The Sweetness of the Arava

As I listened to the Haftorah of the first day of Sukkoth, from the Nevuah of Zecharyah in Perek fourteen, which is replete with references to Sukkoth, while describing the final battle of Gog and Magog, I noticed something which I did not find anyone else refer to. The Pasuk says:

יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך:

The Pasuk refers to יסוב – which means to go around, as an Arava. That sounds like a very clear hint to what we do on Sukkoth, specifically on Hoshanah Rabbah. Even more interesting is that Rashi teaches that the Minhag of Arava was instituted by Chagai, Zecharya and Malachi[1]. There seems to be something more here. What is it?

The word ערבה has a number of meanings in Tanach. Firstly they are the branches of the willow tree that we take with the Lulav. Secondly, it is used in the context of the part of Eretz Yisroel that surrounds the habitable parts that are desert. And lastly, the word is tied to the word והערב, which means to make sweet. What is the connection?

The Midrash about the four species and who they represent in Klal Yisroel is well known[2]. The Esrog has both taste and smell and represents those who have both Torah and Mitzvoth. The Lulav and Hadasim each have one, and represent those who are not complete. But the Arava has nothing, neither taste nor smell and represents those who have neither. So what do they have? They have the desire, the realization that they are lacking, and therefore they try to accomplish the most. That comes from their characteristic that they grow over the water. Water represents desire in the Sefarim. An Arava desires a connection to water. They hang over the water source and try to get as much as they can. They are called ערבי נחל. The word נחל spells out נפשנו חכתה לה- my heart desires HaShem[3].

The Arava as a place in Eretz Yisroel is also a place of desire for water. An Arava is somewhere where Dovid HaMelech goes and can feel his yearning for HaShem as an actual thirst. As he says in Tehilim, “My soul thirsts for You, my flesh desires You, as an empty and dry land[4].” The tree and the place Arava are the same idea. And the day of Arava, the last day of Sukkoth, is the Ushpizin of Dovid.

And that is the idea of Arev as sweet. When we daven in the morning, one of the first things we say is Birchas HaTorah. In it we ask HaShem to make the words of Torah Arev to me[5]. How can that happen? When something is easily available it stops being sweet and desired, it becomes regular and pedestrian. Something is sweet, in as much as it is desired. The other side of the thirst of the Arava is the sweetness of acquisition. When we approach Torah and Avodas HaShem as a thirsty traveler in a desert then it will be sweet when we learn it. That is the connection of these three words and ideas. With this introduction I would like to explain the Pasuk in Zecharya which we began with.

The actual translation is “The land will become an Arava from Geva to Rimon south of Jerusalem”. The Navi is describing the change in Eretz Yisroel when the Moshiach arrives. As explained by the Gemarra in Baba Basra[6], the land surrounding Jerusalem will become flat and Jerusalem will be lifted up three Parsah above the surrounding flat plain. This is problematic since the Midrash says that when the world was created there were no hills[7]. When the generation of Enosh transgressed the three cardinal sins, they were punished with three punishments; man’s life was shortened, a third of the world was covered with water, and the flat easily tilled earth developed hilly mountainous terrain that was difficult to farm. So mountains are a punishment. Why is the prophecy that at the time of Moshiach, Jerusalem will be on the top of a mountain[8]?[9]

The answer seems to be in the next part of the Gemarra. Asks the Gemarra, but will it not be hard to go up? It will be as simple as a cloud rising into the sky, and a dove to its nest. I think this can be explained by a parable. A storekeeper told his assistant to go to the post office and retrieve a valuable package. When the assistant returned, he was all hot and tired. The owner looked at him and said you got the wrong package, even though my package was valuable it was diamonds and easy to transport; if you are tired from carrying it, you obviously got the wrong package.

In the time of Moshiach, the heights of Jerusalem will be easy to scale. The cloud effortlessly floats in the sky, and the dove’s wings carry it upwards. Nowadays, a mountain is a barrier that interferes, but then the heights will be an opportunity not a barrier.

The Maharal explains this Gemarra in the following manner[10]. The three Parsa represent the three levels of Kedusha, that are in the Kedusha we say in U’Va L’Tzion. But one might think that the physical part of the body will interfere and not allow us to go up to the heights of Kedusha? That is what is meant that the ability to go up is like a cloud or a dove, both of which are easily able to rise up. The physical part of man which nowadays holds him back from going up to Kedusha, will be purified and be as light as a cloud of the sky, which is the place of Kedusha, or as flightworthy as a bird, whose physical makeup allows it to rise up. The physical part of a person will be purified and we will be easily able to ascend heights of Ruchniyos. So the mountains around Jerusalem are not a punishment as in the Time of Enosh. They lift us up to heights of spirituality that are easy to ascend.

