A Midrash for Tisha B’Av

The Duke of Arabia at the Churban- An Elucidation of the Midrash
This is a part of the Midrash Rabbah which describes how Rabban Yochanan ben Zakai escaped the destruction of Jerusalem. This is well known from the Gemarra in Gittin, but there are some other aspects to the incident here.
The generals of Vespasian are named. One is the Duke of Arabia, and one is the Duke of Palestine. The duke of Arabia is called Pangar. When Rabban Yochanan ben Zakai tries to convince Vespasian to not destroy the Bais HaMikdosh, it is the duke of Arabia who contradicts all of Rabban Yochanan ben Zakai’s arguments. When Rabban Yochanan ben Zakai challenges him, Pangar’s response is that I am only doing it for your good, to limit anti -Semitism. In the end the four dukes are responsible to destry the four sides of the Har HaBayis, and Pangar is unable to destroy his designated side, which was the western side. When Titus demands an explanation, Pangar gives an excuse says that he did it for Titus’s glory. But even so he is thrown off the wall and dies.
Everyone can draw their own conclusions about the interaction between the Kingdom of Rome and the duke of Arabia, their desire to destroy everything, and how in the end the Kotel still stands.
מדרש רבה איכה פרשה א פסקה לא
שלש שנים ומחצה הקיף אספסיאנוס את ירושלם והיו עמו ארבעה דוכסין דוכס דערביא דוכס דאפריקא דוכוס דאלכסנדריא דוכוס דפלסטיני דוכוס דערבייא תרין אמורין חד אמר קילוס שמיה וחד אמר פנגר שמיה…נפק רבן יוחנן בן זכאי לטייל בחיילותיו של אספסיאנוס אמר לון אן הוא מלכא אזלון ואמרו לאספסיאנוס חד יהודי בעי למישאל בשלמך אמר להון ייתי מן דאתא אמר ליה וביבא מארי אפלטור אמר ליה שאילא דמלך שאילת בי ואנא לית אנא מליך וכדו שמע מלכא וקטיל לההוא גברא אמר ליה אם לית את מלך סוף את מליך דלית הדין ביתא חריב אלא על ידי מלך שנא’ (ישעיה י’) והלבנון באדיר יפול לבתר תלתא יומין אזל אספסיאנוס מסחי בהדא גפנא מן דסחא ולבש חד מסן דידיה אתת בשורה ובשרוהו מית נירון ואמליכוניה בני רומי…התחילו מושלין לפניו משלות חבית שקינן נחש בתוכה כיצד עושין לו אמר להם מביאין חובר וחוברין את הנחש ומניחין את החבית אמר פנגר הורגין את הנחש ושוברין את החבית מגדל שקינן בו נחש כיצד עושין אמר להם מביאין חובר וחוברין את הנחש ומניחין את המגדל אמר פנגר הורגין את הנחש ושורפין את המגדל אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לפנגר כל מגירייא דעבדין בישא למגיריהון עבדין עד דלית את מליף סניגוריא את מליף עלן קטיגוריא אמר ליה לטיבותכון אנא בעי דכל זמן דהדין ביתא קיים מלכוותא מתגרין בכון אין איחרוב הדין ביתא לית מלכוותא מתגרין בכון אמר לו רבן יוחנן הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות …מן דכבשה פליג ארבע טכסייא לארבעה דוכסייא וסליק פילי מערבאה לפנגר וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם למה ששכינה במערב אינון אחרובו דידהון הוא לא אחריב דידיה שלח ואתייה אמר לו למה לא אחרבת דידך אמר ליה חייך לשבחא דמלכותא עבדית דאילו חרבתיה לא הות ידעת ברייה מה חרבת וכדו יחזיין בריאתא אמרין חזו חייליה דאספסיאנוס מה אחרב אמר לו דייך דטבאות אמרת אלא מן בגין דעברת על קלוונין דידי יסק ההוא גברא לרישיה דאיגרה ויטרוף גרמיה אי חיי חיי ואי מות ימות סליק וטרף גרמיה ומית ופגעה בו קללה של רבן יוחנן בן זכאי:

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s