.

[1]  רש”י על בראשית פרק ו פסוק טז – צהר – י”א חלון וי”א אבן טובה המאירה להם (ב”ר שם):

[2]  סנהדרין דף קח/ב – צוהר תעשה לתיבה אמר רבי יוחנן אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים

[3]  מדרש תנחומא וישב פרק א -ולמה נתעסק הקב”ה מתחלה ביחוסיהן של א”ה משל למלך שהיה לו מרגלית מושלכת בתוך העפר ובתוך הצרורות הוצרך המלך לפשפש בעפר ובצרורות להוציא את המרגלית מתוכן כשהגיע המלך למרגלית הניח את העפר ואת הצרורות ונתעסק במרגלית כך נתעסק הקב”ה בדורות לשעבר וכללן ומניחן אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד וגו’ (ד”ה א א) וכן בעשרה דורות השניים שם ארפכשד שלח וגו’ והתינוק נוטל את הספר וקורא עשרה דורות מאדם עד נח בבת אחת כשהגיע לעשרה דורות שמנח ועד אברהם כמו כן קוראם בבת אחת כשהגיע למרגליות אברהם יצחק ויעקב התחיל מתעסק בהן לכך נסמכה פרשת אלופי בני עשו לפרשה זו

[4]  סנהדרין דף נט/ב – דתניא רבי שמעון בן מנסיא אומר חבל על שמש גדול שאבד מן העולם שאלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות

[5]  תוספתא מסכת קדושין פרק ה – ר”ש בן יוחאי אומר זו מרגלית טובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל [הרואה אותה מיד נתרפא] משמת אברהם אבינו נטלה המקום ותלאה בגלגל חמה

[6]  ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד קסד – מסכת סנהדרין – חבל על שמש וכו’. פירוש שבא לומר על הנחש כמה גדול היה כחו קודם שנתקלל, שעתה נראה כי היא גוררת בארץ וגם אין לה כח כלל, וקודם הקללה היה הנחש על כל חיות הארץ שהיה שולח אותם לצפון ודרום. וזה כי האדם והנחש שני הפכים, שהרי מיתה באה לאדם על ידי הנחש, … וכמו שהאדם נברא מן עיקר העולם וישוב של אדם הוא באמצע הישוב דהיינו מא”י שמשם נברא ראשו, וכך הנחש כחו הוא בהפך זה בקצה דרום וצפון, כי הנחש הוא רחוק מן העיקר המציאות. והבן למה אמר שהיה שולח אותם לדרום וצפון, כי דרום נקרא ימין וצפון נקרא שמאל. והבן מה שאמר להביא לו אבנים טובות ומרגליות הסנדלכי’ הוא אדום מתיחס לצפון. והמרגליות לבנים מתיחסים לדרום, והימין והשמאל הם פרישה והרחקה מן האדם. ור”ל כי אם לא חטא האדם ונתקלל הנחש, אע”ג שאין האדם מושל בקצות דרום וצפון הרחוקים שהם נבדלים מן האדם, כי האדם נברא שיהיה בעיקר הישוב, מ”מ היה הנחש אשר מקומו מן הצד ברחוק מקום ושם היה משלח שני נחשים. כי לא היה הנחש כמו שהם עתה ב”ח שעושה האדם עתה בהם מלאכה, שצריך האדם להנהיג אותם לעשות מלאכה ולהכריח על המלאכה, אבל היו עושים ומשמשים את האדם מעצמם כמו שעושה הטבע פעולתו מעצמו כך היו פועלים בטבע, והיה שולח אחד לצפון ואחד לדרום אשר אלו שני צדדין נחשבים ביותר רחוק מן האדמה עד שהיה האדם עושה צרכו אף בקצות העולם, וזה היה ע”י הנחש דוקא שראוי לזה:

[7]   צרור המור על בראשית פרק מז פסוק כח – זהו ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים (לעיל ח, א), עד שהאיר העולם ממי המבול, בסוד צוהר תעשה לתיבה, שהוא זוהר אברהם, כי מאותם תולדות האיר וזרח אברהם

[8]  רבנו בחיי על שמות פרק יח פסוק א – והמדה הזאת מצאנוה באברהם אבינו שהחזיק והמשיך רבים לאמונת ה’ יתברך. וכל זה ברפואת הלשון והיא המרגלית שהיתה תלויה בצוארו, שכן דרשו חז”ל (בבא בתרא טז ע”ב) מרגלית אחת היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה שרואה אותה מיד מתרפא וכשנפטר מ ן העולם נטלה ותלאה בגלגל חמה. וביאור זה כי המשיל המדה הזאת שהיא מאירת עינים למרגלית המאירה, ואמר תלויה בצוארו לפי שהדיבור הוא בגרון וכל מי שהיה לו חולי הנפש והיה שומע דבריו של אברהם אבינו מיד היה מתרפא מחליו וכשנפטר מן העולם לא השאיר אחריו שום נברא שיורה על אלהותו של הקב”ה ועל יחודו אלא גלגל חמה, ולכך אמר נטלה ותלאה בגלגל חמה על דרך הכתוב (תהלים יט, כ) השמים מספרים כבוד אל, וזה שאמר מרפא לשון עץ חיים. רפואת הלשון של אברהם היה סיבה שנכנסו רבים תחת כנפי השכינה והיה להם עץ חיים, וכענין שכתוב (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן וגו’,

[9]  ספר פרי צדיק מאמר קדושת שבת – מאמר ז – ומשם היה מביא הנחש מרגליות טובים. כמו שאמרו (בבא בתרא טז ע”ב) מרגליות טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו ע”ה כו’, דחידושי תורה נקרא מרגליות כמו שאמרו (בחגיגה ג.) מרגליות טובה היתה בידכם. ובכמה מקומות (יבמות צב ע”ב וש”נ) אי לאו כו’, משכחת מרגניתא (וביבמות צד.) הו”ל למידרש מרגניתא. ומאברהם אבינו ע”ה התחיל ב’ אלפים תורה וב’ כליותיו היו כב’ מעיינות ונובעות תורה

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s