But if the point is to go up, then why is there a need for an Arava of desert around Jeruslaem? The answer is as we wrote above, that Arava represents the power of desire. To deserve to go up to Jerusalem even in the time of Moshiach, you have to first be an Arava, and feel the thirst, then you can go up.

Says the Sfas Emes[11]: There is a Pasuk- Turn to the Tefila of the destitute, and do not despise their prayer. The word ‘destitute’ is ArAr, which we find in another Pasuk is used in conjunction with the world Arava. The word Arava there is referring to the geographic formation, but the hint is to the idea of Arava. Therefore the foundation of Hoshana Rabba is to turn to the Tefila of the one who feels he has nothing and be like an Arava.

If so, then here too the place Arava is also a hint to the Arava of Sukkoth. Says the Navi Zecharya, when the battle with Gog and Magog is over, everyone will recognize HaShem. But what will there be left to do to deserve spiritual heights? There will be an Arava, and those who feel that desire will then be able to rise up easily and ascend to Jerusalem. But if you do not at least have that, then even in those spiritual times, you will be unable to go up.

Hoshanah Rabbah we do the same time. We have finished the days of Rosh Hashanah, ASeres Yemei Tehsuva, and Yom Kippur. We davened, fasted, and hopefully did Teshuva. We then celebrated the joyous days of Sukkoth. We now have one last chance. Do we really feel the lack when we are distant from HaShem? If yes then we can take the Arava on Hoshanna Rabbah, and then celebrate the sweetness of the Torah on Simchas Torah.

[1]  רש”י סוכה דף מד/א – יסוד נביאים הוא – תקנת נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי, שהיו ממתקני תקנות ישראל באנשי כנסת הגדולה:

[2]  מדרש רבה ויקרא פרשה ל פסקה יב (יב) – ד”א פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים כפות תמרים אלו ישראל מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים וענף עץ עבות אלו ישראל מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה וערבי נחל אלו ישראל מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים

[3] שפת אמת ספר דברים – לסוכות – שנת [תר”ס] – להו”ר קבעו הרבה בקשות על המים. דאיתא ערבה רומז לאותן שאין בהם תורה ומצות לא טעם ולא ריח. א”כ מה השבח שלהם. רק מה שמצפים לישועת ה’. ערבי נ”חל ר”ת “נפשינו “חכתה “לה’. ומזה נפתח פי הבאר. והנחל נעשה מזה התשוקה שיש נטבע בנפשות בנ”י. כתיב כל צמא לכו למים כל צמא רומז לבנ”י שיש להם הצמאון אל התורה. כתיב ארץ לא שבעה מים ובנ”י נקראו ארץ כמ”ש תהיו אתם ארץ חפץ. פי’ להיות בהם התשוקה והחפץ כמו ארץ שאינה נשבעת בכל המימות שבעולם. כן איתא במד’ בפסוק וידגו לרוב מה דגים שגדלים במים ומצפים לכל טיפה מים כאלו לא טעמו כו’ כן בני ישראל מצפים אל מי התורה. וכ”כ נפשי כארץ עיפה לך סלה. פי’ סלה כמ”ש ארץ לא שבעה שיש בו לעולם התשוקה והצמאון. ולפי רוב הצמאון בנפשות בנ”י נפתח להם הנחל:

[4]  תהילים פרק סג  -(ב) אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים:

[5]  והערב נא ידוד אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל

[6] בבא בתרא דף עה/ב – ואמר רבה א”ר יוחנן עתיד הקב”ה להגביה את ירושלים ג’ פרסאות למעלה שנאמר וראמה וישבה תחתיה מאי תחתיה כתחתיה וממאי דהאי תחתיה תלתא פרסי הויא אמר רבה אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הויא ושמא תאמר יש צער לעלות ת”ל מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם אמר רב פפא ש”מ האי עיבא תלתא פרסי מידלי

[7]  ילקוט שמעוני בראשית – פרק ו – רמז מז  -אנוש בן שת בימיו התחילו הבריות להכעיס ליוצרן בעבודה זרה והוא היה הדור השלישי והכעיסו בג’ עבירות שנאמר אבי ישב אהל ומקנה ומקנה בסתר. חזרו להכעיס בגלוי ומשמיעים את קולם שנאמר אבי כל תופש כנור ועוגב. חזרו להיות עושין צלמים וקוראין אותן בשם בוראן שנאמר אז הוחל לקרוא בשם ה’. חזרו מתבלין בכל כעס שנאמר תובל קין ואחות תובל קין שחזרו להתבל בזנות כענין שנאמר תבל עשו. ונגזר עליהן ג’ גזירות כנגד הכעס שהכעיסו אחת שנקרע אוקינוס והציף שליש היבשה ואחת שהיה כל העולם כלו מישור וערבה ונעשה הרים וטרשיים וגימיות ועתיד לעתיד לבוא לחזור למישור שנאמר יסוב כל הארץ כערבה כמו שהיה ואחת שנתמעטה קומתן כמה שנאמר והגבוהים ישפלו. והיו ימיו מאה ועשרים שנה שהרבה היה הקב”ה מצטער על דורו של מבול שלא יאבדו לפיכך התרה בהן ק”כ שנה והיו מכעיסין יותר מדאי.

[8]  תוספתא מסכת סוטה פרק יא  – כיוצא בדבר אתה אומר (זכריה יד) יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים והלא נגב ירושלים מישור היה וגבע ורמון מקום טרשין [וקפקסין] אלא מה גבע ורמון עתידות להיות מישור נגד ירושלים כך כל ארצות עתידות להיות מישור נגד ירושלים: (ועיין בחסדי דוד שם)

[9] There is a need here to also explain why Eretz Yisroel is described favorably as ארץ הרים ובקעות.

[10]  ספר נצח ישראל – פרק נא  -וביאור ענין זה כי ירושלים היא ג’ פרסאות, כי ירושלים עיר קדושה, ולכך מדריגתה ג’ פרסאות, כי הקדושה השלימה הוא על ידי ג’, כנגד ג’ “קדוש” (ישעיה ו, ג). וכל “קדוש” שיאמר הוא מדלי מן הארץ. ומפני כי ירושלים תהיה קדושה לגמרי, תהיה מדלי מן הארץ ג’ פרסאות, כנגד כמו שהיא תחתיה, ואז יהיה קדושה בשלימות, לא התחלת קדושה:

ואמר שמא יש צער לעלות. רוצה לומר, שמא לישראל הדרים בה, מפני כבידות החמרי, שהוא מבדיל בינם ובין הקדושה, יהיה להם צער לעלות. רוצה לומר לקנות אותה מדריגה הקדושה, ומפני כך יהיה קשה לעלות. ועל זה אמר “וכיונים אל ארובותם” (ישעיה ס, ח). ידוע לכל שהעוף פורח באויר מפני קלות החומר שיש לו, ואינו מונע לעוף לעלות למעלה. וכן ישראל יהיו דומים לעוף, שיהיה להם חומר זך, עד שלא יהיה להם מעכב ומונע מן כבידות החומר לעלות ולקנות המדריגה הקדושה. והבן הדברים הגדולים האלו. ומפני זה מדמה אותו לעב, שהעב הוא ענן שמים. ואמר הכתוב אף אם יהיה האדם לעתיד גם כן חמרי, לא יהיה חומר שלהם גס וכבד כמו שהוא עתה, רק כמו חומר הענן, שהוא חומר שאינו נחשב מן התחתונים, שהרי נקרא ‘ענן שמים’. ולפיכך הענן נבדל מן הארץ ג’ פרסאות. והתבאר לך הקדושה העליונה של ירושלים:

[11]  שפת אמת ספר דברים – לסוכות – שנת [תרמ”ה] -להושענא רבה. מה שקבעו חז”ל רוב הבקשות ביום הזה. כי הערבה הוא אותן שאין להם טעם וריח רק תפלה. וע”ז כתיב פנה אל תפלת הערער שהוא ער וריק מכל. [והרמז כערער בערבה] ותפלתו מתקבלת ביותר כדכתיב שם תפלה לעני כי יעטוף. ואיתא שהקב”ה מניח כל התפלות ומקבל מקודם תפלת העני. וי”ל בזה פירוש הפסוק ולא בזה את תפלתם ומדייק במד’ אמור דהול”ל תפלתו. רק שבאמת כל הד’ מינים אותן שיש בהם טעם וריח כו’ כולם נושעו ע”י הערער. וע”י שמשתתפין עמהם גם אותן הפחותים נתקבל תפלת כולם. וערבה דומה לשפתיים כמ”ש כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה. דרשו חז”ל על ימי הגלות אותן שהם כמדבר שממה. נאה ועריבה תפלתם לפניו ית’:


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s